תקוע באמת: הדרכון של תומר נגנב בהודו - השגירות סגורה בגלל הנחיות בטיחותיות

תומר אגמי, בן 54 מקריית אונו, נשוי ואב לשלושה ילדים, הגיע בסוף חודש ינואר להודו כחלק מעבודתו וכתיבת הדוקטורט שלו. ביום שישי האחרון הוא היה אמור לשוב לישראל, אך נתקע במדינה בשל סגירת המרחב האווירי ולא האמין שהוא ייאלץ להתמודד עם בעיה נוספת - הנפקת דרכון.

"כשעה לפני שפרצה המלחמה גנבו לי את התיק שהכיל לפטופ יקר שעליו היו מסמכים רבים במסגרת עבודתי, הארנק שכלל את כרטיסי האשראי שלי והדרכון", מספר תומר בשיחה עם mako. "לשמחתי גיביתי דברים רבים שהיו על הלפטופ, אך במקביל הרבה מסמכי עזר במסגרת עבודתי הלכו לאיבוד".

מיד לאחר המקרה תומר פנה למשטרה המקומית, ובמקביל חייג לשגרירות הישראלית בדלהי, עוד לפני תחילת המלחמה. בשיחה עם הנציגה נאמר לו להגיע ביום שני, אך עם פרוץ מבצע "שאגת הארי" תומר קיבל שיחה נוספת שבה נאמר לו שלא יהיה לו מענה פיזי בימים הקרובים בשל המצב. "ניסיתי גם למחרת ואמרו לי בטלפון לחכות עד ליום חמישי לפחות ואין סיכוי שיפתחו לפני כן בגלל הוראות ביטחון. אחר כך יצרתי קשר עם עם הקונסוליה במומבאי כדי לראות אולי שם יוכלו לעזור לי, ונאמר לי שכרגע ההנחיה הביטחונית שהם קיבלו היא לסגור את המקום". בהודעת המל"ל שפורסמה השבוע נכתב כי קיים חשש לפגיעה בישראלים ובשגרירויות ברחבי העולם מצד גורמי טרור בשל המערכה מול איראן.

לדבריו, הוא שמע על הקלות משמעותיות לישראלים שנתקעו במדינה עם ויזה שפקעה, אך לא שמע על מקרה נוסף כמו שלו שבו הוא היה צריך פיזית את אנשי השגרירות כדי להנפיק דרכון חדש. "יש כל מיני תהליכים מול הרשויות ההודיות כדי להקל על הישראלים שנמצאים בלי ויזה בתוקף ואלו דברים שגם יכולים להתבצע באופן טלפוני, ומי שמגיע לשדה ורואים שאין לו ויזה מתאימה לא עושים כלום בגלל המלחמה", מספר תומר. "המשכתי להיות בקשר עם אנשי השגרירות והקונסוליה עד היום אבל לצערי לא נמצא לי פתרון, ואני חסר אונים. אני כן רוצה לשבח ולציין את העובדים שכן ממש ניסו לבוא לקראתי ולסייע במצב הזה, אך גם ידיהם כבולות לצערי. כן ניתן לי מענה ואני בקשר שוטף איתם אבל ללא שום פתרון עבורי".

הוא מוסיף: "המצב מאוד מתסכל. מעבר לזה שאין טיסות חילוץ בכלל מהודו והאנשים כאן נאלצים להגיע למקומות אחרים כדי לתפוס טיסות חזרה לישראל, אני נמצא כמה שלבים מאחוריהם כי אני לא יכול להתנייד אפילו בתוך הודו ללא הדרכון. וגם כשהדרכון יגיע, במוקדם או במאוחר, אז אצטרך לגשת לרשויות ההגירה ההודיות כדי להוציא ויזה חדשה שתהיה תואמת לדרכון, וגם זה תהליך שאמור לקחת כשבועיים. זה קשה מאוד גם לאשתי ולילדים שלי. רציתי כמו כל ישראלי להניע את העניינים ולהתקדם לעבר טיסות חילוץ לארץ ולשוב לבית ולמשפחה בתקופה הקשה הזו, הבאתי בחשבון שחודש לא אהיה בבית אבל לא האמנתי שזה יגיע למצב כזה שבו אני לא יודע מתי אוכל בכלל לצאת מהודו".

מעבר לפן הרגשי וההתמודדות עם המצב המסתכל שבו הוא לא יכול לצאת מהמדינה וייקח לכך עוד זמן, תומר נאלץ להתמודד עם האבידה של הציוד האישי שלו. "גנבו לי את כל כרטיסי האשראי וכמעט את כל הכסף המזומן שהיה ברשותי. בנוסף, חלק מהמלונות כאן לא מוכנים לקבל הזמנה ללא דרכון, אז קיבלתי סירוב בכמה מלונות וגם במקומות של השכרת אופנועים למשל שחייבו לראות את הדרכון פיזית ולא רק תמונה בנייד. פגשתי כאן ישראלים מדהימים שעזרו לי מאוד ולקחו אותי על אופנוע לכספומט והוציאו לי כסף מזומן, אשתי דאגה להעביר להם בביט. זה מחמם את הלב ובכללי אני רואה פה התגייסות מדהימה של הקהל הישראלי שעוזר אחד לשני וכולם מחפשים ושולחים טיסות פנויות כדי לחזור לארץ".

ממזרד החוץ נמסר: "בצל המצב הביטחוני המורכב, המחלקה לישראלים במצוקה בחו״ל במשרד החוץ וקונסולית ישראל במומבאי נמצאים עם האזרח בקשר רציף ופועלים למציאת פתרון להנפקת מסמך נסיעה חלופי בהקדם האפשרי".