"סצנה קיצונית אלימה": בגלל מחאות פרו-פלסטיניות – שווייץ יוצאת נגד מפגינים

ההפגנה הפרו-פלסטינית האלימה שנערכה ב-11 באוקטובר בלב ברן ממשיכה לעורר סערה פוליטית. לאחר העימותים האלימים והנזק לרכוש, קוראים פוליטיקאים ממפלגות מרכז וימין לחוקים מחמירים יותר נגד מתפרעים ולהרחבת סמכויות המשטרה והשירותים החשאיים, כולל שימוש בבינה מלאכותית והאזנות סתר למעקב אחר קבוצות קיצוניות.

מנהל הביטחון החדש של ברן וראש העיר לשעבר, אלק פון גרפנריד, מתנגד למהלכים אלה ומזהיר מפני צעדים "פזיזים ולא מידתיים". לדבריו, הידוק הפיקוח יבוא על חשבון חירותם של כלל האזרחים וגם של התיירים. "לחופש יש מחיר" אומר פון גרפנריד. "אין דבר כזה ביטחון מוחלט. החברה צריכה לשאול את עצמה עד כמה היא מוכנה שיגבילו את חירותה בשל אלימותם של מעטים".

העימותים האלימים שהתרחשו בחודש שעבר בשווייץ הפכו לקו שבר פוליטי בדמינה. מפלגות המרכז והימין, בהובלת ראש מחלקת הביטחון הקודם של העיר, רטו נאוזה, וברית הביטחון (Security Alliance), מקדמות שורה של צעדים חדשים: החמרת ענישה על מהומות, הארכת תקופות מעצר, חילוט נכסים של משתתפי הפגנות ושימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים ובינה מלאכותית. נאוזה טוען כי "יש לפקח מקרוב על הסצנה הקיצונית השמאלית האלימה".

מנגד מזהירים משפטנים ופוליטיקאים ליברליים מפני חזרה על טעויות העבר, ובראשן פרשת Fichenaffäre משנת 1989, שבה נחשפה מערכת מעקב ממשלתית נרחבת ובלתי מוצדקת. פרופ' מוניקה סימלר מאוניברסיטת סנט גאלן מציינת כי אומנם יש צורך בעדכון הכלים של המשטרה, אך בשווייץ עדיין חסרה מסגרת חוקית ברורה לאכיפה דיגיטלית: "מי שקורא את חוק סדר הדין הפלילי הישן עלול לחשוב שהאינטרנט כלל לא קיים", היא אומרת.

למרות הלחץ הציבורי, ניסיון העבר מלמד כי ענישה מחמירה אינה מביאה בהכרח לתוצאות טובות יותר בשווייץ. כך למשל, לפני ארבע שנים הוחמרו העונשים על אלימות ואיומים כלפי שוטרים, אך לא נרשמה ירידה בהתקפות על כוחות הביטחון. גם ניסיונות להעביר את עלות נזקי ההפגנות למארגנים נתקלו בקשיים משפטיים ובמגבלות חוקתיות.

כוחות המשטרה מתמודדים ממילא עם עומס כבד, בעיקר במהלך מבצעים מיוחדים בסופי שבוע. "לא מדובר בשבועות אלא בחודשים", מסרה משטרת ברן בתגובה לשאלה על התקדמות ההליכים נגד העצורים באירוע. פון גרפנריד ממשיך לטעון כי יש לאכוף את החוקים הקיימים במקום לחוקק חדשים: "צריך לאכוף בעקביות את החוק הקיים", הוא אומר. "במהלך אירועים שבהם משתתפים אלפים, כדי לזהות מתפרעים יש צורך לסרוק את כולם, וזה פשוט לא מידתי".

הגבול בין ביקורת לשנאה מיטשטש

הסערה הפוליטית והקריאות להחמרת ביטחון מעוררות גם חשש מפגיעה בתדמיתה החופשית והפתוחה של ברן בפרט ושווייץ בכלל, המושכת אליה מדי שנה בין 17 ל-20 מיליון תיירים שמגיעים למדינה הירוקה. בעלי עסקים בתחום התיירות מזהירים כי נוכחות משטרתית מוגברת או שימוש באמצעי מעקב גלויים עלולים ליצור תחושת חוסר נוחות בקרב מבקרים.

אף שאין דיווחים על איומים ישירים כלפי מטיילים ישראלים או יהודים, ההפגנה שנקשרה למלחמה בישראל הגבירה את הרגישות ואת החשש בקרב מבקרים ובקרב הקהילה היהודית בשווייץ. בשנה האחרונה חוותה שווייץ עלייה משמעותית באירועים אנטישמיים, עם עלייה של 43 אחוז בהשוואה לשנה הקודמת. במרץ 2024, נער שווייצרי בן 15 ממוצא תוניסאי דקר גבר יהודי חרדי בציריך, ובנוסף בוצע ניסיון הצתה בבית כנסת באותה עיר. בנוסף, מלון כשר בדאבוס קיבל איומי מוות וקללות אנטישמיות ביולי 2025. למרות אירועים אלה, ממשלת ישראל שומרת על סטטוס של אזהרת מסע ברמה 1 לשווייץ, ומטיילים ישראלים במדינה צריכים לנקוט אמצעי זהירות רגילים.

על פי דבריו של ז'ולט בלקאני-גירי, נשיא הקרן למאבק בגזענות ובאנטישמיות (GRA), הגבול בין ביקורת לגיטימית על מדיניות ישראל לבין רטוריקה אנטישמית הולך ומיטשטש. לדבריו, מאז מתקפת הטרור של חמאס ותגובת ישראל, נעשה קשה יותר להבחין בין ביקורת פוליטית לגיטימית לבין שנאה כלפי יהודים: "האשמות האנטישמיות הפכו לכלי פוליטי", הוא מזהיר, "ובכך אנו מאבדים את היכולת לזהות מתי מדובר באמת באיבה אנטישמית ומתי זו ביקורת מדינית".

בהקשר השווייצרי מזהירה הקרן מפני נורמליזציה של אנטישמיות במסווה של מחאה פוליטית. ארגונים פרו־פלסטיניים רדיקליים בשמאל הקיצוני במדינה משתמשים לעיתים ברטוריקה חריפה נגד ישראל ומציגים ארגונים יהודיים כ"הלובי הישראלי", ובכך מערערים על הלגיטימיות של מאבק באנטישמיות. הקרן מדגישה כי לשווייץ יש אחריות היסטורית כלפי הקהילה היהודית מבחינה תרבותית, פוליטית ואזרחית, וכי אין לה את הפריבילגיה להיות שאננה. לדבריו, ההתמודדות עם אנטישמיות היא משימה אירופית מהותית, המחייבת ערנות וביקורת עצמית מתמדת.

מלבד הוויכוח על ביטחון, דורשים פוליטיקאים ממפלגות המרכז הקמת קרן סיוע לעסקים שנפגעו בהפגנה, שתמומן בעיקר מתקציב העירייה. פון גרפנריד נזהר מלהתחייב, ומציין כי נזקי הוונדליזם מכוסים בדרך כלל על ידי ביטוחי מבנים ועסקים פרטיים. לדבריו, העירייה תבחן את הנושא אם יתקבלו בקשות מצד בעלי עסקים.