"הם לא משתלבים, אנחנו מתעלמים": הקהילה החרדית בורחת לאלפים – והמתח חוזר בכל קיץ

במשך עשרות שנים אוויר הפסגות הצלול והנופים המרהיבים של האלפים הצרפתיים שימשו מקלט קיצי בטוח עבור רבבות נופשים יהודים חרדים שביקשו לברוח מהחום הכבד של הערים באירופה. אתרי נופש מוכרים במחוז איזר (Isère) וברכס האקרין (Écrins), ובהם "לה דז אלפ" (Les Deux Alpes) ו"אלפ ד'ואז" (Alpe d'Huez), מארחים מדי קיץ אלפי משפחות שומרות מצוות, קבוצות מאורגנות של תיירות כשרה, ואירועים ותיקים כמו סמינר הקיץ של בית חב"ד.

המפגש הזה, שהחל עוד בשלהי שנות ה-60 של המאה הקודמת כדי לשרת משפחות שהגיעו מצפון אפריקה, מביא אל העיירות השקטות מאות אורחים מדי שבוע. אלא שמתחת לתמונות הציוריות רוחש חיכוך עמוק ומתמשך בין התושבים והנופשים הוותיקים לבין המבקרים החרדים, כזה שנמתח מחדש מדי קיץ.

>> יחסי אהבה-שנאה: העיירה האירופית הפכה למגנט לתיירים חרדים

>> עם נוף מטורף: מצאנו הכל-כלול מושלם לקיץ

>> נעימים, יפים ועם פחות תיירים: המקומות לטוס אליהם אחרי החופש הגדול

"התיירים היהודים החרדים לא משתפים פעולה"

לב המתח טמון בפער התרבותי החריף ובצורת השהייה במרחב הציבורי, בתוך עיירות הרריות קטנות שהורגלו באורח חיים קליל ופתוח. נופשים ותיקים ותושבים מקומיים מצביעים על תחושה של ניתוק חברתי, וטוענים כי אורח החיים הקפדני של הקהילות אינו מותיר כמעט מגע עם הסביבה.

"התיירים היהודים החרדים לא משתפים פעולה בכלל, הם לא מעורבים בשום דבר, לא במסעדות, לא בפאבים, לא בפעילויות. טוב, חוץ מפעילויות לילדים, משחקים, זה הכל" מסבירה דניאל, בת 61 מאזור הקמארג, המבקרת באופן קבוע בלה דז אלפ. היא מתעקשת שהתסכול שלה מגיע מסוגיית הלכידות החברתית ולא מדעה קדומה: "הם לא משתלבים. אז אנחנו מתעלמים מהם, מתנהגים כאילו הם לא כאן".

המרחק החברתי הזה מוכתב במידה רבה בשל שמירת המצוות הדקדקנית. כיוון שהנופשים מקפידים על חוקי כשרות נוקשים, הם אינם סועדים במסעדות המקומיות או בדוכני המזון האלפיניים. תחת זאת, הם מסתמכים על מפעילים פרטיים של נופש כשר, דוכנים ארעיים המציעים קרפים וגלידות תחת תעודת כשרות, או בישול עצמאי. המתח זולג גם למתחמי המגורים והמלונות, שם שמירת השבת מיום שישי בערב עד מוצאי שבת מייצרת לא מעט סרבולים לוגיסטיים. בעלי נכסים מתלוננים על ניתוק קודנים ואמצעים אלקטרוניים בדלתות הכניסה, או על השארת פלטות שבת דולקות במשך יממה, דבר המתנגש לעתים עם תקנוני הבטיחות נגד שריפות ונוהלי המגורים המקומיים.

