"לא נסבול אנטישמיות": בברמינגהם לא יאפשרו לאוהדי מכבי ת"א להיכנס למשחק - ועוררו סערה ישנה
מאחורי האיסור על כניסת אוהדים ישראלים למשחק באצטדיון וילה פארק, נפרשת תמונה רחבה של עיר שסועה עם עוני עמוק, מתחים אתניים, עלייה באנטישמיות ותחושת ניכור הולכת וגוברת בין קהילות. ברמינגהאם, שנקראה בעבר "בירת הג'יהאד" של בריטניה, ניצבת היום במוקד של מאבק על זהות, ביטחון ושוויון – ולא רק ביציעים
פורסם: | עודכן:
ההחלטה השנויה במחלוקת לאסור על הגעת אוהדי מכבי תל אביב למשחק בברמינגהאם עוררה מיד גינויים חריפים מצד הקבוצה, וכן מצד פוליטיקאים בריטים. ביניהם גם ראש ממשלת בריטניה שקרא לבטל את ההחלטה, תוך שהוא מדגיש כי תפקיד המשטרה הוא להבטיח בטחון ולא להיכנע לאיומי קיצוניים כשהוא אומר כי "לא נסבול אנטישמיות ברחובותינו".
הנימוק הרשמי של משטרת ווסט מידלנדס מתבסס על "עימותים אלימים ופשעי שנאה" שדווחו לאחר משחק של מכבי באמסטרדם בשנה שעברה, שבו דווח על קריאות גזעניות נגד ערבים מצד חלק מאוהדי מכבי, וכן תקיפות אלימות נגד אוהדי הקבוצה על ידי כנופיות אנטי-ישראליות שהוגדרו על ידי רבים כ"פוגרום", בהם גם שר החוץ גדעון סער. כעת הרשויות בברמינגהם חוששות שהפרופיל הדמוגרפי של העיר יהפוך אותה לנקודת חיכוך משמעותית.
חשדות ואנטישמיות גוברת
ברמינגהאם היא אחת הערים המגוונות ביותר באירופה, עם אוכלוסייה של למעלה מ-1.1 מיליון תושבים, והיא ביתה של קהילה מוסלמית מהגדולות בבריטניה שמונה כ-340 אלף אנשים, שמהווים כמעט 30 אחוז מכלל אוכלוסיית העיר. עבור רבים מהתושבים המוסלמים, המלחמה בישראל אינה עניין מרוחק אלא סוגיה שהובילה להפגנות פרו-פלסטיניות רחבות היקף, כאשר נוכחותם של אוהדים ישראלים, באצטדיון הסמוך לאזורים פנימיים עם ריכוז גבוה של אוכלוסייה מוסלמית, הוערכה כגורם סיכון ביטחוני שקשה לנהל אותו, ולא משנה כמה ביקורות התעוררו על כך שמדובר בכניעה לאיומי טרור.
פרסומת
הסיפור מתסבך עוד יותר בצל ההיסטוריה הבעייתית של העיר בנוגע לקיצוניות. ברמינגהאם זכתה לא פעם לכינוי "בירת הג'יהאד" של בריטניה, תיאור שמתבסס על העובדה שמספר לא מבוטל של אנשים הקשורים לטרור התגוררו בעיר או שהיו להם קשרים איתה. בעקבות פיגועים בולטים, בהם מתקפת ווסטמינסטר ב-2017, חוקרי משטרה התמקדו לא פעם בשכונות הפנימיות של העיר, שבהן מצטלבים עוני, בעיות חברתיות מורכבות וריכוז גבוה של מוסלמים.
אירועים כמו "פרשת הסוס הטרויאני" ב-2014, שבה הועלו טענות לקיומה של תוכנית איסלאמיסטית להשתלטות על בתי ספר ציבוריים, העמיקו את הוויכוח הלאומי שהפך את הקהילה המוסלמית ל"מיעוט חשוד". חוקרים מציינים כי הסיקור הזה והמאבק בטרור, שהוביל ליוזמות כושלות כמו פרויקט צ'מפיון שבו הותקנו מצלמות סמויות בשכונות מוסלמיות גם בברמינגהאם, יצרו תחושת חשדנות ומרד בקרב המוסלמים המקומיים, מה שמוסיף שכבה נוספת של מתחים. ההחלטות של גורמי הביטחון, כמו האיסור על אוהדי מכבי, נתפסות דרך עדשה של זהות קולקטיבית וחוסר אמון במערכת.
