"לקח לי זמן לעכל": עלתה לאוטובוס לילה בהודו - וגילתה שהיא צריכה לחלוק מיטה עם מקומית ותינוק
ולריה ברזין מטיילת כבר למעלה משנתיים ברחבי העולם. לאחרונה היא הגיעה להודו, ובמהלך נסיעה פנימית עם אוטובוס לילה היא מצאה את עצמה במיטה משותפת יחד עם מקומית ותינוק, ולא מבחירה. "זה הכי הזוי שקרה לי. הבנתי שאני חייבת פשוט לזרום עם זה והפכתי את זה לחוויה מצחיקה"
ולריה ברזין, בת 35 מירושלים, מטיילת בשנתיים וחצי האחרונות ברחבי העולם. היא ביקרה בספרד, יוון ותאילנד, ולפני כשבועיים הגיעה להודו. במהלך הטיול ביעד האהוב היא הגיעה לעיירת החוף גוקארנה, והחליטה להזמין כרטיס בספונטניות לאוטובוס לילה להאמפי. "זה היה ממש ספונטני וזרמתי עם הטיול, אז נכנסתי לאפליקציה של התחבורה הציבורית ושם אפשר לבחור בין מיטה פרטית לבין מיטה משותפת עם עוד מישהו, ודואגים לא לשבץ גברים ונשים יחד".
"רציתי לשלם על מיטה גדולה רק לעצמי, ולא לחלוק עם עוד מישהי, אבל באפליקציה זה לא נתן לי להזמין אז נאלצתי להזמין כרטיס עם מיטה משותפת ואמרתי לעצמי שברגע שאגיע לשם אעבור למיטה אחרת, כי ראיתי שחצי אוטובוס ריק", משחזרת ולריה בשיחה עם mako. "זה היה הכי ספונטני שיש, אז אמרתי שפשוט אזרום עם הסיטואציה ואסתדר על מיטה לבד כשאגיע".
כשעלתה על האוטובוס להאמפי, ולריה הופתעה לגלות שכל האוטובוס מפוצץ. "הגעתי למיטה שלי בלית ברירה וראיתי שיש מישהי שכבר שוכבת שם. לקח לי רגע לעכל את זה, ופשוט נכנסתי למיטה. תוך זמן קצר ראיתי שיש איתה גם תינוק בצד, אבל לא היה לי מה לעשות בגלל שלא היה אפילו מקום אחד פנוי בשאר האוטובוס".
אחרי שעיכלה שאת השעות הארוכות של הנסיעה היא לא תעביר לבדה, ולריה מספרת שהמקומית שהייתה לצדה לא בדיוק שמרה על "החצי" שלה במיטה. "ביקשתי ממנה לזוז, אבל בכל פעם היא או התינוק שלה פתאום היו עליי, בהתחלה זה היה מציק וגם ביקשתי ממנה לזוז, אבל אחר כך הבנתי שאין לי כל כך מה לעשות ולא משנה כמה אני אבקש זה לא יקרה, גם בגלל שהיא לא לבד אלא עם תינוק".
"בשלב מסוים פשוט הבנתי שאני חייבת להעמיד פנים שאני הודית, מקומית מן המניין", אומרת ולריה. "לא כל כך מפריע להם העניין של המרחב האישי, אז אמרתי לעצמי 'אם הייתי מקומית, מה הייתי בסיטואציה הזו? איך הייתי מגיבה?', ואז הבנתי שהיא פשוט לא תתרגש מזה ולא יזיז לה, אז הפנטתי את עצמי לחשוב שאני מקומית ושיניתי חשיבה, ואחרי שעה של תזוזה מצד לצד הצלחתי לישון, ואפילו ישנתי מעולה, למרות שהיא החליפה טיטול לתינוק אפילו בשלב מסוים וגם לא דאגה לזרוק אותו כשירדה מהאוטובוס".
"אני לא מחפשת אי נוחות בכוח, אבל כשהיא פוגשת אותי אני לגמרי הופכת את זה לחוויה וצוחקת על זה", משתפת ולריה. "בסוף, כל מי שמגיע להודו חייב לגלות את הגמישות הזו כדי ליהנות מהמדינה שיש לה כל כך הרבה מה להציע, וזה מה שיפה בהודו".