סקוטלנד נגד ישראל: הפסקת מימון, הנפת הדגל הפלסטיני והחרפת הקרע המדיני

ממשלת סקוטלנד הניפה את הדגל הפלסטיני מעל בנייניה הרשמיים ועצרה את המימון הציבורי לחברות המספקות נשק לישראל, מה שמסמן את אחת הנזיפות הסמליות החזקות ביותר נגד מדיניות ישראל אי-פעם על ידי ממשל בריטי מבוזר, אחד מהארבעה שמרכיבים את הממלכה. אך בעוד ההכרזה התמקדה בעזה, אדוותיה הפוליטיות משקפות מתחים עמוקים וגוברים הרבה יותר בין סקוטלנד לישראל.

הצהרתו של השר הראשון, ג'ון סוויני, מתארת את המהלך כתגובה הומניטרית ומוסרית ל"מקרה של רצח עם בעזה". נוסף על השהיית מענקים והשקעות הקשורים לחברות נשק הסוחרות עם ישראל, ממשלת סקוטלנד בראשות ה-SNP תמנע מסוכנויות מדינה כמו Scottish Enterprise לתמוך בסחר בין סקוטלנד לישראל. ההחלטה התקבלה כחלק מהצעה רחבה יותר שאושרה על ידי חברי פרלמנט, 65 מול 24, התומכת בהכרה במדינה פלסטינית, עם 26 נמנעים.

>> אפס מקום: זו האטרקציה הכי עמוסה באירופה

>> תשחררו: 10 יעדים תיירותיים שממש לא כדאי לבקר בהם ב-2025

>> כמו בגלויה: המדינה הזו מדהימה בדיוק כמו שאתם מדמיינים

מעבר לכותרת על מימון נשק, על הפרק גם מערכת היחסים המתוחה ממילא בין סקוטלנד לישראל, המעוצבת על ידי השקפות עולם פוליטיות שונות, נרטיבים היסטוריים וזהות סקוטית שלעתים קרובות הציבו את האומה בסתירה למדיניות החוץ של בריטניה כמקשה אחת. הפעם נדמה שבסקוטלנד קיבלו רוח גבית מווסטמינסטר, כאשר ראש ממשלת בריטניה שוקל את ההכרה במדינה פלסטינית במועצת האו"ם הקרובה שתתקיים בהמשך החודש.

המלחמה הרטורית של סקוטלנד

בעוד שמדיניות החוץ שמורה מבחינה טכנית לממשלה הבריטית בלונדון, ממשלת סקוטלנד השתמשה לא פעם בקולה בנושאים גלובליים, שמעטים מהם היו כל כך בולטים בסקוטלנד כמו הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ה-SNP, לצד מפגלת הירוקים הסקוטיים וחלק ניכר מהשמאל במפלגת הלייבור הסקוטי, שמרו על עמדה פרו-פלסטינית עקבית במשך למעלה מעשור. תמיכה למשל בארגון ה-BDS, שבעבר הוגבלה לאקטיביזם עממי, עולות כיום באופן קבוע בדיונים פרלמנטריים.

חבר הפרלמנט במפלגת הירוקים, פטריק הארווי, קרא בנאום שנשא לאחרונה לממשלת סקוטלנד ללכת רחוק יותר ולאמץ משטר עיצומים מלא נגד ישראל: "מילים אינן מספיקות", אמר. "לא נישפט על פי הדברים שאנחנו אומרים, אלא על פי מה שאנחנו עושים בפועל".

הרטוריקה הזו קשורה לרגשות האנטי-אימפריאליסטיים והאהדה התרבותית הסקוטית לאנדרדוגים, שמקורם בחלקו במתחים ההיסטוריים של סקוטלנד עצמה עם אנגליה, ומשפיעים על הזהות הפוליטית של המקומיים עד היום. בדומה לאירלנד, הפוליטיקה השמאלנית של סקוטלנד לעתים קרובות מציגה מאבקים גלובליים בהקשר של התנגדות לקולוניאליזם, חלק חשוב במאבק הפנימי וההיסטורי שלהן.

עם זאת, עבור ישראל ותומכיה, הצעדים האחרונים של סקוטלנד מייצגים יותר ממחוות סמליות, הם משקפים שינוי מטריד. בעוד שאתרי תיירות בלונדון הוארו בכחול-לבן ישראלי לאחר הטבח ב-7 באוקטובר, הפרלמנט הסקוטי סירב באופן בולט להניף את דגל ישראל. החלטה זו, שהתקבלה עוד לפני התגובה הצבאית הנרחבת של ישראל בעזה, נתפסה בעיני רבים כאות פוליטי שלמעשה מציב את סקוטלנד נגד ישראל באופן ישיר.

המאבק הפלסטיני מחלחל לאצטדיונים ולרחובות

בתוך סקוטלנד הוויכוח הישראלי-פלסטיני משתרע לעתים קרובות מעבר לפוליטיקה, והוא מחלחל לאצטדיוני כדורגל, לאיגודי סטודנטים ולאתרי אומנות. גלאזגו, הנחשבת לעתים קרובות למוקד האקטיביזם השמאלני הסקוטי, היא המוקד העיקרי להפגנות פרו-פלסטיניות, במיוחד בתקופות של פעולה צבאית ישראלית. יהודים סקוטים, קהילה קטנה של כ-6,000 איש שחלקם ישראלים, מוצאים את עצמם לפעמים לכודים באמצע.

ממשלת ישראל טרם הגיבה רשמית להפסקת המימון האחרונה, אך אזהרות מהמועצה לביטחון לאומי של ישראל כבר מסווגות את בריטניה, כולל סקוטלנד, ברמה 2 הבינונית לנוסעים ליעד. אזרחי ישראל מתבקשים לנקוט משנה זהירות עקב עלייה נתפסת בעוינות אנטישמית ואנטי-ישראלית, והחששות כוללים הטרדה מילולית, ונדליזם ותקיפות פיזיות בודדות, אירועים שלמרות שהם נדירים, תורמים לתחושת אי נוחות גוברת בקרב הקהילות היהודיות והישראליות בסקוטלנד.

למרות זאת, גורמים סקוטיים טוענים כי פעולותיהם אינן אנטי-ישראליות, אלא אנטי-מלחמתיות. סוויני מתעקש שההפסקה במימון הנשק נובעת מעקביות במדיניות זכויות האדם, ומציין כי בדיקה דומה צריכה לחול על כל מדינה שהואשמה ברצח עם: "נוכח רצח עם, לא יכולים לעשות עסקים כרגיל עם ישראל", הוא אומר. מנגד, מנהיג המפלגה השמרנית הסקוטית, ראסל פינדליי, מאשים את הממשלה בגאוותנות: "הפרלמנט הזה צריך למקד את הסמכויות שיש לו כדי לשפר את חייהם של אנשים כאן בסקוטלנד", הוא אומר.

לצד הקפאת המימון, ממשלת סקוטלנד התחייבה להביא 20 ילדים פלסטינים פצועים לסקוטלנד לטיפול רפואי ולהשקיע 400 אלף פאונד (1.8 מיליון שקל) ביחידת בית חולים ניידת בעזה. "העולם לא יכול לחכות לפסיקה סופית של בית משפט לפני שיפעל", אמר סוויני לחברי הפרלמנט. "ההכרה בכך שאנו עדים לסימני רצח עם מביאה עמה אחריות לפעול. תושבי סקוטלנד לא מצפים לפחות מזה".