"איום ממשי": בבלגיה מציבים חיילים סביב מוסדות יהודיים – ויש מי שמתנגדים לכך

סערה פוליטית מתפתחת בבלגיה לאחר ההחלטה להציב חיילים לאבטחת מוסדות יהודיים, שהוכרזה על ידי שר הפנים ברנאר קווינטין ושר ההגנה תיאו פרנקן. המהלך כולל פריסת כוחות צבא לצד המשטרה לצורך אבטחת בתי כנסת, בתי ספר יהודיים ואתרים נוספים המזוהים עם הקהילה. ההחלטה התקבלה בעקבות תקיפה של בית כנסת בעיר לייז' בשבוע שעבר, וכן על רקע אירועים דומים באירופה, בהם פיצוץ בבית כנסת בהולנד ופיצוץ סמוך לשגרירות האמריקנית בנורווגיה.

לדברי קווינטין, מדובר בתגובה ישירה לאיום ממשי ומתמשך: "על רקע העלייה באנטישמיות, התקיפה בבית הכנסת בלייז' הוכיחה פעם נוספת שהאיום על הקהילה היהודית בבלגיה הוא ממשי". הוא הוסיף כי "הבטחת ביטחונם של אזרחינו היא חובתה של המדינה בכל זרועותיה, ללא קשר לשיקולים פוליטיים". שר ההגנה פרנקן הדגיש כי הצעד נועד לספק מענה מיידי למחסור בכוחות משטרה ולחזק את תחושת הביטחון: "הפריסה הזו מחזקת את שירותי המשטרה ותורמת ישירות להגנה על הקהילה היהודית בבלגיה".

>> בריסל תחת מצור: בירת בלגיה הפכה לשדה קרב של פשע מאורגן

>> על סף תהום: איך הפכה בלגיה מגן עדן רב-תרבותי למוקד של איסלאם קיצוני?

>> שוקלים לעזוב: הקהילה היהודית בבלגיה מתמודדת עם גל אנטישמיות ודילמה לגבי העתיד

לצד ההיבט הביטחוני, ההחלטה עוררה משבר פוליטי חריף, לאחר ששרת המשפטים אנליס ורלינדן טענה כי הודרה לחלוטין מתהליך קבלת ההחלטות. "ההחלטה הזו לא נדונה מראש בתוך הממשלה", נמסר מלשכתה, תוך הדגשת החריגות שבמהלך. ורלינדן עצמה הגיבה בחריפות: "כולם צריכים להסתכל במראה ולבחון אם כך מתקבלות החלטות בממשלה". בהמשך הוסיפה: "זה לא עניין אישי, לא כך מתקבלות החלטות".

ליבת המחלוקת נוגעת לאופן שבו אושרה הפריסה. במקום החלטת ממשלה מסודרת, נעשה שימוש בסעיף 111 לחוק המשטרה, המאפשר למפכ"ל המשטרה הפדרלית לבקש סיוע צבאי במקרים של מחסור בכוח אדם. כך למעשה עקפו השרים את הצורך בדיון ואישור רחב יותר. גורמים ממשלתיים טענו כי מדובר במהלך חוקי וממוקד: "אין צורך בהחלטת ממשלה כדי להיענות לבקשה כזו", והדגישו כי "מדובר באבטחה של אתרים ספציפיים תחת איום מוגבר בלבד".

הפרשה משתלבת במחלוקת רחבה יותר בתוך הקואליציה, בעיקר סביב דרישתה של מפלגת CD&V, בראשות ורלינדן, לקשור בין פריסת חיילים לבין פתרון למשבר החמור של צפיפות היתר בבתי הכלא. "יותר מ-640 בני אדם ישנים כיום על הרצפה בבתי הכלא", הזהירה ורלינדן, והוסיפה כי בלגיה עלולה להתמודד עם "קנסות של מאות מיליוני אירו" בשל תנאי הכליאה.

איום גובר ותחושת חירום בקרב הקהילה היהודית

בשנים האחרונות, ובמיוחד בתקופה האחרונה, מתמודדות קהילות יהודיות ברחבי אירופה עם עלייה בתקריות אנטישמיות, החל מהטרדות ואיומים ועד לפיגועים וניסיונות פגיעה במוסדות דת וחינוך. האירוע בלייז' נתפס כנקודת שבר נוספת בבלגיה, שממחישה עד כמה מוסדות יהודיים נותרו יעד פגיע.

גורמים ביטחוניים במדינה מעריכים כי מוסדות אלו דורשים כיום אבטחה מתמשכת, בין היתר בשל היותם סמלים בולטים של זהות יהודית, שמקושרת אצל רבים מהפוגעים לישראל. במובן זה, פריסת החיילים נועדה לא רק לתת מענה מבצעי, אלא גם לשדר מסר ברור של נוכחות והרתעה, הן כלפי גורמים עוינים והן כלפי הקהילה היהודית עצמה, המבקשת ביטחון פיזי ותחושת הגנה מצד המדינה.

בתוך כל זאת, הקהילה היהודית בבלגיה מוצאת עצמה במצב מורכב: מצד אחד, צורך דחוף בהגנה מוגברת נוכח איומים ממשיים, אך מהצד השני, הפיכתה לסוגיה מרכזית בעימות פוליטי פנימי. ראש עיריית אנטוורפן, אלס ואן דוזבורג, כבר התריעה מפני עיכובים בקבלת ההחלטות: "מי שמעכב את הנושא הזה צריך להבין שהוא נושא באחריות גדולה".