הקו האדום של ברלין: אסור יותר להשמיע ביקורת נגד ישראל ולהגיד אמירות אנטישמיות

בצעד מנהלי שקט אך דרמטי במיוחד שמסעיר את המערכת הפוליטית בברלין, מקדם פוליטיקאי מקומי מהלך חסר תקדים שמכה גלים ברחבי גרמניה כולה. במרכז הסערה עומד האנס רהפלד, חבר מועצת הרובע ברלין-נויקלן מטעם מפלגת ה-CDU, הממונה על תחומי הבריאות והרווחה. רהפלד (40) החליט להפעיל יד קשה ולהציב קו אדום ברור: קיצוץ תקציבים והקפאת תמיכות עירוניות לארגונים חברתיים שבהם מתקיימת רטוריקה המוגדרת כאנטישמית או כערעור בלתי מוצדק על זכות קיומה של מדינת ישראל.

ההנחיה החדשה נכנסה לתוקף באופן מיידי והיא נוגעת ל-40 אישורי מימון בשווי כולל של כ-5.13 מיליון אירו. המהלך משפיע ישירות על 24 ארגונים חברתיים הפועלים ברובע, המפעילים שירותים כמו מרכזי גמילה מסמים, פרויקטים לסיוע נפשי, מקלטים לחסרי בית ומרכזי תמיכה קהילתיים. על פי הכללים החדשים, כל גוף שמבקש לקבל תקציב עירוני נדרש להתחייב באופן רשמי להגדרת האנטישמיות של "הברית הבין-לאומית לשימור זיכרון השואה" (IHRA), הגדרה שאומצה על ידי הממשלה הפדרלית בגרמניה ב-2017. הגדרה זו קובעת כי אנטישמיות עשויה להיות מופנית גם כלפי מדינת ישראל כשהיא נתפסת כקולקטיב יהודי, ומציינת במפורש כי השוואה בין המדיניות הישראלית הנוכחית לבין זו של המשטר הנאצי נחשבת כגילוי אנטישמיות לכל דבר.

>> בגלל המצב המתוח: יעדים כמו ברלין, סביליה וקופנהגן הפכו למבוקשים מאי-פעם

>> "ז***נו ציונים": הציור למען החטופים בברלין הושחת - ואז עבר מהפך

>> "זה כסת"ח, העברת האחריות לאזרחים": זעם על מפקדת משטרת ברלין שהזהירה יהודים שנמצאים בעיר

מה שמכניס את הארגונים ללחץ עמוק הוא היקף התחולה הדרקוני של הסעיף לטענתם: חובת הציות אינה מוגבלת רק לשעות הפעילות של הפרויקט, אלא חלה על "כלל התנהלותו של מקבל התמיכה". פירוש הדבר הוא שארגון חברתי עלול לאבד את המימון שלו, ואף להידרש להחזיר כספים רטרואקטיבית, אם עובדיו יתבטאו או יפעלו בניגוד להגדרת ה-IHRA, אפילו במסגרת אירועים פרטיים, הפגנות פוליטיות מחוץ לשעות העבודה או בפרסומים חיצוניים. הנהלת המחוז אף סירבה להבהיר אם נרשמו בעבר תלונות ספציפיות על התנהלות אנטישמית באותם ארגונים, ומקורות ברובע ציינו כי לא מוכרים להם אירועים כאלה, מה שרק מגביר את התחושה אצל המבקרים שמדובר בצעד ענישתי.

מנגד, רהפלד מגן בנחישות על המהלך ומבהיר כי כספי ציבור חייבים להיות מחויבים לערכי החוקה ולכבוד האדם. מבחינתו, לא ייתכן שארגון יפגין איפוק במסגרת פרויקט ממומן, בעוד שבחדר הסמוך מופצת תעמולה אנטישמית. בתגובה לניסיונות העבר של מחזיק תיק התרבות לשעבר בברלין, ג'ו צ'יאלו, להחיל כללים דומים במגזר האומנות, ניסיון שנכשל ובוטל תוך שלושה שבועות בשל חשש לפגיעה בחופש הביטוי, הדגיש רהפלד כי קיים הבדל יסודי: "לא מדובר כאן בחופש האומנות והמדע, אלא בשירותי תמיכה חברתיים ספציפיים מאוד שחייבים להיות נגישים לכולם ללא אפליה. הם חייבים להיבחן לפי אמות מידה שונות".

"צו השתקה": הסערה הפוליטית והעימות עם השמאל

ההחלטה של רהפלד גררה מיד תגובות זועמות ומפולגות במיוחד מצד סיעות השמאל והירוקים בברלין, המאשימות אותו בהטלת "צו השתקה" ממניעים פוליטיים. אחמד עאבד, יו"ר סיעת "די לינקה" (מפלגת השמאל) במועצת הרובע ומועמד לראשות העירייה בבחירות הקרובות בברלין (ב-20 בספטמבר), תקף את המהלך בחריפות בריאיון לעיתון taz וטען כי מדובר בניסיון כוחני לסתום פיות למבקרים של פשעי מלחמה ישראליים. עאבד טען כי ההחלטה הלא-מוכרזת היא מצעד "בלתי דמוקרטי בעליל" שמציג בגלוי את הברית של גורמים ברובע עם ממשלת הימין בישראל.

