אוסטרליה תכיר במדינה פלסטינית: איך זה ישפיע על התיירים מישראל?

בצעד היסטורי, ראש ממשלת אוסטרליה, אנתוני אלבנז, הודיע כי אוסטרליה תכיר רשמית במדינת פלסטין בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר. ההחלטה מסמנת שינוי משמעותי במדיניות המזרח התיכון של אוסטרליה ומיישרת קו עם מספר הולך וגדל של מדינות מערביות הקוראות לפתרון שתי מדינות כדרך לשלום באזור.

בנאום שנשא בקנברה ביום שני, תיאר אלבנז את פתרון שתי המדינות כ"התקווה הטובה ביותר של האנושות לשבור את מעגל האלימות במזרח התיכון ולשים קץ לסכסוך, לסבל ולרעב בעזה". ההכרה של אוסטרליה במדינה פלסטינית תהיה מותנית בהתחייבויות של הרשות הפלסטינית, כולל הכרה חד משמעית בזכותה של ישראל להתקיים, התחייבות לקיים בחירות כלליות והסכם לפירוק מנשק. "התחייבויות אלה מייצגות הזדמנות לספק הגדרה עצמית לעם הפלסטיני באופן שמבודד את חמאס, מפרק אותו מנשקו ומגרש אותו מהאזור אחת ולתמיד", אמר אלבנז.

>> "אירוע רודף אירוע. זה כבר בלתי נסבל השנאה הזאת"

>> "אי אפשר לשתוק יותר": אחרי עלייה במקרי האנטישמיות - באוסטרליה התקיימה הפגנת ענק בעד ישראל

>> "אפשר לראות שלטים כאלה בכל מקום": חלק מקמפיין בחירות באוסטרליה - "שחררו את פלסטין 

ההכרזה של אוסטרליה מגיעה על רקע מומנטום בין-לאומי גובר: בריטניה, צרפת וקנדה צפויות גם להכיר בפלסטין בפסגת האו"ם בחודש הבא. המהלך מגיע בעקבות ההכרה של ספרד, אירלנד ונורווגיה בשנה שעברה, וכעת מביא את מספר המדינות המכירות במדינה פלסטינית ל-147 מתוך 193 המדינות החברות באו"ם.

אוסטרליה מצטרפת למחאה הגלובלית 

ההחלטה של אוסטרליה מגיעה גם בעקבות הפגנות ציבוריות ענקיות במדינה, שם צעדו לאחרונה מאות אלפי אנשים על פני גשר נמל סידני וקראו לסיום המלחמה בעזה. מפלגת הירוקים האוסטרליים וארגונים פרו-פלסטינים אחרים, בירכו על ההכרה במדינה פלסטינית אך ביקרו את ממשלת אלבניה על כך שלא עשתה יותר, במיוחד הפסקת סחר נשק עם ישראל. "זה עלה תאנה פוליטי, המאפשר לרצח העם והאפרטהייד של ישראל להימשך ללא עוררין", כתב ארגון APAN (הרשת האוסטרלית לתמיכה בפלסטין) בהצהרה. "זכויות פלסטיניות אינן מתנה שמוענקת על ידי מדינות המערב".

בעוד שרבים שיבחו את המהלך כצעד לקראת שלום, הוא ספג ביקורת הן מבית והן מחוץ. יו"ר האופוזיציה סוזן ליי טענה כי ההכרה פוגעת ביחסיה של אוסטרליה עם בעלת בריתה המרכזית, ארצות הברית, ומתגמלת את חמאס, שנותר בשליטה בעזה. "הכרה במדינה פלסטינית בעוד בני ערובה נותרים במנהרות מתחת לעזה ועם חמאס בשליטתה מסתכנת בהשגת אחת ממטרותיו האסטרטגיות של חמאס במתקפת הטרור הנורא של ה-7 באוקטובר", אמרה ליי.

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, גינה את החלטת אוסטרליה, וכינה אותה "מבישה" והאשים אותה בתגמול לטרור. "הם יודעים מה הם היו עושים אם ממש ליד מלבורן או ממש ליד סידני, הייתה מתקפה נוראית כזו". ארצות הברית חזרה והדגישה כי אין לה תוכניות להכיר במדינה פלסטינית, תוך ציטוט היעדר ממשלה פלסטינית מתפקדת ומאוחדת.

