התחילה לחבק אותנו: היחסים של אקוודור וישראל מתחממים – אך עדיין מחייבים זהירות

היחסים הדיפלומטיים, הכלכליים והביטחוניים בין ישראל לאקוודור עוברים תקופה של התקרבות אסטרטגית חסרת תקדים. תחת ממשלו של הנשיא דניאל נובואה, שתי המדינות מקדמות הרחבה של ממש בשורת תחומים מרכזיים, בהם לחימה בטרור, טכנולוגיה, חקלאות, אקדמיה וסחר. המהלכים הללו, שהפכו לאחד הצירים הדיפלומטיים הבולטים של ישראל בדרום אמריקה בשנה האחרונה, מסמנים מעבר מרושם של מגעים נקודתיים לבניית תשתית ממוסדת, ארוכת טווח ובעלת משקל גיאו-פוליטי רב.

מהידוק קשרים טכנולוגיים ועד לחימה בטרור

התנופה הנוכחית ביחסים קיבלה ביטוי בולט במיוחד עם הגעתו של שר החוץ הישראלי גדעון סער לביקור רשמי בבירת אקוודור קיטו ב-5 באוגוסט, הביקור הראשון של שר חוץ ישראלי במדינה זה 44 שנים. במהלך הביקור נפגש סער בארמון קרונדלט עם הנשיא נובואה ועם שר החוץ של אקוודור, רוברטו קורי. במסגרת המפגשים נחתם הסכם ייעודי למאבק בטרור והושקה הצהרה משותפת על הקמת "דיאלוג כלכלי מורחב". כמו כן, סיכמו הצדדים על פתיחה קרובה של משא ומתן לקראת הסכם סחר חופשי שמטרתו להפחית חסמים ולמשוך השקעות.

>> שלושה שבועות בנופים עוצרי נשימה וגן עדן אחד

>> אקוודור: גן עדן מרהיב או מגרש השעשועים האבוד של ארגוני הפשע?

>> מצב חירום: תיירים נקראים להישאר בבתי המלון

היסודות לגל ההתקרבות הנוכחי הונחו עוד קודם לכן, במהלך ביקורו הרשמי של הנשיא נובואה בישראל בין 3 ל-5 במאי 2025, אז נועד עם נשיא המדינה יצחק הרצוג ועם ראש הממשלה בנימין נתניהו. תוצר מרכזי של אותו ביקור היה פתיחתו של "המרכז לחדשנות ויזמות של אקוודור" באוניברסיטה העברית בירושלים. המרכז הוקם במטרה לחבר בין חוקרים ויזמים מאקוודור לבין אקוסיסטם החדשנות הישראלי, תוך מתן גישה למעבדות ורשתות מקצועיות. בהמשך לכך, במרץ 2026 חתמו שתי המדינות על תוכנית שיתוף פעולה מקיפה לשנים 2027-2026 בתחומי החינוך, המדע, התרבות והספורט.

במישור הביטחוני, הדיאלוג קיבל משקל יתר על רקע משבר הביטחון הפנימי באקוודור והתמודדותה עם ארגוני פשיעה. ישראל מביאה ידע וטכנולוגיות בתחומי ההגנה, ובספטמבר 2025 חתם הנשיא נובואה על צו נשיאותי 128, במסגרתו הגדירה אקוודור את חמאס, חיזבאללה ומשמרות המהפכה של איראן כארגוני טרור. לצד זאת, הנציגות הישראלית בקיטו, בהובלת השגריר צח שריד שסיים לאחרונה קדנציה בת כשלוש שנים, פעלה בסביבה ציבורית מורכבת בעקבות המלחמה במזרח התיכון. בתחום החקלאי, שיתוף הפעולה מתמקד בטכנולוגיות מים וחקלאות מדייקת, בין היתר באמצעות שיגור מומחה חקלאי ישראלי מטעם ארגון מש"ב לליווי פרויקטים בשטח.

