יחס משפיל, סירובי כניסה ועיכובים לישראלים: מה קורה במעבר הגבול של בליז?

רן, תושב המרכז שמטייל בימים אלו בגואטמלה, הגיע שלשום למעבר הגבול היבשתי מפלורס לבליז, יחד עם אחיו, על מנת להמשיך בטיול המתוכנן שלהם. עם הגעתם לגבול, רן הציג את הדרכון השוויצרי שברשותו, ואחיו את הדרכון הישראלי. "השוטרים לקחו לנו את הדרכון של אחי ונתנו לנו לחכות שעתיים בצד", משחזר רן בשיחה עם mako.

"אחרי שייבשו אותנו, לקחו אותנו לחקירה הראשונה ושם שאלו למה הגענו ומאיפה, כמה זמן והיכן אנחנו מתכוונים לשהות בבליז". לדבריו, לאחר תחקור ראשוני, שבמסגרתו גם בוצע חיפוש יסודי במזוודות, השוטרים הורו לשניים לחכות בצד. "כעבור שעה הם חזרו ולקחו רק את אחי לחקירה. פתחו לו שוב את המזוודה ועשו חיפוש יסודי. שאלו אותו שאלות כמו מי הנשיא ומי ראש הממשלה של מדינת ישראל. שאלו אותו למה בדרכון יש לו יותר שיער, ממש חיפשו אותו. זה הרגיש כמו חקירת שב"כ, למרות שהיה לנו את כל האישורים הנדרשים והגשנו את כל הטפסים".

לאחר מכן השניים נאלצו להמתין זמן נוסף, וכעבור כשעה חזרו אליהם השוטרים ואמרו שאחיו של רן לא יכול להיכנס למדינה. "הם טענו שהדרכון לא נראה מספיק טוב ואם הוא יוצא חדש אולי יתנו לו להיכנס. לי אמרו שאני יכול להיכנס עם הדרכון השוויצרי, אבל כמובן שחזרנו לגואטמלה באותו הרגע לאחר שייבשו אותנו בגבול, בסך הכל באנו לטייל. אם הייתי יודע מראש שזה המצב, הייתי חושב פעמיים אם בכלל לנסוע למעבר הגבול ולטייל בבליז. רק בדיעבד הבנתי שיש עוד ישראלים שמעוכבים הרבה זמן אבל בסוף נותנים להם להיכנס, או כאלה שמסורבים בכלל כמו אחי".

האירוע של רן ואחיו בגבול מצטרף לשורת עדויות נוספות של ישראלים שסיפרו על יחס עוין בשל הגעתם עם דרכון ישראלי לכניסה לבליז. "במשך חודשים תכננתי את הביקור שלי שם, זה מקום נפלא והכנתי את כל האישורים והטפסים מראש, שלחתי להם הכל במייל שבוע לפני ווידאתי שהם קיבלו את זה", מספרת מיה, בת 59 מצפון הארץ שמטיילת לבדה ברחבי העולם. "הגעתי מגואטמלה באמצעות הסעה מאורגנת, לא היו איתי ישראלים באוטובוס רק קבוצה של תיירים מאירופה. איך שהגענו לגבול הצגתי בפניהם את הטפסים והאישורים יחד עם הדרכון שלי, ואז אמרו לי ששלחתי למייל לא נכון. מפה התחיילו החקירות הרציניות, לקחו אותי לצד ושאלו למה אני מטיילת לבד, כמה כסף יש לי כאן ובישראל, ביקשו פירוט מנומק של כל ההוסטלים שישנתי בהם בגואטמלה. הצגתי להם הוכחות מבוקינג, זה לא סיפק אותם".

לדבריה, במהלך התחקור, השוטרים פתחו את התיקים עם הציוד האישי שלה והפכו את הכל. "הם עשו בלגן שלם, בלגנו לי הכל. אפילו לשירותים לא נתנו לי ללכת כי אמרו שזו כניסה רק עם כסף מקומי, אז תיירת שהייתה שם שילמה עליי. בשלב מסוים, האוטובוס שהגעתי איתו לא המתין לי ופשוט נסע עם שאר התיירים כי הבינו שאני מעוכבת ואין להם למה לחכות".

רק כעבור שש שעות, מיה הורשתה להיכנס למדינה. "זה הרס לי את כל החוויה שתכננתי במשך זמן רב. קודם כל זה פגע בי כספית מכיוון ששילמתי מראש על ההסעה המאורגנת הזו, המקומות שם לא קרובים ויש זמני נסיעה ארוכים מאוד. נאלצתי לקחת מונית לתחנת אוטובוס מקומית, ומשם המשכתי לאוטובוס נוסף. זה היה סיוט, ורק בגלל שבאתי עם דרכון ישראלי. הרגשתי שזה נעשה באופן מכוון, השוטרים גם צחקו תוך כדי ושמתי לב לזה. אוטובוס שלם עם דרכונים אירופאים ולאף אחד לא עשו בעיות, רק לי, ולא יכולתי לעשות שום דבר בנידון. אז חשוב לי לציין את זה בפני כל מי שמתכנן או שוקל להגיע לשם, שייקח בחשבון שזה יכול לקרות כמו שזה קרה לי ולעוד אחרים ששמעתי עליהם".