שריפות הענק בצ'ילה: עשרות הרוגים, מאות בתים חרבו – וברשת מופנות האשמות כלפי ישראלים

בעוד צ'ילה מתמודדת עם אחד מאסונות השריפות הקשים ביותר שידעה בשנים האחרונות, אסון שגבה את חייהם של לפחות 18 בני אדם, החריב מאות בתים ואילץ יותר מ-20 אלף תושבים להתפנות מבתיהם, צצות מחדש תיאוריות קונספירציה ותיקות המטילות את האשמה על תיירים ישראלים, ואף על מדינת ישראל עצמה. זאת חרף אזהרות חוזרות ונשנות מצד הרשויות ומומחים כי מדובר בטענות חסרות בסיס, השואבות את כוחן מדפוסים אנטישמיים מוכרים שכבר עלו בעקבות השריפות בארגנטינה בתחילת החודש.

נשיא צ'ילה, גבריאל בוריץ', הכריז היום על מצב אסון במחוזות ניובל וביוביו, והורה על פריסת כוחות צבאיים לסיוע במאמצי הכיבוי והפינוי, לאחר ששריפות יער מהירות התפשטו באזורים יבשים סמוך לעיר החוף קונספסיון. רוחות חזקות, טמפרטורות קיצוניות המתקרבות ל-38 מעלות ובצורת ממושכת תרמו להתפשטות האש, שכבר כילתה יותר מ-200 אלף דונמים, על פי נתוני התאגיד הלאומי ליערות של צ'ילה (Conaf).

ראשי רשויות מקומיות תיארו מראות של חורבן מוחלט. בעיר פנקו אמר ראש העיר, רודריגו ורה, כי שכונות שלמות נמחקו. "מבחינה רגשית אני הרוס", אמר לרדיו הצ'יליאני, ותיאר לוחמי אש שנלכדו בין הלהבות ותושבים שנמלטו דרך רחובות מכוסים עשן, כשמכוניות שרופות ניצבות לצדם.

אך לצד המשבר ההומניטרי, התפשטו גם שמועות ודיסאינפורמציה במהירות. ברשתות החברתיות ובשיח פוליטי ואקטיביסטי שבו ועלו טענות שלפיהן תיירים ישראלים, ארגונים ציוניים או אינטרסים זרים הקשורים לישראל עומדים מאחורי הצתות מכוונות בדרום צ'ילה, נרטיב שכאמור מהדהד שמועות דומות שהתפשטו בעונות שריפות קודמות בפטגוניה ובדרום הרי האנדים.

דפוס האשמה מוכר

ההאשמות הנוכחיות אינן חדשות. במשך יותר מעשור, תיאוריות קונספירציה כמו "תוכנית אנדיניה", הטענה הכוזבת שלפיה יהודים או מדינת ישראל מבקשים להשתלט על אזור פטגוניה, צצות מחדש שוב ושוב בתקופות של משבר. טענות אלו הופרכו פעמים רבות בידי היסטוריונים, עיתונאים וארגוני חברה אזרחית יהודיים ולא-יהודיים כאחד, אך הן ממשיכות לצבור תאוצה בעת אסונות סביבתיים.

בימים האחרונים הפנו פעילים ופרשנים אצבע מאשימה לנוכחותם של תרמילאים ישראלים בדרום צ'ילה, לקשרים הדיפלומטיים של ישראל עם רשויות מקומיות, ולמעורבותן של חברות ישראליות בייעוץ בתחום ניהול משאבי מים כראיות לכאורה לאג'נדה נסתרת. אף אחת מהטענות הללו לא גובתה בממצאים של חקירה רשמית כלשהי.

ממשלת צ'ילה לא רמזה למעורבות זרה כלשהי בנסיבות פרוץ השריפות הנוכחיות. הרשויות מדגישות במקום זאת גורמים מבניים: שינויי אקלים, תנאי מזג אוויר קיצוניים, מדיניות ייעור המבוססת על מונוקולטורות (גידול של חקלאות חד-זנית), התרחבות אזורי מגורים לתוך שטחים מיוערים, ושנים של תת-תקצוב בתחום המניעה והתגובה לשריפות.

