"ההצלחה בלתי נמנעת": סוריה נפתחת מחדש לעולם - והתיירות חוזרת למדינה

חוזרת לעולם: 13 שנה אחרי שמלחמת האזרחים החריבה ערים שלמות בסוריה, שיתקה את הכלכלה וגרמה למיליוני אזרחים להימלט מגבולותיה, סוריה מבקשת להחזיר לעצמה את מקומה על מפת העולם. בנוף שבמשך שנים נשלט על ידי דימויים של הרס וחורבן, מתחילים להופיע שוב מונחים כמו "השקעה", "תיירות", ו"חידוש יחסים דיפלומטיים".

המאמצים להחזיר את סוריה למסלול ניכרים בכל תחום: מהשיחות עם רשתות המלונות הבין-לאומיות שמבקשות לבנות מחדש את דמשק וחלב, דרך דיונים באירופה בשאלת חזרת הפליטים, ועד שיבה מפתיעה של בני הקהילה היהודית לעיר הבירה. בתוך כך, נשיא סוריה החדש, אחמד אל-שרעא, נערך לביקור היסטורי בבית הלבן, צעד סמלי שנועד להחזיר את המדינה שנודתה במשך יותר מעשור לחיק הקהילה הבין-לאומית.

הכלכלה מתעוררת: המלונאות בחזית

אחד הסימנים הברורים לשינוי הוא גל ההתעניינות הגובר מצד קבוצות מלונאות גדולות. רשתות כמו Accor, Rotana ו-Hilton בוחנות בימים אלו אפשרויות להקמת בתי מלון חדשים ברחבי סוריה, מהלך שנחשב בלתי ייאמן רק לפני שנים ספורות.

>> בכמה זמן הטיסות שלנו יתקצרו אם נוכל לטוס מעל סוריה?

>> "הדת בכלל לא פקטור": החוקר החרדי שפגש סורים, נוצרים ובדואים בדמשק

>> בעקבות המהפכה בסוריה: אלה ההנחיות למי שמגיע לטייל ברמה"ג

לדברי נשיא Accor לאזור המזרח התיכון, אפריקה ואסיה פסיפיק, דאנקן או'רורק, החברה כבר נמצאת במגעים מתקדמים עם יזמים מקומיים, וכי בכוונתה להקים בין עשרה ל-15 מלונות עד שנת 2031. לדבריו, סוריה מחזיקה פוטנציאל אדיר בתחום התיירות: "הגיע הזמן להתחיל בהכנות. התשתיות משתפרות, הביטחון מתחזק, והביקוש יגדל ככל שיתאפשרו טיסות סדירות וביקורי משפחות".

גם ברשת Rotana מדווחים על התעניינות גוברת מצד יזמים אזוריים. מנכ"ל הרשת, פיליפ בארנס, אומר כי סוריה, כמו שכנותיה עיראק ולבנון, חוזרת למרכז המפה הכלכלית של המזרח התיכון. "היציבות היחסית באזור מעודדת פיתוח. סוריה בולטת כהזדמנות של ממש", הוא אומר. לדבריו, דמשק וחלב צפויות להפוך למוקדים מרכזיים להשקעות, לא רק במובן הכלכלי, אלא גם כחלק מתהליך של חידוש החיים החברתיים.

ההזדמנויות, עם זאת, מלוות באזהרות. בכירי תעשיית המלונאות מזכירים כי לצד הפוטנציאל העצום קיימים עדיין סיכונים ובראשם ביטחון, רגולציה ויכולת להעביר רווחים אל מחוץ למדינה. אף על פי כן, תחושת הזהירות מתאזנת באופטימיות זהירה. "אם הממשלה תמשיך לקדם מדיניות עסקית פתוחה כמו שהיא מציגה כעת, ההצלחה תהיה בלתי נמנעת", מוסיף בארנס.

מומחי תיירות וכלכלה מעריכים כי הדרך לשיקום מלא תארך עוד שנים רבות, חמש עד עשר לפחות, ושהצלחתה של סוריה תלויה לא רק בהשקעות זרות אלא גם ביציבות פוליטית וביכולת ליצור מערכת מוסדות אמינה. עם זאת, האווירה הכללית שונה, ובפעם הראשונה זה למעלה מעשור שמה של סוריה מוזכר בשיחות עסקיות, בכנסים בין־לאומיים ובכתבות תיירות, לא כאזהרה, אלא כהזדמנות.

תנועה באוויר: השמיים נפתחים והביקוש מתעורר

חידוש הקשרים הכלכליים מתלווה לפתיחת השמיים. בשנה האחרונה חזרו לטוס לדמשק אמירייטס, פליידובאי, קטאר איירווייז, טורקיש איירליינס, פליינאס ו-פליאדיל, רשימה שרק הולכת ומתארכת. בענף התיירות מדגישים כי קווי תעופה הם הסמן הראשון לחזרת ביטחון ולנורמליות. "המלונאות והטיסות הולכות יד ביד", אומר בארנס. "כשחברות תעופה מזהות פוטנציאל כלכלי בטיסות ליעד מסוים, אנחנו יודעים שהגיע הזמן להיות שם. זה סימן מובהק לצמיחה".