המתח השקט הזה פרץ לאחרונה אל תודעת הציבור הצרפתי בעקבות סרטון שהפך לוויראלי ברשתות החברתיות, שבו תועדה בעלת דוכן בלה דז אלפ אומרת לנופש חרדי: "הקהילה היהודית, יש מכם יותר מדי. בנקודה מסוימת זה עולה לאנשים על העצבים". התקרית גררה גינוי חריף מצד שר הפנים הצרפתי והובילה לפתיחת חקירה פלילית שהועברה לעיון התובע הציבורי בעיר גרנובל. בעוד שחלק מהסוחרים המקומיים טענו כי הדברים הוצאו מהקשרם, עבור רבים בקהילה ומחוצה לה האירוע רק הציף על פני השטח את הבעבוע שמלווה את עונת הקיץ באזור מזה שנים.

"בכל מרחב, מסמנים אותנו"

עבור המשפחות החרדיות האלפים הצרפתיים הם יעד חלומי שמציע שילוב נדיר בין טבע עוצר נשימה לשמירה על ערכי הצניעות. "בהרים של האלפים אנחנו רחוקים מהרוחצים החשופים של חופי הים, והחופשה פה מכבדת יותר את הצניעות, נקייה יותר", מסביר מנדל, בן 40 מפריז.

אלא שהנופשים מדווחים כי הנוכחות הבולטת שלהם הופכת אותם לעתים למטרה נוחה לביקורת גלויה ולתחושת זרות. "בכל פעם מחדש מסמנים אותנו", אומרת האנה, נופשת בשנות השלושים לחייה, ומספרת כי בני הקהילה, כולל ילדים קטנים החובשים כיפות, נתקלים לא פעם בהערות פוגעניות כשהם צועדים ברחוב.

הדינמיקה הזו מציבה את ראשי הערים ולשכות התיירות בפני מלכוד מורכב. מצד אחד, חברות תיירות כשרה, בהן Niphla Events, שאירחה לאחרונה 250 אורחים מרחבי העולם באלפ ד'ואז במהלך אוגוסט, מביאות איתן כוח קנייה משמעותי ושוכרות מלונות שלמים בתקופות שבהן התיירות הרגילה נחלשת. מצד שני, חלקן של הקבוצות הללו חווה תנודות: באלפ ד'ואז, למשל, ירד נפח התיירות הכשרה מ-20 אחוזים מכלל הלקוחות באוגוסט 2019 לאחוז אחד בלבד בשנים האחרונות, בעיקר בשל שדרוג המלונות שהפך את השכירות הבלעדית ליקרה מדי.

התמרור העדין הזה דורש מהרשויות המקומיות ניהול זהיר. סבסטיאן מריניארג, מנהל לשכת התיירות באלפ ד'ואז, מציין כי נקודות חיכוך צפות לעתים סביב שימוש בתשתיות עירוניות, כמו בקשות להפרדה מגדרית בשעות הרחצה בבריכה הציבורית או בזהות המצילים. "יש צורך בהתאמה, ולפעמים מדובר פשוט בנקודות מחלוקת", הוא מסביר. ברשויות מעדיפים שלא לשנות נהלים ציבוריים ומאיצים בצדדים למצוא מודל של הסתגלות הדדית, אך נבחר ציבור מאחד האתרים הודה בשיחה סגורה כי מדובר בנושא טעון במיוחד: "זה נושא חם, קשה לדבר על זה. מילה אחת לא במקום וזה עלול להידרדר".

אף שחלק מראשי הערים, כמו ז'אן-איוו נוארה מאלפ ד'ואז, מציינים כי פשרות שנבנו לאורך שנים הצליחו להרגיע מחלוקות עבר בנוגע לשימוש במתקני ספורט משותפים, המתח הבסיסי לא נעלם. ככל שהעמקים הציוריים של האלפים ממשיכים למשוך אליהם אוכלוסיות שונות כל כך, האתגר הבלתי נגמר של עיירות הנופש באירופה נותר בעינו: איך לשמור על האופי והנהלים המקומיים, ובמקביל להמשיך להכיל תרבויות ואורחות חיים שונים שמוצאים בהרים את ביתם הקיצי.