"אין לנו יותר מקום": הפרויקט הענק בסנטה קתרינה תחת מתקפה – טענות על הרס עצום

במדבר הגבוה שבו יהדות, נצרות ואסלאם כולם זוכרים את סיפור משה מול אלוהים, נשמע קול חדש ומרעיש שמפר את השקט הקדוש: רעש חפירות ומכונות בנייה בלתי פוסק. מיזם התיירות הענק של מצרים, בשווי כמעט 300 מיליון דולר, הידוע בשם "התגלות סנט קתרין", שמטרתו להפוך את עיירת ההרים המרוחקת סנט קתרין ליעד תיירותי עולמי, משנה את הנוף בקצב מסחרר. עבור המקומיים, מומחי מורשת ושומרים של המנזר הנוצרי הפעיל העתיק ביותר בעולם, המיזם מהווה איום חמור על התרבות, האקולוגיה וההיסטוריה שנמשכת יותר מ-1,600 שנה.

אתר מורשת עולמית תחת לחץ

אזור סנט קתרין, המוכר על ידי אונסק"ו בערכו היוצא מן הכלל, משלב יופי טבעי יוצא דופן ומורשת קדושה. ואדיות הסלע, הצומח המדברי והאתרים הקדושים יוצרים נוף שנשמר כמעט ללא שינוי מאז העת העתיקה. בתוך הנוף הזה עומד מנזר סנט קתרין, אתר שמכובד על ידי כל הדתות, ומסביבו חיה קהילת הבדואים הג'באלייה, אשר שורשיהם מיוחסים לחיילים רומיים ששמרו על המנזר הקדוש.

>> תשכחו מסיני: מצרים היא בכלל יעד למיליונרים

>> הורגאדה, מצרים: האם זה יהיה היעד הבא של הישראלים?

>> השכנה שלנו מתעוררת: מצרים משיקה מגה-עיר חדשה – שתתחרה בחופים של ספרד ואיטליה

אך המקומיים טוענים כי האיזון העדין הזה מתמוטט. מדריך בדואי ותיק סיפר כיצד מבט אל מלון חמישה כוכבים חדש שמעל העמק גילה נוף ששיבש את השקט הטבעי, כשהרעשים של מכונות הבנייה מכסים את ציוץ הציפורים. העיירה הקדושה הופכת כעת למרכז של מלונות, מרכזי כנסים ובנייני מגורים. מומחי מורשת מזהירים שהפרויקט גורם לנזקים בלתי הפיכים גם לשמורת הטבע וגם לנוף ההיסטורי הייחודי של האזור. ג'ון גריינג'ר, לשעבר מנהל פרויקט השימור של האיחוד האירופי בסנטה קתרינה, מתאר את המהלך כ"עיוות והרס של האתר".

הדאגה הגיעה לשיאה ביולי, כאשר ארגון World Heritage Watch דרש מאונסק"ו להכריז על האזור כאתר מורשת עולמית בסכנה. אונסק"ו כבר ביקשה ממצרים ב-2023 להפסיק פרויקטים חדשים עד להערכת השפעות סביבתיות ותרבותיות. למרות זאת, הבנייה נמשכה והמדינה הודיעה כי הפרויקט כבר הושלם ב-90 אחוזים. הרשויות במצרים טוענות כי המיזם יביא צמיחה כלכלית, תעסוקה ותשתיות חיוניות. אולם המנהיגים המקומיים טוענים כי הם זכו להתעלמות, ורבים חוששים שהפיתוח משרת בעיקר משקיעים חיצוניים וזונח את הצרכים של קהילות שכבר שנים מודרות.

מנזר עם מורשת עולמית

במרכז המחלוקת עומד מנזר סנטה קתרינה, שנחשב למנזר הנוצרי הפעיל העתיק ביותר בעולם. המנזר, שנבנה בין השנים 527–565 לספירה בפקודת הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון, נבנה כדי להגן על כנסיית הסנה הבוער, אתר שמאמינים כי נמצא במקום שבו משה דיבר עם אלוהים. במשך מאות שנים שימש המנזר כמקום של רוחניות, למידה ושיתוף פעולה בין תרבויות.

