איי פוקלנד: הצהרות נשיא ארגנטינה מציתות מחדש את המחלוקת מול בריטניה
הוויכוח ההיסטורי על הריבונות באיי פוקלנד שב ללב סדר היום הבין־לאומי, לאחר שנשיא ארגנטינה, חוויאר מיילי, הצהיר כי "הקלפרס יעדיפו להיות ארגנטינאים". הצהרותיו, שכללו גם הבטחה "להילחם עד שדגל ארגנטינה יתנופף שוב מעל המלווינאס", עוררו גינויים בלונדון והעלו חשש בקרב תושבי האיים – אך גם זכו לגיבוי מכיוונה של אורוגוואי


פרק חדש במחלוקת ארוכת השנים סביב איי פוקלנד פרץ כאשר קולות בין-לאומיים מתאספים מאחורי התביעה המחודשת של ארגנטינה על הטריטוריה הבריטית. הפעם, המחלוקת ניזונה מדבריו של נשיא ארגנטינה חוויאר מיילי, שהעלו גבות בלונדון, הכעיסו את תושבי האיים והציתו מחדש את הזיכרונות ממלחמת 1982.
בעצרת שהתקיימה החודש, מיילי הבטיח לתומכיו שתושבי איי פוקלנד – או "קלפרס" כפי שהם מכונים לפעמים בארגנטינה – "יעדיפו להיות ארגנטינאים", למרות העובדה שיותר מ-99 אחוזים מהם הצביעו כי הם מעוניינים להישאר בריטים במשאל עם ב-2013. "אנחנו תומכים בהגדרה עצמית", אמר מיילי, "אבל אנחנו מקווים שיום אחד הם יצביעו ברגליים". ברגע שנוי במחלוקת נוסף הוא התחייב "להילחם עד שדגל ארגנטינה יתנופף שוב מעל המלווינאס (Malvinas)", תוך שימוש בשמה של ארגנטינה לאיים. הערותיו גררו ביקורת מצד חברי פרלמנט בריטים ותושבי איי פוקלנד כאחד, כאשר רבים מאשימים אותו בפגיעה בשלום האזורי ובהתעלמות מרצונם של תושבי האי.
בצעד שעורר ויכוחים נוספים, אורוגוואי הביעה את תמיכתה בתביעתה של ארגנטינה לאיי פוקלנד, וחיזקה את הסולידריות האזורית של אמריקה הלטינית בנושא. במהלך פגישה דיפלומטית לאחרונה, גורמים רשמיים באורוגוואי חזרו על אמונתם בריבונותה של ארגנטינה על המלווינאס, תוך ציטוט של נימוקים היסטוריים, גיאוגרפיים ומשפטיים.

בעוד שלונדון טרם הגיבה רשמית, גורמים בריטיים צפויים לאשר מחדש את עמדת בריטניה בנוגע לריבונות פוקלנד ולהגן על זכותם של תושבי האי לקבוע את עתידם. גם תושבי איי פוקלנד עצמם התבטאו, כאשר חברי האסיפה המחוקקת כינו את דבריו של מיילי "חסרי כבוד" ו"לא עומדים בקנה אחד עם הדיפלומטיה המודרנית". חבר אחד ציין: "אנחנו לא פיונים במשחק גיאופוליטי. בנינו את הבית שלנו כאן, ויש לנו את הזכות לבחור".
מחלוקת ישנה שהוצתה מחדש
ריבונותם של איי פוקלנד, ארכיפלג נידח בדרום האוקיינוס האטלנטי, נתונה במחלוקת כבר כמעט מאתיים שנה. האיים נמצאים בשליטה בריטית מתמשכת מאז 1833, למעט כיבוש קצר ועקוב מדם על ידי כוחות ארגנטינה בשנת 1982. הפלישה הזו עוררה את מלחמת פוקלנד, סכסוך בן עשרה שבועות שהסתיים בהחזרת האיים לבריטים – אך במחיר של למעלה מ-900 הרוגים.

מאז ארגנטינה שומרת על תביעתה על האיים, תוך שהיא מציינת עוולות קולוניאליות וקרבה גיאוגרפית. בריטניה, בינתיים טוענת שעקרון ההגדרה העצמית, המעוגן בחוק הבין-לאומי, מעניק לתושבי האי את הזכות לבחור את עתידם – עתיד שהם בחרו ברובם מוחלט לשמור תחת שלטון בריטי. למרות מאמצים דיפלומטיים ותקופות של שקט יחסי, הנושא נותר רגיש וטעון פוליטית בארגנטינה, כאשר נאומיו האחרונים של הנשיא מיילי החזירו אותו לקדמת הבמה.
שקט למרות המתח
בעוד הרטוריקה הפוליטית מתחממת, החיים בפוקלנד ממשיכים במידה רבה כרגיל. למעשה, התיירות נמצאת במגמת עלייה. האיים מציעים מפלט יוצא דופן למטיילים המעוניינים להיכנס לארץ של טבע, חיות בר ייחודיות ונופים בתוליים.
פוקלנד, הממוקמת כ-1,500 קילומטרים מחופי דרום ארגנטינה, כוללת למעלה מ-700 איים, כאשר פוקלנד המזרחית והמערבית הם הגדולים ביותר. הבירה סטנלי היא ביתה של רוב אוכלוסיית האי המונה כ-3,400 איש. למרות גודלה הקטן, העיר חוותה בשנים האחרונות צמיחה ניכרת, נבנו בה בתים חדשים, הוקמו מסעדות ופאבים – כל זאת תוך שמירה על קצב החיים הרגוע שלה.


עבור המטיילים, האיים הם גן עדן לחובבי הטבע. ניתן להבחין בכלבי ים, אריות ים, חמישה מינים של פינגווינים ואפילו לווייתנים ברחבי הארכיפלג. צפרים וצלמים נוהרים לאזורים מרוחקים כדי לחזות במושבות ובקווי החוף הבלתי נגועים.
המבקרים יכולים לטוס דרך סנטיאגו ופונטה ארנס בצ'ילה, או מבריטניה בטיסות שכר של משרד ההגנה. מספר הולך וגדל של ספינות שיט עוצרות באיים, במיוחד בדרך לאנטארקטיקה או דרום ג'ורג'יה. כשהם שם, מטוסים קטנים המופעלים על ידי שירות האוויר הממשלתי של איי פוקלנד (FIGAS) מציעים טיסות ליישובים מרוחקים ולבקתות שמהן ניתן לצפות בחיות בר.


למרות הרקע ההיסטורי של הסכסוך, איי פוקלנד נחשבים לבטוחים להפליא. פשע כמעט ואינו קיים, והאוכלוסייה המקומית ידועה באירוח ובידידות שלה. מרבית שדות המוקשים ממלחמת 1982 נוקו וכל השטחים שנותרו מסומנים. מבחינת בריאות ולוגיסטיקה, האיים ערוכים היטב, המים בטוחים לשתייה, ובית החולים המקומי בסטנלי מספק טיפול רפואי מקיף. מטיילים זקוקים לדרכון תקף, לינה שנקבעה מראש, ובמקרים מסוימים לוויזה.