"הוא בכה מהתרגשות": היווני שחגג את חזרת החטופים - וחילק מתנות לישראלים

אוהד סימני, בן 40 מנתניה, טס בשבוע שעבר לטיול משפחתי ביוון יחד עם אשתו, הוריה ושני ילדיו הקטנים. במסגרת הטיול, הם בחרו לשכור מראש דירה באזור החוף ולא במרכז אתונה, כפי שרצו מלכתחילה, בשל ההפגנות שפקדו את בירת יוון בחודשים האחרונים. "החלטנו לישון בנאה מקרי (Nea Makri), עיירה בפרברי אתונה, ואיך שהגענו לשם חיפשנו מסעדה עם ציונים טובים בגוגל", מספר אוהד בשיחה עם mako.

בזמן החיפושים שלהם אחר מקום לאכול בו, הם הבחינו במסעדת Faros Meet שזכתה לתגובות חיוביות וציונים גבוהים, והחליטו לנסוע אליה. "עם כניסתנו למסעדה קיבל את פנינו בנחמות אחד מהמנהלים, יורגוס, ושאל מאיפה אנחנו, ועם חשש קל אמרנו 'ישראל'", משחזר אוהד. "ישר ראינו חיוך ענק על פניו והוא אמר לנו שגם הוא ומשפחתו מחכים שיגיע יום שני (יום שחרור החטופים) והראה לנו את הקעקוע של סימן המאבק להשבתם. לכולנו הייתה צמרמורת באותו הרגע, זה היה מרגש. אחרי שהתיישבנו בשולחן הוא ניגש אלינו וסיפר בדמעות שהוא גר בישראל שנתיים ו'השאיר חתיכה מהלב שלו' בארץ".

כשהגיע יום שני המיוחל עם חזרתם של כל החטופים החיים לישראל, יורגוס יצר קשר עם אוהד והזמין אותו ואת כל משפחתו לארוחה חגיגית לרגל החזרת החטופים. "הם קנו עוגה, הכינו אוכל מיוחד וקנו מתנות לילדים שלי. זה היה רגע שלא נשכח בחיים. יורגוס סיפר לנו שהם קמו מוקדם בבוקר כדי לראות את השידורים של הטלוויזיה בישראל והמשדר שליווה את השבתם הביתה".

"כששמעתי על הטבח של שבעה באוקטובר הייתי המום", מספר יורגוס בשיחה עם Mako. "תמיד הייתי בצד של ישראל, אבל אחרי מה שקרה, זה חיזק עוד יותר את התמיכה הבלתי מעורערת בכם. שום דבר לא היה יכול להצדיק מתקפה כל כך מחרידה, ופעולות טרור נגד ישראלים ויהודים באופן כללי. תמיד הערכתי את המדינה שלכם, את הכוח של הצבא הישראלי, את האחדות של העם והמסירות שלכם לאומה ולדת. גם העובדה שהמדינה שלכם מוקפת במדינות מוסלמיות שכולן רוצות שתיעלמו ואתם צריכים להתמודד עם זה בקביעות זה דבר מעורר מדהים".

יורגוס מספר על התקופה שבה חי בישראל יחד עם אשתו: "זה היה פרק זמן מדהים בחיים שלי. היינו בכל מקום בישראל, ראיתי כמה אתם מכבדים את כל האנשים שמאמינים במשהו אחר, כמה יש כבוד לכנסיות ולמקומות נוצריים. במסגרת התפקיד שלי כטבח במסעדה באשדוד גם בישלתי אוכל ללוחמים, קיבלתי תעודת הערכה. מהישראלים שמגיעים לכאן ושומעים את הסיפור שלי אני מקבל חיבוקים, הערכה, ואפילו כמה דמעות מרגשות כשרואים את הקעקוע שלי שעשיתי להחזרת החטופים. יש לי אפילו מחזיק מפתחות עם דגל ישראל, אני לא מפחד מפרו-פלסטינים אלא ממשיך להאמין באמת ובמה שאני יודע שנכון".

לדבריו, משפרצה הלחימה, הוא ואשתו עקבו באופן שוטף אחר המצב בישראל. "כמעט בכל יום הייתי מתעדכן בנוגע למלחמה ברצועת עזה. בכיתי כשבני משפחת ביבס הושבו לארץ, ועכשיו, עם שחרור החטופים החיים, התמלאו בי רגשות שמחה אך במקביל גם עצב רב שלא כולם נשארו בחיים".

כזכור, בעבר גם דיווחנו על מוכרת גלידה בעיר פראג, צ'כיה, שהביעה לא פעם תמיכה בישראל בעמוד האינסטגרם שלה, תוך שהיא מדברת בעברית. בעקבות הפרסום עליהם, החנות שלה הפכה למוקד עלייה לרגל.