המורשת התרבותית של המנזר עצומה, והוא מכיל כמה מחפצי האומנות המוקדמים ביותר, כולל ציור של דמותו של ישו פנטוקרטור מהמאה השישית, הנחשב לציור ישו העתיק ביותר הקיים, עם סגנון אסימטרי המזכיר את דיוקנאות הפאיום המצריים. המנזר גם שומר על אחד מהאוספים הגדולים בעולם של כתבי יד ביזנטיים, יותר מ-3,000 קודקסים, חלקם מעוטרים בציורים מרהיבים. כתבי היד מעידים על החיי האינטלקטואליים הביזנטיים ועל קשרי המנזר עם קיסרים, פטריארכים ושלטונות במשך מאות שנים.

סנטה קתרינה נהנתה במשך השנים משמירה והגנה בין דתית. על פי המסורת, מוחמד העניק למנזר מסמך הגנה שהבטיח את ביטחונו לאחר עליית האסלאם במצרים. גם נפוליאון הכיר בזכויות המנזר, ואף הורה על שיקום החומה הצפונית לאחר רעידת אדמה ב-1798. במשך 1,400 שנה המנזר שרד פלישות, אי יציבות פוליטית ואסונות טבע כמעט בשלמות. כיום, עם זאת, המנזר והקהילה סביבו ניצבים בפני אתגר שמעולם לא התקיים בהיסטוריה הארוכה שלו.

מרד במנזר ומהלך משפטי רגיש

בית המשפט במצריים פסק כי המנזר בנוי על אדמה בבעלות המדינה וכי הנזירים היוונים-אורתודוקסים זכאים רק "לעשות בו שימוש". מבקרי ההחלטה טוענים כי היא פוגעת בעצמאות ההיסטורית של המנזר ומציבה את עתידו בידי הרשויות. החלטה זו עוררה מתיחות דיפלומטית עם יוון והחלה סערה בקרב הפטריארכיות האורתודוקסיות בעולם.

המתח התפשט גם בתוך ענייני המנזר, ובספטמבר הארכיבישוף של סנטה קתרינה התפטר. לדברי מקורות הוא עשה זאת בעקבות מרד פנימי חסר תקדים בקרב הנזירים. עם זאת, הקהילה המנזרית ממשיכה לפתוח את שעריה מדי יום לצליינים, מטיילים ומבקרים, רבים מהם בליווי בני שבט הג'באלייה, ששירתו כשומרים ומדריכים של המנזר במשך למעלה מ-1,500 שנה. עבור אותם הבדואים, המיזם הביא עמו שיבוש חסר תקדים, והשבט שבמשך שנים רבות היה מודר מהתוכניות הלאומיות, ראה את אדמתו, בתיו ואפילו את בתי הקברות שלו נלקחים עבור חזון התיירות החדש.

בשנת 2022, דחפורים הרסו את בית הקברות העתיק של הקהילה ללא הודעה מוקדמת, מה שהכריח את המשפחות להוציא מאות גופות. האתר הפך מאז לחניון, כשבהמשך התושבים סיפרו על הריסת בתים, העתקות פתאומיות ופיצוי שהמדינה מספקת שאינו מספיק כלל. אחד המקומיים, בן שבעים, מציין כי "חצי מהבית שלי נהרס".

רבים מהתושבים חוששים שעירם עשויה להפוך במהירות לריזורט מצועצע לתיירים אמידים מהעולם. עם עליית מחירי הדיור והפיתוח שמכוון בעיקר לתיירים עשירים, הבדואים חוששים כי המקום שבו חיו אבותיהם במשך 1,500 שנה עשוי להיעלם. "אף אחד לא יודע מה יקרה מחר", אומר מדריך מקומי. "אולי יגידו לנו להתפנות, שאין לנו יותר מקום".

הפרויקט מעורר גם דאגה בקרב אנשי איכות הסביבה, הטוענים כי הוא פוגע באקולוגיה העדינה של שמורת הטבע בדרום סיני. בוסתנים עתיקים שטופחו על ידי הנזירים, מינים נדירים של צמחים מדבריים ומערכות אקולוגיות הרריות פגיעות נזקקות להגנה רחבת היקף. "המלונות האלה ענקיים, העלויות אסטרונומיות. האם הם יהיו מלאים? זו הבעיה האמיתית. אבל אי אפשר לומר זאת", אומר תושב. עבור הנזירים, הבדואים הג'באלייה ומיליוני מאמינים ברחבי העולם, השאלה היא האם הנוף הקדוש יוכל לעמוד בלחצים של מיזם תיירותי רחב היקף. התשובה עשויה להכריע לא רק את עתיד סנטה קתרינה, אלא גם את שלמות המורשת האנושית המקומית ששרדה שם כמעט אלפיים שנה.