טראמפ מאיים לפלוש: קובה מחלקת נשק לאזרחים - חברות הענק בורחות מהאי והתיירות קורסת

המתיחות באגן הקריבי מגיעה בימים אלה לנקודת הרתיחה הגבוהה ביותר מזה עשרות שנים. הממשלה בקובה החלה בחלוקת נשק לאזרחים מן השורה, והורתה לאוכלוסייה להיערך באופן רשמי לפלישה צבאית מיידית מצד ארצות הברית.

הגיוס המפתיע והחריג הזה מסמן הסלמה דרמטית ביחסים המידרדרים במהירות בין וושינגטון להוואנה. כל זה מתרחש על רקע קריסה כלכלית מוחלטת באי, כאשר תאגידים בין-לאומיים מובילים נוטשים את המדינה בזה אחר זה תחת לחץ אמריקני כבד.

>> "הוואנה הקטנה": קאדיס היא פנינה ספרדית עם נשמה קובנית

>> "גן העדן שלך, הכלא שלי": האי התיירותי הזה נמצא במשבר

>> מציאות מקבילה: המקום היפה שנמצא תחת צל כבד

חלוקת הנשק המזורזת לאזרחים מגיעה בעקבות שורה של צעדים והצהרות פומביות לוחמניות מצד וושינגטון. נשיא ארצות הברית טראמפ הצהיר לאחרונה על כוונתו לשנות מהיסוד את המערך השלטוני באי, ואף טען בפני עיתונאים כי הוא יכול לעשות במדינה המוחלשת ככל העולה על רוחו, בין אם "לשחרר אותה" ובין אם "לקחת אותה". האיומים המילוליים תורגמו גם להפגנת כוח בשטח: טראמפ רמז כי הצי האמריקני עשוי להציב נושאת מטוסים עצומה, כמו ה"אברהם לינקולן", במרחק של כמאה מטרים בלבד מחופי קובה כדי לאלץ אותה להיכנע או לציית.

המתיחות המדינית לוותה גם במהלכים משפטיים אגרסיביים: משרד המשפטים האמריקני הגיש כתב אישום נגד מנהיג קובה לשעבר, ראול קסטרו בן ה-94, בגין הפלת שני מטוסים אזרחיים של גולים קובנים לפני שלושה עשורים. במקביל, הוטלו סנקציות חדשות על קרובי משפחתו של קסטרו.

כוננות עליונה ברחובות הוואנה

ברחובות הוואנה, החשש מפני התערבות צבאית אמריקנית שינה לחלוטין את שגרת החיים. מוסדות הממשלה הפעילו פרוטוקולים של מצב חירום וזמן מלחמה, והפכו משרדי מינהל ובתי ספר ציבוריים למרכזי לוגיסטיקה קדמיים. התושבים משולבים במערכי ההגנה הלאומיים באמצעות תוכניות אימונים ותמרונים אזרחיים, שנועדו להכין אותם למבצעים מוגבלים בשטח או למצור נרחב.

שר החוץ הקובני, ברונו רודריגס פאנייה, גינה בתוקף את הצעדים של ארה"ב. הוא האשים את מזכיר המדינה האמריקני, מרקו רוביו, בניסיון מכוון להצית תוקפנות צבאית, והדגיש כי קובה מעולם לא היוותה איום על הביטחון הלאומי של ארצות הברית.

בזמן שהוואנה נערכת לאפשרות של מלחמה, עורק החיים הכלכלי העיקרי שלה קורס לחלוטין. ענף התיירות של האי, המהווה את מקור ההכנסה המרכזי של המדינה במטבע חוץ, צנח באופן דרמטי. הסיבה המרכזית לכך היא המצור המוחלט שהטילה ארה"ב על משלוחי נפט ודלק, שבעקבותיו מספר חברות תעופה בין-לאומיות גדולות נאלצו לבטל לצמיתות את טיסותיהן לאי, מכיוון שלא יכלו עוד לתדלק את מטוסיהן בבטחה לקראת טיסות החזור.