גם בניו זילנד השכנה, נושא ההכרה במדינה הפלסטינית מתחיל לצבור תאוצה, ושר החוץ וינסטון פיטרס אישר ביום שני כי הממשלה תקבל החלטה רשמית בספטמבר. בעוד ניו זילנד ידועה כתומכת ברעיון שתי המדינות, פיטרס אמר שהעניין אינו "חד משמעי" וכי הקבינט ישקול "מגוון רחב של דעות נחרצות".

ראש הממשלה הניו זילנדי כריסטופר לוקסון חזר על עמדה זו לאחר פגישתו עם אלבנז בקווינסטאון בסוף השבוע. "אנחנו רוצים לראות הפסקת אש. אנחנו רוצים לראות סיוע הומניטרי בלתי מוגבל לעזה. ואנחנו רוצים לראות שחרור בני ערובה", אמר לוקסון. הוא גם הדגיש את תמיכתה של ניו זילנד בדיפלומטיה על פני פתרונות צבאיים, וקבע כי "הפעולה הצבאית שראינו אינה הדרך לפתור את הבעיה הזו. היא דורשת דיפלומטיה. היא דורשת דיאלוג". גם אלבניז וגם לוקסון אמרו כי מדינותיהם יפעלו על סמך החלטות מדיניות חוץ עצמאיות, למרות לחץ בין-לאומי ומשא ומתן סחר מתמשך עם בעלות ברית כמו ארצות הברית.

איסורי נסיעה ולחץ דיפלומטי

במהלך מתואם, ניו זילנד ואוסטרליה, יחד עם קנדה, בריטניה ונורווגיה, הטילו איסורי נסיעה על שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון איתמר בן גביר. שר החוץ של ניו זילנד ציטט את תמיכתם של השניים בסיפוח והרחבת התנחלויות כ"פגיעה מכוונת בשלום ובביטחון. ניו זילנד הבהירה מזה זמן מה שההכרה שלנו במדינה פלסטינית היא עניין של מתי, לא אם", הוסיף פיטרס. "האסון ההומניטרי בעזה נמצא בצדק בחזית סדר היום העולמי".

בעוד שההחלטה של אוסטרליה וניו זילנד להכיר במדינה פלסטינית מסמנת שינוי משמעותי במדיניות החוץ, השפעתה המיידית על אזרחי ישראל, ובמיוחד תיירים, צפויה להיות מינימלית מבחינה מעשית. ישראל עשויה להוציא אזהרות מסע, כפי שעשתה במקרים קודמים של חיכוכים דיפלומטיים, אך אזהרות כאלה הן בדרך כלל סמליות אלא אם כן קיים איום ביטחוני ממשי. אוסטרליה וניו זילנד דמוקרטיות בטוחות ויציבות עם הגנות משפטיות חזקות לכל התיירים, כולל ישראלים.

ההשפעה המוחשית ביותר עשויה להיות באווירה החברתית, לא בפוליטיקה. בערים עם קהילות פרו-פלסטיניות פעילות, ההכרה עשויה להגביר את המחאות וההפגנות, ולמרות שאירועים אלה הם ברובם שקטים, האקלים החברתי עלול להפוך לטעון יותר פוליטית. כמו כן, נהלי טיסות ואשרות יישארו ללא שינוי, וההכרה בפלסטין אינה משנה הסכמי תיירות דו-צדדיים. עם זאת, נכון לעכשיו המל"ל מסווג את אוסטרליה ברמת סיכון 2 הבינונית, תוך ציון "הסלמה בגילויי עוינות בעלי נופך אנטישמי כלפי ישראלים ויהודים. ביטויי העוינות באים לידי ביטוי בעיקר בהטרדות מילוליות, איומים, הסתה פרועה ונדליזם ולעיתים גם תקיפות פיזיות (ועלולים במקרי קיצון גם להוביל לקידום פיגועי טרור)".

ההכרה של שתי המדינות במדינה פלסטינית, מיישרת קו עם רוב המדינות החברות באו"ם, דבר שעלול להוביל למתח בקשרים הדיפלומטיים עם ישראל. עם זאת, לא סביר שזה יוביל לניתוק היחסים, ותקדימים מראים שבעוד שישראל עשויה להחזיר שגרירים באופן זמני, כפי שעשתה בתגובה להכרות דומות מצד מדינות אחרות, היא בדרך כלל אינה מסיימת את שיתוף הפעולה הדו-צדדי, במיוחד בתחומים כמו שיתוף מודיעין, סחר ותיירות.