פסגות מושלגות, ג'ונגלים ואיי פלא

לצד ההתפתחויות המדיניות, אקוודור ממשיכה לבסס את מעמדה כאחד היעדים המרתקים ביותר למטיילים בדרום אמריקה. המדינה מציעה עושר מרהיב של נופים וניגודים, המרוכזים כולם בשטח גיאוגרפי מצומצם יחסית, ומחולקת לארבעה אזורים מרכזיים: רכס הרי האנדים הגבוה, רצועת החוף של האוקיינוס השקט, אגן האמזונס המזרחי ואיי גלפגוס המבודדים.

המסע במדינה מתחיל לרוב בעיר הבירה קיטו, השוכנת בגובה של כ-2,850 מטרים מעל פני הים. העיר מתגאה במרכז היסטורי שמור הפורס רחובות אבן, כיכרות רחבות ידיים וכנסיות מרהיבות מהתקופה הקולוניאלית, שהקנו לה מעמד של אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. מקיטו ממשיכים המטיילים לעבר "שדרת הרי הגעש", ובמרכזה הפארק הלאומי קוטופקסי. שם שוכן הר הגעש הפעיל והמושלג קוטופקסי, המושך אליו חובבי טרקים וטיפוס מכל העולם הודות למסלולי הליכה מאתגרים ותצפיות נוף עוצרות נשימה.

מזרחה משם משתרע אגן האמזונס האקוודורי, המהווה שער יציאה לחוויה פראית בלב יער הגשם. הטיולים באזור כוללים שיט בנהרות, לינה בלודג'ים אקולוגיים מבודדים, ומפגש עם המגוון הביולוגי העשיר. גולת הכותרת של המדינה היא ללא ספק איי גלפגוס, ארכיפלג מרוחק באוקיינוס השקט המהווה שמורת טבע ייחודית. המבקרים באיים זוכים ללכת לצד צבי ענק, אריות ים, איגואנות ימיות ומגוון רחב של ציפורים נדירות, לצד חוויית צלילה ושנורקלינג יוצאת דופן לצד עולם ימי עשיר.

בין פסטורליה לאתגר ביטחוני

התכנון של טיול באקוודור מצריך כיום התחשבות קפדנית ומעמיקה במצב הביטחון הפנימי במדינה. בשנים האחרונות חלה עלייה מורגשת ברמת הפשיעה והאלימות, שנבעה בעיקר מתהליכים פנימיים ומעורבות גוברת של רשתות הברחת סמים וארגוני פשיעה בין-לאומיים הפועלים באזור. עם זאת, המל"ל מסווג את אקוודור תחת אזהרת מסע ברמה 1, כלומר ללא אזהרת מסע, אך עדיין יש לנקוט אמצעי זהירות בסיסיים בביקור במדינה.

מוקדי החיכוך המרכזיים מתרכזים בעיקר בערי הנמל ובאזורי החוף, כגון הערים גואיאקיל ואסמרלדס. במקומות אלו מומלץ למטיילים לנקוט משנה זהירות, לצמצם שהות שאינה הכרחית ולהסתמך על מעבר זהיר ומתוכנן בלבד. לעומת זאת, במוקדי התיירות המרכזיים, בהם המרכז ההיסטורי של קיטו, העיר קואנקה, אזורי הטרקים בהרי האנדים ואיי גלפגוס, הרשויות מקפידות לשמור על נוכחות ביטחונית גלויה ומוגברת כדי להבטיח את שלומם של המבקרים.

עבור המטיילים הישראלים, הכלל החשוב ביותר הוא שמירה על ערנות אישית גבוהה והתעדכנות שוטפת באזהרות המסע הרשמיות. מומלץ להסתייע אך ורק בשירותיהם של מפעילי סיורים ומדריכים מורשים, להימנע לחלוטין מנסיעות לא חיוניות באזורי ספר וגבול, ולהקפיד על הימנעות מתנועה רגלית באזורים עירוניים שאינם מוכרים בשעות הלילה.