נתונים רשמיים של ממשלת קובה מראים כי מספר התיירים הזרים שנחתו במדינה בארבעת החודשים הראשונים של השנה צנח בלמעלה מ-55 אחוז בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. המחסור החמור בדלק הוביל גם להפסקות חשמל שנמשכות כ-22 שעות ביממה, מה שמותיר את התושבים ללא יכולת להפעיל מקררים או מאווררים, דווקא כאשר הטמפרטורות בקיץ מטפסות לקרוב ל-30 מעלות.

כתוצאה מהמחסור במשאבים, התשתיות המקומיות מתפרקות במהירות. ערימות של זבל שלא פונה ומאגרי מים עומדים הובילו להתפרצויות חמורות של מחלות המועברות על ידי יתושים, דבר שמבריח גם את מעט המטיילים הזרים שעוד נותרו.

חברות הענק בורחות, המשק משתתק

הבידוד הכלכלי החריף עוד יותר בעקבות נסיגה פתאומית וגורפת של חברות גלובליות מהאי. לאחר שמשרד האוצר האמריקני הכניס לרשימה השחורה את מוסד הפיננסים "פינסימקס" (Fincimex), הקשור למערכת הביטחון הקובנית, חברות כרטיסי האשראי הבין-לאומיות ויזה ומאסטרקארד הפסיקו בפתאומיות את כל הפעילות באי. מהלך זה אילץ את קובה להתנהל כמעט לחלוטין על בסיס מזומן בלבד.

ענקיות עסקיות מאירופה ומקנדה הגיעו למסקנה שהסיכונים התפעוליים כיום עולים בהרבה על הרווחים הפוטנציאליים. קונגלומרט התיירות הממשלתי החזק "גביוטה" (Gaviota) עומד כעת בפני פשיטת רגל לאחר שענקיות המלונאות הספרדיות "איברוסטאר" ו"מליה" ויתרו על זכויות הניהול של עשרות מלונות היסטוריים בהוואנה ובווארדרו.

במקביל, קבוצת התיירות הקנדית "סאנווינג" (Sunwing Vacations Group) השעתה ללא הגבלת זמן את כל הטיסות ותוכניות הנופש שלה לאי, והאריכה עצירה זמנית של הפעילות ללא תאריך סיום באופק. מעבר לתיירות, המכה הכלכלית הרחבה יותר צפויה להיות הרסנית במיוחד בעקבות עזיבתה של חברת הכרייה הקנדית "שריט" (Sherritt). במשך למעלה מ-30 שנה פעלה שריט כאחד המיזמים הזרים הגדולים ביותר בקובה, והפיקה מדי שנה אלפי טונות של ניקל וקובלט. בנוסף, ענקיות הספנות האירופיות CMA CGM הצרפתית ו-Hapag-Lloyd הגרמנית השעו ללא הגבלת זמן את קווי הסחר הימיים שלהן אל האי וממנו.

הממשלה הקובנית מנסה לשדר רוח של יציבות ומתעקשת כי המדינה נותרת פתוחה לעסקים. גורמים רשמיים טוענים כי רשתות בתי מלון לאומיות ינהלו את הנכסים שננטשו, תוך התבססות על כוח אדם מקומי שהוכשר לצד מנהלים בין-לאומיים עם ניסיון של שלושה עשורים. עם זאת, מומחים כלכליים מתייחסים לטענות אלו בספקנות רבה ומציינים כי המודל הכלכלי הקובני, המנוהל בריכוזיות על ידי המדינה, נשען לחלוטין על השקעות וחוזים זרים כדי לתחזק תשתית בסיסית.

כאשר בעלות ברית מסורתיות באזור כמו ונצואלה נמצאות בכאוס פוליטי, ומדינות שכנות כמו מקסיקו מהססות לעקוף את אמברגו האנרגיה האמריקני מחשש לתגובה קשה מצד וושינגטון, קובה ניצבת בפני בידוד היסטורי וחונק. כעת, אזרחים חמושים מפטרלים ברחובות הבירה, בין חנויות סגורות ומלונות יוקרה נטושים, וממתינים לראות האם האיומים של וושינגטון יתורגמו לעימות צבאי ישיר בשטח.