"השבועות הקטלניים ביותר": גל חום קיצוני מאיים על היבשת – בארגון הבריאות מזהירים מפני אסון
בצל שריפות ענק ואלפי מקרי מוות, ארגון הבריאות העולמי מתריע מפני גל חום קיצוני חדש ו"שבועות קטלניים" שעוד לפנינו, וחושף חוסר מוכנות מערכתי באירופה, כאשר פחות ממחצית מהמדינות מחזיקות בתוכנית חירום לאומית. זאת לצד מחסור קריטי במיזוג אוויר ביבשת שמתחממת בקצב הכפול מהממוצע העולמי


ארגון הבריאות העולמי (WHO) פרסם אזהרה חמורה למדינות אירופה, בשעה שגל חום קיצוני חדש ורחב ממדים מתפתח מעל האוקיינוס האטלנטי ומאיים להביא עמו את מה שבכירי הארגון מכנים כ"שבועות הקטלניים ביותר" של הקיץ. גל החום הנוכחי מגיע מיד לאחר חודש יוני ששבר שיאי טמפרטורות וגבה את חייהם של אלפי בני אדם, והוא חושף פערים עמוקים וקריטיים במוכנות של היבשת להתמודדות עם השלכותיו הישירות של משבר האקלים.
על פי תחזיות המטאורולוגים, הטמפרטורות בפורטוגל ובדרום ספרד צפויות לזנק ל-43 מעלות בימים הקרובים, כאשר בהמשך השבוע צפוי גל החום להתפשט גם לעבר צרפת ומדינות בנלוקס (בלגיה, הולנד ולוקסמבורג). החום הקיצוני מגיע בדיוק בזמן שדרום אירופה נאבקת בשריפות יער הרסניות, ובמקביל לאזהרות מזג אוויר וסופות רעמים מקומיות במרכז ודרום איטליה, אשר הרשויות מבהירות כי לא יביאו להקלה בעומס החום הכבד.
הנס קלוגה, המנהל האזורי של ארגון הבריאות העולמי באירופה, קיים שיחת וידאו דחופה בהשתתפות נציגים מ-41 מדינות באזור, נציגי הנציבות האירופית וארגוני חברה אזרחית, במטרה לדון בלקחים מגל החום האחרון. קלוגה חשף מחסור מדאיג בהיערכות מערכתית ברחבי היבשת, וציין כי פחות מחצי מהמדינות באזור אירופה מחזיקות בתוכניות פעולה לאומיות מוגדרות להתמודדות עם השפעות הבריאות של גלי חום. תוכניות אלו נועדו לקבוע קווי סמכות ואחריות ברורים, למפות מראש אוכלוסיות בסיכון, ולהפעיל תגובות חירום אוטומטיות ברגע שהטמפרטורות חוצות סף מסוים. קלוגה הדגיש כי קיומם של פרוטוקולים שנבחנו מראש הוא ההבדל הממשי והמציל חיים בין מענה מנוהל ומאורגן לבין תגובה מאוחרת ומאולתרת.
_autoOrient_i.jpg)
הדחיפות שבאזהרת ארגון הבריאות העולמי מודגשת על ידי המחיר הכבד שגבה גל החום הקודם שפקד את היבשת בין 20 ל-28 ביוני. מומחים הגדירו את האירוע כגל החום המוקדם העוצמתי ביותר שנרשם אי פעם באירופה, והוא הוביל לשיבושים קשים בייצור האנרגיה, לנזקים לתשתיות ולעומס כבד במיוחד על מערכות הבריאות. נתונים ראשוניים מצביעים על כך שהטמפרטורות הקיצוניות הובילו ליותר מ-4,000 מקרי מוות במערב אירופה, מתוכם כ-3,700 מקרי מוות בצרפת, הולנד ובלגיה בלבד.
במקביל לעומס התשתיות, מצב חירום נוסף מתפתח ביערות ובקהילות הכפריות של דרום אירופה. שריפות ענק, הניזונות מצמחייה יבשה, רוחות חזקות וחום בלתי פוסק, משתוללות באזורים נרחבים בספרד, צרפת, פורטוגל ויוון. בספרד, עשרות אלפי תושבים אולצו להיכנס להסגר ביתי באזורים שונים של קטלוניה, בעוד פינויים מניעתיים של תושבים ותיירים בוצעו באנדלוסיה. בצרפת, עשן סמיך משריפות באזור פרפיניאן אילץ את הרשויות לסגור זמנית את שדה התעופה המקומי, והמארגנים של אירועי ספורט בין-לאומיים גדולים, כמו מרוץ האופניים טור דה פראנס, עוקבים מקרוב אחר המצב כדי להבטיח את בטיחות הרוכבים והקהל.

שרשרת האסונות הנוכחית מדגישה פגיעות מבנית רחבה יותר: יבשת אירופה מתחממת כיום בקצב המהיר ביותר מבין כל היבשות, בקצב הכפול מהממוצע העולמי. מבחינה היסטורית, התשתיות באירופה תוכננו ושמרו על הנדסה שמטרתה לאצור חום במהלך החורף, ולא לפלוט אותו בקיץ. כתוצאה מכך, היבשת סובלת ממחסור חמור באמצעי קירור, ורק באחד מתוך חמישה משקי בית באירופה ישנו מערך מיזוג אוויר, זאת בהשוואה לכ-90 אחוזים במדינות כמו ארצות הברית ויפן.
המעבר מתפיסת מיזוג האוויר כמותרות להגדרתו כצורך חיוני לבטיחות במקומות העבודה, בעסקים ובמלונות ולבריאות הציבור כבר מעורר ויכוחים פוליטיים סוערים לקראת סבבי הבחירות הקרובים ביבשת. כלכלנים מזהירים כי ללא התאמה מבנית משמעותית, עליית הטמפרטורות בקיץ עלולה להוביל לירידה של למעלה מ-10 אחוזים בפריון העבודה באירופה בענפים החשופים לפגעים, דוגמת חקלאות ובנייה, עד למחצית המאה.
למרות התחזיות ארוכות הטווח, המיקוד המיידי של הממשלות באירופה נותר מופנה להישרדות בטווח הקצר. ארגון הבריאות העולמי הפציר במנהיגי האזור ליישם לאלתר פתרונות זמניים להגנה על קבוצות מוחלשות, בהן דיירי בתי אבות, מחוסרי בית וקשישים החיים בבידוד חברתי, אשר עדיין אינם זוכים למענה עקבי מצד רשויות החירום. המדינות נדרשות לשכפל באופן מיידי מודלים מוצלחים קיימים, כמו מערכות ניטור התמותה בזמן אמת של איטליה ואסטרטגיות ההסברה לתקשורת של ספרד, עוד לפני ששיאו של גל החום הנוכחי יכה ביבשת בכל עוצמתו.