על פי נתונים שמסר הנשיא אל-שרעא בכנס ההשקעות הבין-לאומי בריאד, מאז נפילת משטרו של בשאר אל-אסד בשנה שעברה הושקעו בסוריה כ-28 מיליארד דולר. אל-שרעא, שהציג את מדיניותו כפתוחה לשיתופי פעולה ו"עסקאות של רווח הדדי", מדגיש כי סוריה אינה מבקשת נדבות או סיוע הומניטרי, אלא השקעות שמבוססות על אינטרסים משותפים. לדבריו, "זה הזמן להחזיר את סוריה לכלכלה העולמית ולהפוך אותה ממדינה תלויה למדינה יוזמת".

במקביל להתפתחויות הכלכליות והדתיות, ניכרת גם תזוזה בזירה התרבותית. במהלך הכנס הכללי של אונסק"ו שנערך באוזבקיסטן, נפגש שר התרבות הסעודי בדר בן עבדאללה בן פרחאן עם שגריר סוריה לאונסק"ו לואי פלוח. השניים דנו בהרחבת שיתופי פעולה בתחומי שימור אתרי מורשת, שיקום ארכאולוגי והחלפת ידע מקצועי. לדברי השר הסעודי, שיתוף הפעולה התרבותי עם סוריה "מחזק ערכים משותפים ופותח הזדמנויות לפיתוח אזורי בר-קיימא".

הרוח החדשה נושבת גם באזורים המרוחקים מן הבירה. באי ארווד, הסמוך לעיר טרטוס, מתחילים תושבים לחוש שינוי. האי, ששמר על יופיו הטבעי אך נפגע כלכלית מהמלחמה, רואה בשנים האחרונות ניצנים של התאוששות. תעשיית בניית הסירות המסורתית חוזרת לפעול, דייגים שבים לים, ותיירים, מקומיים וזרים, מתחילים לבקר שוב. "אחרי כל השנים האלה של פחד, אנשים מחייכים שוב", אומר אחד מבוני הסירות. "אולי הפעם התקווה באמת תישאר". אולם גם כאן, הזיכרונות עדיין מכאיבים. משפחות רבות באי מחפשות עד היום את יקיריהן שנעצרו על ידי כוחות אסד בתחילת הלחימה ונעלמו.

בתוך תהליך ההתקרבות המחודש של סוריה לעולם, מגיעה נקודת ציון יוצאת דופן: ביקורו הצפוי של הנשיא אחמד אל-שרעא בבית הלבן, ביקור ראשון אי פעם של נשיא סורי בוושינגטון. שר החוץ הסורי אסעד א-שאיבאני אישר כי הפגישה צפויה להתקיים בסביבות 10 בנובמבר, ותתמקד בהסרת הסנקציות, שיקום המדינה ופתיחת עידן חדש ביחסים הדיפלומטיים בין סוריה לארצות הברית.

במשרד החוץ האמריקני הדגישו כי מדובר בביקור יוצא דופן, שכן כאמור אף נשיא סורי לא התקבל בעבר בבית הלבן. אל-שרעא כבר נאם בעצרת הכללית של האו"ם בניו יורק בספטמבר האחרון, צעד שנחשב אז לסימן ראשון לשינוי כיוון.

הוויכוח באירופה: האם הגיעה העת לשוב הביתה?

אך בעוד בדמשק מדברים על צמיחה, באירופה מתנהל ויכוח חריף בשאלת הפליטים. גרמניה, שקלטה יותר ממיליון אזרחים סורים מאז 2015, נמצאת במחלוקת פנימית לאחר ביקורו בדמשק של שר החוץ יוהאן ודהפול.

עם שובו מהביקור, הצהיר הקנצלר פרידריך מרץ כי "המלחמה בסוריה הסתיימה" ולכן "אין עוד עילה למקלט מדיני". ממשלת גרמניה שוקלת לחדש את הליכי הגירוש לסוריה, אך גם להציע תמריצים ל"שיבה מרצון".

דבריו של ודהפול עצמו עוררו סערה, כאשר אמר כי "סוריה נראית נורא יותר מגרמניה ב-1945", אמירה שהובילה לביקורת חריפה מצד עמיתיו למפלגה. גם בתוך הקואליציה קיימת מחלוקת בין מי שמדגישים את החובה המוסרית להגן על פליטים לבין אלה שרואים בשובם לסוריה חלק מתהליך ההתאוששות של המדינה.

פיוס דתי: שובה של הקהילה היהודית לדמשק

בעוד המדינאים מדברים על יחסים בין מדינות, בסמטאות העיר העתיקה של דמשק מתרחשת חזרה מסוג אחר, אנושית ורגשית לא פחות. הרב יוסף חמרא ובנו הנרי, שברחו מסוריה בשנות ה-90, שבו השנה לעיר הולדתם וקראו שוב בתורה בבית כנסת עתיק בלב הבירה, לראשונה זה שלושים שנה.

השניים נאלצו לעזוב את המדינה כאשר הקהילה היהודית חוותה אפליה ומגבלות קשות. כעת, לאחר נפילת משטר אסד והקמת ממשלה חדשה בראשות אל-שרעא, הם שבו לביקור בעזרת הארגון האמריקני Syrian Emergency Task Force. "הממשלה הבטיחה להגן על המורשת היהודית", אמר הנרי חמרא. "אנחנו רוצים לראות את ילדינו חוזרים לכאן, לבית הכנסת שהוא יצירת אמנות".

הסיור שלהם חשף גם את הפצעים הפתוחים שנותרו: בית הכנסת הגדול בשכונת ג'ובאר, שנחשב לאחד העתיקים בעולם, נהרס כמעט לחלוטין במהלך הלחימה. אך למרות זאת, חמרא האב מדגיש כי עצם היכולת לחזור ולהתפלל בדמשק היא "נס של ממש".