על רקע המשבר, הודיע שגריר ישראל בצ'ילה, פלג לוי, כי ישראל מוכנה להעמיד סיוע טכני בתחומי מניעת סיכונים, ניהול חירום ושיקום לאחר שריפות, תוך אזכור שיתופי פעולה קודמים עם הרשויות בצ'ילה. שר החוץ הצ'יליאני הודה פומבית לשגריר על מחוות הסולידריות.

עם זאת, גם הצעת הסיוע הפכה לחלק מהמחלוקת הציבורית. מבקרים טוענים כי הקשרים הדיפלומטיים והכלכליים בין צ'ילה לישראל, במיוחד בתחומים כמו ניהול מים וייעוץ ביטחוני, משקפים מודל רחב יותר של הפרטה והשפעה זרה על משאבים אסטרטגיים. תומכים מצדם מדגישים כי מדובר בשיתופי פעולה טכניים, לא מחייבים, המקובלים גם מול מדינות רבות אחרות.

מקרים בודדים, לא פעולה מתואמת

גורם נוסף המלבה את הספקולציות ברשת הוא מקרה משפטי עדכני שאינו קשור ישירות לשריפות הנוכחיות: תייר ישראלי נעצר והוגש נגדו כתב אישום לאחר שנתפס מדליק סיגריה באזור אסור בפארק הלאומי טורס דל פאינה שבדרום פטגוניה. הרשויות הדגישו כי מדובר בהפרה אישית של תקנות הפארק, ולא בראיה לפעילות מאורגנת כלשהי. התייר חשוד בעבירה של הדלקת אש (או שימוש במקור חום כפי שהעבירה מתוארת) באזור טבע מוגן.

מקרים דומים, שבהם תיירים ממדינות שונות הפרו תקנות בטיחות, התרחשו לאורך השנים, בעיקר בעונת הקיץ. גורמי איכות סביבה מזהירים כי התמקדות בלאום מסוים מסיטה את תשומת הלב מהסיכונים האמיתיים: רשלנות, אכיפה לקויה והחרפת תנאי האקלים.

גם בקרב פעילים אנטי-ציוניים נשמעו קולות המתנגדים לנרטיבים הקונספירטיביים המתפשטים בימים אלו. בהצהרות פומביות הזהירו פעילים כי הטלת אשמה על ישראל או "היהודים" בשל השריפות מערבבת בין ביקורת לגיטימית על מדיניות ממשלת ישראל לבין אנטישמיות, מטשטשת את אחריות המדינה הצ'יליאנית ומסיטה את הדיון מכשלי מדיניות סביבתית ואקלימית. "כל שריפה היא פוליטית", כתב אחד הפעילים, , "אבל המצאת תוכנית ציונית מאחורי האש רק משרתת את מי שמסרב להתמודד עם שינויי האקלים, עם ספקולציית נדל"ן ועם קיצוץ תקציבי ההגנה על היערות".

ארגוני זכויות אדם וחוקרים מציינים כי דינמיקות דומות נצפו גם במקומות אחרים באמריקה הלטינית, שם אסונות סביבתיים ממוסגרים לעיתים דרך עדשות זרות, שנאת זרים וקונספירציות, במיוחד בתקופות של קיטוב פוליטי חריף. עבור תושבי מחוזות ביוביו וניובל, הדאגה המיידית נותרת הישרדות ושיקום, ואלפים עדיין שוהים במקלטים זמניים, קהילות שלמות נמחקו, והרשויות מזהירות כי התנאים עדיין מסוכנים לנוכח המשך החום הקיצוני והרוחות החזקות. הנשיא בוריץ' קרא לתושבים לציית להוראות הפינוי ללא דיחוי: "אל תחכו", אמר. "האש מתפשטת במהירות רבה".