לא רק טוקיו וקיוטו: הצד של יפן שישראלים פחות מכירים

יפן ממשיכה למשוך אליה יותר ויותר מטיילים ישראלים, והנתונים ממחישים את ההתעניינות הגוברת של התייר הישראלי במדינה. בשנת 2025 ביקרו במדינה 93,543 ישראלים, לעומת 59,499 בשנת 2024. על פי נתוני ארגון התיירות הלאומי של יפן (JNTO), שמסר ל-mako מיקאמי טומהיטו, נספח לענייני תיירות ותשתיות של שגרירות יפן בישראל, מספר המבקרים מהארץ נמצא בעלייה משמעותית מאז 2021.

> המדריך למטייל ביפן

לצד הגידול במספר במקרים, בשגרירות מתרשמים שיש גם עניין גובר באזורים שמעבר למסלולים המוכרים. טומוהיטו מציין כי במהלך פעילויות לקידום התיירות באירועים שהם עורכים בתל אביב, אנשי השגרירות פוגשים ישראלים רבים שכבר ביקרו במסלולים הידועים כמו טוקיו וקיוטו, והם מבקשים המלצות על אזורים נוספים. אחד האזורים האלה הוא הוקאידו, האי הצפוני של יפן. לדברי טומוהיטו, אין נתונים שמאפשרים לקבוע מהי מגמת הביקורים של הישראלים בהוקאידו בפני עצמה, אך ההערכה היא שהעניין בה עולה לצד ההתעניינות באזורים שמעבר למסלול המוכר.

ירדן פאר, מדריך טיולים בחברת "איילה גיאוגרפית", שמתמחה בטבע, בעלי חיים, צפרות והיסטוריה ומדריך בין היתר ביפן וביעדים נוספים סביב האוקיינוס השקט, מזהה גם הוא את הסקרנות כלפי האי, שבו ביקר לאחרונה. "בכללי, אני חושב שיפן נותנת למטייל חוויה שקשה מאוד להשוות למקומות אחרים", הוא מספר. "יש בה שילוב של אוכל, אסתטיקה, תרבות, נופים, יחס לאנשים ואיזושהי תחושה שאתה נכנס לעולם אחר לגמי. הרבה אנשים שחוזרים מיפן חוזרים עם חוויה מאוד חזקה, ועם טעם של עוד".

לדבריו, רוב הישראלים שמגיעים כיום ליפן נמצאים בביקור הראשון שלהם במדינה. "מה שאני כן רואה הוא שכמעט כל מי שחוזר מהביקור הראשון רוצה לחזור ולפגוש עוד ממנה". בביקורים הבאים, הוא מסביר, המטיילים מתחילים להתרחק מטוקיו ומקיוטו, אך בדרך כלל עדיין נשארים במה שהוא מכנה "מסלול הזהב" של מרכז יפן, עם ביקורים באלפים היפניים, במאצומוטו, בטקאיאמה, בקנזאווה או בהירושימה. התנועה לאזורים מרוחקים יותר, כמו הוקאידו בצפון או האיים הדרומיים, עדיין אינה גדולה.

‏"זה קשור גם לאופי של האזורים האלה: הם מציעים טבע הרבה יותר פראי וקיצוני, המרחקים גדולים יותר, ההגעה מורכבת יותר וגם ההתניידות בתחבורה ציבורית פחות פשוטה. לכן הם מתאימים למטייל שמחפש חוויה קצת אחרת ומוכן להשקיע בה יותר".

אז מה מחכה בהוקיאדו?

כשחושבים על יפן, עולות בדרך כלל תמונות של טוקיו, קיוטו ואוסקה: רחובות עמוסים, מקדשים, ראמן, סושי והחוויה העירונית. בהוקאידו, לדברי פאר, מרכז הכובד משתנה כמעט לחלוטין. ‏"מדובר באי עצום עם אוכלוסייה יחסית קטנה, ולכן התחושה הרבה יותר פתוחה ומרווחת. יש שם טבע בעוצמה מאוד גבוהה, הרי געש, אזורים שמזכירים טונדרה, חיות בר ונופים שלא בהכרח מתחברים לדימוי שיש לנו בראש כשאנחנו אומרים 'יפן'. יש שם גם אפשרות לפגוש יפן שפחות מורגלת בכמויות גדולות של תיירים".

‏לצד הנופים, הוא מצביע על תרבות האיינו, התרבות הילידית של האזור, כרובד נוסף שמייחד את האי. לאיינו שפה, מסורות ותפיסת עולם משלהם, וקשר עמוק לטבע ולבעלי החיים. לדבריו, זהו צד של יפן שכמעט לא פוגשים במסלול הקלאסי.

‏עם זאת, הוא מדגיש שהוקאידו פחות פשוטה למטייל: היא מרוחקת יותר, רשת התחבורה הציבורית פחות צפופה ונוחה מזו שבמרכז יפן, המרחקים גדולים ומזג האוויר עלול להיות קיצוני. מכיוון שהטיול מבוסס במידה רבה על טבע, הוא לא בהכרח מתאים למי שמחפש בעיקר ערים, קניות, מוזיאונים ואטרקציות.

