"נאצית, נאצית": ישראלית התעמתה עם מאות מפגינים בספרד – בחבל הארץ שהפך לעוין

סרטון שהופץ ברשתות החברתיות מתעד עימות חזיתי ורווי יצרים בין תיירת, ככל הנראה אזרחית ישראלית, לבין מאות מפגינים במהלך צעדת תמיכה בפלסטינים. בסרטון נראית הישראלית כשהיא מתעמתת ישירות עם הצעדה ומטיחה במשתתפים מספר פעמים כי "פלסטין אינה קיימת". המפגינים הגיבו באופן מיידי, עצרו את הצעדה והקיפו את התיירת תוך שהם פוצחים בקריאות קצביות ורמות: "נאצית... נאצית". בתגובה לקריאות, קראה לעברם הישראלית "לכו תהיו עבדים" והניפה לעברם אצבע משולשת, בזמן שההמון המשיך ללוות אותה בכינויים קשים.

התקרית אינה חריגה, אלא משקפת מציאות רחבה יותר באזור. רק השבוע הסתיים בפמפלונה פסטיבל סן פרמין, ובמהלכו נראו ברחובות שלטים בנוסח "ציונים אינם רצויים", קריקטורות אנטישמיות ומדבקות של תנועת ה-BDS. בטקס הפתיחה הונף שלט ענק שקרא להשמדת ישראל לצד דגל "למחוק את ישראל". הקונגרס היהודי האירופי גינה את המקרה, אך בחבל הבאסקים מסרים מסוג זה הפכו בשנים האחרונות לחלק מהמרחב הציבורי. אף שפמפלונה שוכנת במחוז נווארה ולא בחבל הבאסקים עצמו, היא נחשבת בעיני לאומנים באסקים רבים לחלק מ"ארץ הבאסקים" ההיסטורית.

מאוהדי הציונות למוקד אנטי-ישראלי

כדי להבין כיצד הפך חבל הבאסקים לאחד האזורים העוינים ביותר לישראל באירופה, צריך לחזור יותר ממאה שנה לאחור. בסוף המאה ה-19 ראו אבות הלאומיות הבאסקית בציונות מודל לחיקוי. מנהיג התנועה, סבינו אראנה, התפעל מיכולתו של העם היהודי לשמר את זהותו בגלות ולהחיות את השפה העברית, והלאומנים הבאסקים ביקשו ללמוד מכך עבור מאבקם הלאומי.

שיתוף הפעולה נמשך גם בשנות ה-40, ולאחר ניצחון פרנקו במלחמת האזרחים, הממשלה הבאסקית הגולה סייעה לארגון "ההגנה", וימאים באסקים השתתפו במבצעי ההעפלה של המוסד לעלייה ב'. הידוע שבהם היה אסטבן הרננדורנה זוביאגה, "קפטן סטיב", שפיקד על ספינות מעפילים שפרצו את המצור הבריטי.

השינוי הגיע עם הקמת ארגון אט"א (ETA - Euskadi Ta Askatasuna) ב-1959, מחתרת וארגון טרור בסקי שפעלו בספרד ובצרפת. התנועה אימצה תפיסה מרקסיסטית ואנטי-קולוניאלית, ולאחר מלחמת ששת הימים החלה לראות בישראל כוח קולוניאלי מערבי, בעוד שאש"ף הפך לבעל ברית אידאולוגי. מאז הפכה התמיכה בפלסטינים לחלק מרכזי בזהות הפוליטית של השמאל הבאסקי.

לתפיסה הזו נוסף גם ממד רגשי: בשמאל הבאסקי רווחת ההשוואה שלפיה ספרד היא ישראל וחבל הבאסקים הוא פלסטין. טראומת הפצצת גרניקה (עיר באסקית שהופצצה בידי חיל האוויר הגרמני במלחמת האזרחים בספרד) ב-1937 הפכה לסמל מכונן, ורבים באזור רואים בתמונות ההרס מעזה הד לאותה טראומה היסטורית, דבר המתבטא בהפגנות תמיכה גדולות בפלסטינים.

הפרדוקס הבאסקי

האווירה הציבורית הזו הפכה את חבל הבאסקים למוקד מרכזי של פעילות ה-BDS באירופה. ארגונים מקומיים הצליחו לקדם החלטות חרם בעשרות רשויות ופועלים נגד אירועי תרבות וספורט בהשתתפות ישראלים. המגמה משתלבת גם בקו של ממשלת ספרד, שהכירה במדינה פלסטינית, הצטרפה להליך נגד ישראל בבית הדין הבין-לאומי בהאג, ובמקביל דווח במדינה על עלייה בתקריות אנטישמיות.

אלא שמאחורי המחאות מסתתרת מציאות הפוכה. במשך עשרות שנים מקיימים מוסדות השלטון הבאסקיים קשרים ביטחוניים, טכנולוגיים ומסחריים עם ישראל, ומסמכים רשמיים מצביעים על כך שמשטרת חבל הבאסקים נעזרת בהכשרות ישראליות ומשתמשת במערכות של חברות ישראליות ובהן ורינט, סלברייט, CTERA ו-NICE.

שיתוף הפעולה החל כבר בתחילת שנות ה-90, כאשר הממשלה הבאסקית ביקשה ללמוד מהניסיון הישראלי במאבק בטרור של אט"א. מאז נרכשו מישראל גם ציוד ביטחוני ואמצעי מיגון, בעוד שחברת CAF הבאסקית ממשיכה להשתתף בפרויקטי הרכבת הקלה בישראל, למרות לחצים מצד ארגוני חרם. כך נוצר פרדוקס: ברחובות נשמעות קריאות חריפות נגד ישראל, אך מוסדות השלטון ממשיכים להסתמך על ידע, טכנולוגיה ותעשיות ישראליות.