גילו כפר ישראלי בלב אינדונזיה: "המציאו להם אשליה לפיה האמונה מחייבת אותם לתמוך בישראל"

במעמקי הארכיפלג המזרחי של אינדונזיה שוכן האי סראם (Seram Island), פיסת אדמה הררית וירוקה במחוז מאלוקו, המכונה בפי המקומיים "נוסה אינה" (Nusa Ina), אי האם. האי, שהיה מוכר היסטורית בעיקר בזכות יערות הגשם העתיקים שלו והמורשת של בני השבטים הילידיים (אליפורו), הפך לאחרונה לעין הסערה של דיון בין-לאומי סוער ברשתות החברתיות. הניצוץ שהצית את הדיון לא היה אירוע דיפלומטי או שינוי גיאופוליטי, אלא סדרה של תמונות וסרטונים שנפוצו ברשת והציגו מחזה יוצא דופן: כפר מבודד שבו הבתים והכבישים צבועים בגוונים בולטים של כחול ולבן, לצד עיטורים של מגן דוד ודגלי ישראל.

במדינה שאין לה יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל ושאוכלוסייתה ברובה המכריע מוסלמית, המראות של "כפר ישראלי" בלב אינדונזיה עוררו הלם מיידי וגררו גל עצום של תגובות מכל רחבי העולם. אולם מתחת לתמונות הוויראליות מסתתר מפגש מורכב בין ההיסטוריה המקומית של אזור מאלוקו, מסורות דתיות, אגדות עתיקות וקיטוב דיגיטלי חדש.

המניע המרכזי מאחורי החזות הכחולה-לבנה הוא דתי ולא פוליטי. בניגוד לחלקים נרחבים באינדונזיה, באזורים מסוימים במחוז מאלוקו, ובהם האי סראם, קיימת אוכלוסייה נוצרית משמעותית, כתוצאה ממאות שנים של השפעה קולוניאלית הולנדית ופעילות מיסיונרית. בקרב קהילות פרוטסטנטיות אוונגליסטיות באזור, מדינת ישראל המודרנית קשורה ישירות לנבואות התנ"כיות. המאמינים רואים בישראל את מולדתם של ישו והשליחים, ורואים בהצגת הסמלים הישראליים הצהרת אמונה ומחווה של ברכה, ולא תמיכה בממשלה כזו או אחרת.

כאשר גולשים ברשת הביעו תמיהה למראה התמונות, תושבים מאזור מאלוקו מיהרו להבהיר כי למראות אלו אין קשר לנוכחות זרה או לסכסוכים במזרח התיכון. אחד המגיבים המקומיים ציין כי תושבים בכפרים קטנים "אינם מעורבים או בקיאים בפוליטיקה העולמית", והסביר כי "ההבנה שלהם מושפעת בעיקר מהתנ"ך והברית החדשה, שמגדירים את ישראל כעם הנבחר של אלוהים", דבר המוביל אותם להביע הזדהות הנובעת נטו מתוך אמונתם הדתית.

מעבר לזרם המרכזי של הנצרות הפרוטסטנטית, באזור שמור עדיין פולקלור מקומי עתיק. במהלך המאה החולפת נפוצו תיאוריות שטענו כי בני האליפורו, הילידים של האי סראם, הם למעשה צאצאים של אחד מעשרת השבטים האבודים של ישראל. מבחינה אנתרופולוגית ומדעית, החוקרים דוחים מכל וכל קשר גנטי למזרח התיכון, אך הסיפורים הללו התמזגו עם סיפורי המקרא והותירו חותם תרבותי שגורם לחלק מהתושבים להרגיש זיקה רוחנית לעם היהודי. השפעה זו מתחזקת גם עקב עדויות היסטוריות מימי חברת הודו המזרחית ההולנדית, אז עברו באיי התבלינים סוחרים וחיילים אירופים, ובהם גם יהודים ספרדים ואשכנזים.

שדה קרב של נרטיבים ברשתות

הפצת התמונות מהכפר פתחה תיבת פנדורה דיגיטלית והראתה כיצד מנהגים דתיים מקומיים מתנגשים עם המציאות הבין-לאומית. הגולשים ברשתות הפכו את אזור התגובות לזירת קרב של נרטיבים מנוגדים, ומבקרים טענו כי המניעים מאחורי הצבע והדגלים אינם תמימים, וחלקם אף העלו טענות לפיהן פילנתרופים יהודים משתמשים באזור כסוג של "קולוניאליזם" או חדירה סמויה. מנגד, גולשים אחרים דחו את ההאשמות הללו בתוקף, תוך שהם מציינים כי "תרומה ועזרה לנזקקים הן מאבני היסוד של היהדות", והדגישו כי "לא כל דבר נובע משנאה או מאינטרסים".

הדיון ברשת גלש במהירות לוויכוחים רחבים יותר על פוליטיקה עולמית, ההיסטוריה של הדתות ופוליטיקת זהויות. חלק מהמגיבים טענו כי התושבים המקומיים נופלים קורבן לפרופגנדה דתית וכי "המציאו להם אשליה לפיה האמונה מחייבת אותם לתמוך בישראל". לעומתם, מגיבים שהגנו על תושבי הכפר השיבו כי המבקרים בעצמם משתמשים בתעמולה ומלבישים זעם פוליטי חיצוני על מסורת אמונית מקומית ותמימה.

ככל שהעימות המקוון הסלים, היו גם גולשים שניסו להחזיר את הדיון לפרופורציה, והזכירו כי "שום פשע לא בוצע כאן" וכי "איש לא נפגע". תוך הבעת צער על הקלות שבה שיח ברשת הופך לשנאה על רקע זהות ודת, אחד המשתתפים אף ציטט פסוק מהקוראן כדי להזכיר לגולשים: "אל יביא אתכם שנאת עם כלשהו לידי עוולה. נהגו בצדק, זה קרוב יותר ליראת שמיים".

הסערה סביב האי סראם מצטרפת למתיחות רחבה יותר הנוגעת לישראלים המגיעים לאינדונזיה, ובפרט לאי המתויר באלי. למרות היעדר יחסים דיפלומטיים רשמיים, תיירים ישראלים רבים פוקדים את האזור, מה שעורר בשנים האחרונות לא מעט דיונים ציבוריים, ביקורת מקומית ודיונים ברשתות החברתיות סביב השפעת המטיילים והנוכחות הזרה במדינה.