כמו במוקדים אחרים בבריטניה, בשנים האחרונות נרשמה עלייה משמעותית במקרי אנטישמיות בברמינגהאם, שהולכים ומקבלים ביטוי גלוי ואלים יותר. הקהילה היהודית, שמונה סך הכל כ-2,000 אנשים, מדווחת על תחושות גוברות של חוסר ביטחון, בעיקר על רקע ההקשרים הפוליטיים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני המחריפים את המתחים בעיר. הפגנות פרו-פלסטיניות המוניות, שהפכו לשכיחות במיוחד בזמנים של הסלמה, לעיתים מלבות שיח שכולל גם אלימות מילולית ופיזית כלפי יהודים בברמינגהאם, ומעמידות את המשטרה המקומית במבחן מורכב של שמירה על הסדר והגנה על כל הקהילות, במיוחד לאחר הפיגוע בבית הכנסת במנצ'סטר בתחילת החודש במהלך יום כיפור. למטיילים לבריטניה, המל"ל מסווג את בריטניה תחת רמת אזהרה 2, איום מזדמן, ומבקש מאזרחי ישראל לגלות ערנות ולנקוט אמצעי זהירות מוגברים במדינה.
פרסומת
עוני, אי-שוויון ועיר מפולגת
כעיר השנייה של בריטניה, ברמינגהאם היא גם אחד מהמוקדים המתוירים ביותר במדינה, במיוחד בשל מיקומה באזור הווסט מידלנדס, שבו ביקרו בשנה שעברה כ-101 מיליון אנשים. לפי דיווחים מהעיר, בשנת 2024 ביקרו בה מעל 23 מיליון תיירים, רובם בריטים, אבל חלק גדול תיירים מהעולם. בין האטרקציות התיירותיות העיקריות של ברמינגהאם נמנים מפעל השוקולד המפורסם קדבורי וורלד, מוזיאון וגלריית האומנות של ברמינגהאם, מרכז החיים הימיים הלאומי וספריית ברמינגהאם. אתרים פופולריים נוספים הם מרכז הקניות בולרינג וגראנד סנטרל, התעלות של העיר והגנים הבוטניים של ברמינגהאם.
למרות התרומה של התיירות לכלכלה של העיר, המתחים החברתיים בברמינגהאם מתעצמים גם על רקע של בעיות כלכליות וחברתיות עמוקות. ברמינגהאם היא עיר של ניגודים קיצוניים, אזורים עשירים סמוכים לאזורים של עוני. למרות שהיא העיר השנייה במדינה, היא כיום אחת הערים המרכזיות המוחלשות ביותר באנגליה, עם דיווחים על כך ש-40 אחוז מהילדים שבה חיים בעוני יחסי.
אי השוויון הזה מתבטא לרוב לפי קווים אתניים וגיאוגרפיים, כאשר מגמות היסטוריות של דעיכת התעשייה ו"בריחת אוכלוסייה לבנה" הובילו לריכוז של מיעוטים אתניים וקהילות מוסלמיות באזורים פנימיים, תופעה שמכונה "הפרדה שכונתית". ההפרדה הזו אינה רק גיאוגרפית והיא יוצרת גם פער בהזדמנויות, עם פערים גדולים בתוחלת חיים, בהישגים לימודיים ובשיעורי תעסוקה בין האזורים העשירים והעניים בעיר.
פרסומת
פערים אלה יוצרים קרקע פורייה לתחושות של ניכור ותסכול בעיקר בקרב הדורות הצעירים. עבור חלקם, הסכסוכים הגלובליים הופכים לנקודת רתיחה למאבקים מקומיים, כאשר מדיניות חוץ נתפסת כהשתקפות של עוולות מקומיות וככישלון באינטגרציה אמיתית. הרשות המקומית, שנשלטת על ידי מפלגת הלייבור, מתמודדת עם לחצים עצומים, במיוחד לאור ההכרזה על חדלות פירעון שהגבילה את יכולתה לטפל בבעיות הבסיסיות בעיר.
המתחים בבירמינגהם אינם מסתכמים באירוע אחד או בהחלטה ספציפית. ההחלטה לאסור על אוהדי מכבי תל אביב להשתתף במשחק באסטון וילה היא רק ביטוי אחד לאתגרים האלו. אד מיליבנד, השר לביטחון אנרגטי ואפס פליטות נטו, מבהיר שווילה פארק לא יכולה להיות "אזור לא-נגיש ליהודים". "זה לא יכול להיות, ואני ברור מאוד בנושא" אמר בריאיון ל-Sky News. "אי אפשר שיהיה אזור שבו אנשים מדת או מדינה מסוימת לא יוכלו להגיע, וחייבים להילחם בכל צורות הדעות הקדומות, אנטישמיות ואיסלאמופוביה". לגבי עצומה שתמכה בביטול המשחק ובחרם על נבחרות ישראליות בבריטניה, אמר מיליבנד: "אני מתנגד מאוד לגישה הזו". לדבריו, "רוב מוחלט של המוסלמים יפרידו את עצמם מהרעיון שאוהדי מכבי לא יוכלו לבוא כי זה אזור מוסלמי". יחד עם זאת, הוא הדגיש ש"לא ניתן לקחת האינטגרציה כמובנת מאליה", בהתייחס לחששות כי לחוסר אינטגרציה תרומה למצב הנוכחי בעיר.
מצאתם טעות לשון?