למרות האתגרים, פאר מספר שהוא מבחין בשינוי. "לפני שלוש או ארבע שנים, כשהייתי אומר הוקאידו, הרבה אנשים בכלל לא ידעו על מה אני מדבר. היום אני כבר יכול לומר שאני נוסע להדריך בצפון יפן ואנשים שואלים מיד אם אני מתכוון להוקאידו. עצם העובדה שהשם כבר נכנס ללקסיקון של מטיילים היא בעיניי שינוי משמעותי". ‏לדבריו, ההיכרות מתבטאת גם בבקשות להגיע לאי. "יש גם יותר ביקוש בפועל. אנחנו מוציאים קבוצות להוקאידו, ואני רואה יותר בקשות להגיע לשם. עם זאת, כל המטיילים שפגשתי עד היום שהגיעו להוקאידו כבר ביקרו קודם ביפן, כלומר כרגע זה עדיין בעיקר יעד של ביקור שני או מתקדם יותר במדינה".

‏פאר אינו צופה שהאי יהפוך ליעד המוני, ולדעתו גם אין צורך בכך. "מדובר באזור פראי, מרוחק וקיצוני יחסית, שלא מתאים לכל אחד. חלק מהקסם הוא שאפשר למצוא את עצמך מול הר געש וקלדרה עם אגם, כשמסביב כמעט אין אנשים ויש המון בעלי חיים. אם יגיעו לשם כמויות עצומות של מטיילים, משהו מהחוויה הזאת בהכרח ישתנה. לכן יש עלייה בהתעניינות, אבל נכון לעכשיו היא עדיין מתרחשת בכמויות קטנות".

הטבע הוא גולת הכותרת

‏טוקיו, קיוטו ואוסקה הן חלק משמעותי ומרשים מיפן, מדגיש פאר, אבל הן אינן מספרות את כל הסיפור שלה. מי שמסתפק בהן עלול לצאת עם תחושה שיפן היא בעיקר ערים צפופות, אוכל מצוין, מקדשים, אסתטיקה מוקפדת וטכנולוגיה, בעוד שהמדינה מגוונת הרבה יותר. ‏"הוקאידו חושפת צד אחר כמעט לחלוטין: יפן של טבע עצום, מרחבים פתוחים, הרי געש, טונדרה, יערות וחיות בר. זה מקום שבו הטבע הוא לא תפאורה לטיול, הוא במידה רבה הטיול עצמו".

‏אחד המקומות שמייצגים זאת עבורו הוא שירטוקו, מהאזורים האהובים עליו ביפן. "מרגישים בו מאוד חזק את העוצמה של הטבע. בחורף, למשל, אפשר לפגוש שם את עיטם שטלר שמגיע מסיביר. המפגש עם טבע כזה ביפן מפתיע הרבה אנשים, כי הוא מאוד רחוק מהתמונה שיש להם בראש לפני הטיול".

‏מפגש עם תרבות האיינו ולינה מסורתית

‏לצד הטבע, פאר רואה במפגש עם תרבות האיינו חלק חשוב מהביקור. "מבחינתי, ביקור בקוטאן ומפגש עם המוזיקה והמלאכות המסורתיות הוא חלק חשוב מהחוויה. יש ערך גם לכך שהתיירות יכולה לסייע למסורות האלה להמשיך להתקיים ולהישמר, כשהמפגש נעשה בצורה מכבדת". ‏גם הלינה משתלבת בחוויה. בחלק מהטיול, הוא מספר, ישנים בריוקאן, על טאטאמי ופוטון. כך, המפגש עם יפן המסורתית מקבל מקום בתוך טיול שמבוסס במידה רבה על טבע פראי.

‏"בעיניי, זה בדיוק מה שמטיילים שמסתפקים במסלול הקלאסי עלולים לפספס: את העובדה שיפן היא לא חוויה אחת. הוקאידו מראה עד כמה המדינה משתנה מאזור לאזור, ועד כמה יש בה עוד שכבות של טבע, תרבות ואורח חיים מעבר למה שרואים בביקור הראשון".

‏שלג בחורף, טבע גם בקיץ

‏טומוהיטו, הנספח לענייני תיירות ותשתיות בשגרירות היפנית בארץ, מצביע על השלג האבקתי כאחד המאפיינים הבולטים של הוקאידו. לדבריו, תכולת הלחות הנמוכה במיוחד הופכת אותו ליבש וקל, בעל מרקם עדין ומשיי. השלג זוכה להערכה בקרב גולשים ברחבי העולם, במיוחד באזור ניסקו, ומאפשר תחושת ריחוף, כאילו גולשים מעליו.

‏אבל לדבריו, המשיכה לאי אינה מוגבלת לחורף. מטיילים מהמזרח התיכון, שבו אקלים מדברי נפוץ, נוטים להימשך לטבע הצבעוני ולשפע המים ביפן, שמאפשרים להם לחוות את ארבע עונות השנה. הוקאידו מציעה גם אפשרות לחופשת קיץ ולמנוחה בטבע, לצד האוכל המיוצר באזור.

‏לאזור ניסקו יש גם קשר ישראלי בתחום הפיתוח התיירותי. לפי טומוהיטו, חברות בעלות זיקה לישראל, ובהן Chartered Group ו־AI.D Group, ממלאות תפקיד מוביל בפיתוח תיירות יוקרה המיועדת לבעלי הון רב באזור. לדבריו, החברות לא רק משקיעות הון, אלא גם מושכות מותגי מלונאות מהשורה הראשונה ומשלבות בפיתוח אתרי הנופש טכנולוגיות מתקדמות שבהן יש לישראל יתרון, כמו בינה מלאכותית.