"שרטו אותי עד שדיממתי": בעלת מסעדה ניסתה להגן על התיירים - והותקפה על ידי כייסים
תקיפה אלימה של בעלת מסעדה בוונציה, שניסתה למנוע כייסות, חושפת את האנרכיה הגואה במוקדי התיירות. האירוע, שהסתיים בפציעתה של האישה, מדגיש מציאות יומיומית שבה תיירים הופכים לטרף קל עבור כנופיות שמנצלות את החוק ומשתמשות בילדות כ"מגן אנושי". בעוד המבקרים מאבדים את רכושם היקר, בעלי העסקים נאלצים לנהל מאבק פיזי כדי להגן על לקוחותיהם
הכיכרות ההיסטוריות של ונציה, שבדרך כלל מהוות סמל ליופי נצחי ושלווה, הופכות יותר ויותר לקו חזית בעימות אלים בין בעלי עסקים מקומיים לבין כנופיות פשע מאורגנות. יאן שיאופן, מסעדנית מוכרת המכונה בפי המקומיים "אנה", הפכה לאחרונה לקורבן התורן של המתיחות הגואה הזו, כאשר הותקפה פיזית לאחר שניסתה למנוע ניסיון כייסות בבית העסק שלה, "בר צ'יקו" (Cico) שבקמפו סן פולו.
התקיפה התרחשה בצהרי יום ראשון, בשעה שהעיר עמוסה במבקרים מכל העולם. על פי שחזור האירועים ועדויותיה של אנה, קבוצה של כייסים צעירים עזבה את עמדתה הקבועה בסמטת "סוטופורטגו דה לה מדונטה" הסמוכה כדי לחדור לאזור הישיבה של המסעדה שלה. תוך ניצול האנונימיות שמספק ההמון, ניסתה הקבוצה לצוד תיירים תמימים. כאשר אנה ניגשה להזהיר את לקוחותיה וביקשה מהגנבים לפנות את מקומות הישיבה, חברי הקבוצה פנו נגדה בתוקפנות מפתיעה.
"הם תפסו אותי בזרוע ושרטו אותי בציפורניים שלהם עד שדיממתי", משחזרת אנה תוך שהיא מציגה את פציעותיה. היא מסבירה כי למרות שהיא יודעת "למה אני נכנסת כשאני מסכלת את ההתקפות שלהם", התדירות של המפגשים הללו הפכה לבלתי נסבלת. "לפני יומיים ירקו לי בפנים, לפני כן דחפו אותי, ועלבונות, איומים והתעללויות הם עניין שבשגרה".
עבור אנה, הצלקות הפיזיות הן רק הסימן הגלוי ביותר לריקבון מערכתי עמוק בהרבה. היא מתארת מציאות יומיומית המוגדרת על ידי קונפליקט מתמיד: "הקולגות שלי ואני מותקפים בכל יום על ידי כייסים כי אנחנו מונעים מהם לשדוד את הלקוחות שלנו". הנטל הפסיכולוגי כבד אולי אף יותר: "אני נאלצת לנחם עשרות תיירים שמגיעים לבר שלי בבכי כי שדדו מהם מסמכים, כרטיסי אשראי ומזומן, והם אפילו לא יודעים איך להגיע הביתה". אווירת הפחד הזו שינתה מהיסוד את אופן ניהול העסק שלה, והובילה אותה להפסיק להעסיק נשים: "אני כבר לא מקבלת פניות מנשים", היא מסבירה, ומציינת כי "להיות מוקפת בגברים בעלי ממדים מסוימים גורם לי להרגיש בטוחה יותר".
התקרית הציתה מחדש דיון סוער סביב ביטחון הציבור וחוסר האונים הנתפס של החקיקה הנוכחית. מוניקה פולי, חברת מועצת העיר ודוברת קבוצת "ונציאנים לא מוסחים" (Veneziani Non Distratti), מזהירה כבר שנים כי "אלימות נגד אלו שמסכלים גניבות הפכה כעת לדבר שבשגרה". פולי מצביעה על מגמה מדאיגה שבה "ארגוני פשיעה מנצלים ילדות בנות עשר כדי לעקוף את החוקים שלנו, תוך שימוש בהן כמגן מפני העמדה לדין". היא מותחת ביקורת חריפה על המצב המשפטי, וטוענת כי המערכת הנוכחית מאפשרת "אנרכיה מוחלטת". היא מציינת שכדי שהצדק ייצא לאור, הקורבנות צריכים לנווט בהליך משפטי מורכב.
למרות תחושת חוסר הביטחון השוררת, כוחות אכיפת החוק ממשיכים לנהל מאבק עיקש. באותה שעה שבה הותקפה אנה, שוטרים סמויים מיחידת האנטי-כייסות המקומית הצליחו לעצור גבר בן 30 ששדד תושב ונציאני קשיש. המעצר, שהתבצע "על חם", מהווה ניצחון נדיר בעיר שנערכת לשיא עונת התיירות. עם זאת, כאשר כייסים חדשים מגיעים מדי יום, הקהילה נותרת מתוחה. כפי שמסכמת פולי: "העונה הכי תיירותית של השנה כבר כאן. וזו רק ההתחלה".