עאבד עצמו עורר סערה דיפלומטית גדולה באוקטובר האחרון כשכינה את ראש עיריית בת ים (העיר התאומה של נויקלן), צביקה ברוט, "מטורף ג'נוסיידי" במהלך ביקורו של האחרון בגרמניה. העימות החריף עוד יותר בעקבות ביקורו האחרון של ראש עיריית נויקלן מרטין היקל (SPD) בישראל לרגל חגיגות 100 שנים לבת ים, שבו הצטלם לצד ברוט ולצד שר החוץ הישראלי גדעון סער, שמשרדו מקדם באופן פעיל את אימוץ הגדרת ה-IHRA בעולם.

גם נציגי מפלגת הירוקים מחו בחריפות על ההנחיה, וטענו כי החלת הגדרת ה-IHRA יוצרת חוסר ודאות ואי-ביטחון משפטי עמוק עבור הארגונים החברתיים, ובכך פוגעת באופן קשה במאבק האמיתי באנטישמיות. הירוקים האשימו את ה-CDU ב"גישה אינסטרומנטלית" למאבק באנטישמיות, ומשתמשים בחוק באופן תעמולתי פוליטי. הם ציינו כי "בעוד שפרויקטים מעולים כמו יוזמת קרויצברג נגד אנטישמיות סובלים מקיצוצי תקציב, מיליוני אירו המיועדים למאבק באנטישמיות מחולקים בצורה כוחנית וללא בדיקה מקצועית של מומחים". בנוסף, נציגי האופוזיציה טוענים כי הגדרת ה-IHRA שנויה במחלוקת עם הגדרות אקדמיות אחרות, כמו "הצהרת ירושלים" (JDA), וכי סעיפים מסוג זה נפסלו בעבר בערכאות משפטיות שונות בגרמניה עקב פגיעה בחופש הביטוי.

דגלי פלסטין, בריונות בבתי הספר ומעקב מודיעיני: הצד האפל של נויקלן

הדרמה הכלכלית והפוליטית הזו לא מתרחשת בחלל ריק, אלא בלב אחד המעוזים המורכבים והטעונים ביותר באירופה. רובע נויקלן, השוכן בדרום ברלין, מוכר כפסיפס רב-תרבותי תוסס של מהגרים, אומנים ותושבים ותיקים, אך הפך בשנים האחרונות למוקד הלאומי המרכזי בגרמניה בדיונים על כישלון השילוב, הקצנה דתית והקמת חברות מקבילות. ב"דיאלוג נויקלן לשילוב" שהתקיים לאחרונה בבית העירייה, תחת הכותרת "האחים המוסלמים בברלין", דנו משתתפים רבים בסכנות הטמונות באיסלאם הפוליטי.

בציר המרכזי של הרובע, רחוב זוננאלה (Sonnenallee) המפורסם, המציאות בשטח גלויה לעין. לצד מאפיות ומסעדות מזרח-תיכוניות, חזיתות רבות מעוטרות בכאפיות, דגלים וסמלים פלסטיניים, כשעל חלק מהחנויות אף נתלו שלטים בערבית המבהירים כי יהודים אינם רצויים במקום. הפעילה החברתית ועורכת הדין הליברלית סייראן אטש (Seyran Ateş) מצביעה על כך שככל שיש יותר כתב ערבי על חזיתות החנויות, כך הזיקה הלאומנית והדתית חזקה יותר. אטש מזהירה כי ההקצנה מחלחלת באופן קשה למערכת החינוך: נערות בבתי הספר סובלות מבריונות על רקע דתי, סופגות כינויי גנאי כמו "זונה" בשל לבוש מערבי, וילדים קטנים הופכים ל"אוכפי דת" המפעילים לחצים כבדים על חבריהם לצום ברמדאן, תופעות שהובילו משפחות להעביר את ילדיהן לבתי ספר אחרים.

הנתונים הרשמיים מגבים את תחושת ההקצנה: לפי דוח המודיעין הבלתי-מסווג, מספר האנשים המוגדרים כחלק מהספקטרום האיסלאמיסטי בברלין זינק ל-2,590 בני אדם, עלייה של כ-20 אחוזים בתוך חמש שנים בלבד. לשם השוואה, כל סצנת הימין הקיצוני בברלין מונה כ-1,480 פעילים בלבד. מומחי טרור כמו גווידו שטיינברג מבהירים כי בברלין קיימים "תנאים מיטביים" להפיכתה למרכז האיסלאמיזם של גרמניה.

על פי נתוני המשרד להגנת החוקה בברלין, נויקלן נמצאת תחת מעקב מודיעיני הדוק במיוחד. ברובע פועלים מוסדות המזוהים עם זרמים קיצוניים: מסגד "אל-נור" שסומן כחממה לפעילות סלפית, מסגד "אימאם רזא" השיעי שבו נערכה עצרת זיכרון לעלי ח'מנאי ושעמד תחת ביקורת בשל זיקה למשטר האיראני ולחיזבאללה, ומסגד "דאר א-סלאם" שעמד גם הוא תחת מעקב מודיעיני. במקביל, כיכרות מרכזיות ברובע כמו הרמנפלאץ (Hermannplatz) הפכו לזירה קבועה להפגנות פרו-פלסטיניות סוערות, שבהן תועדו גילויי תמיכה גלויים בארגון הטרור חמאס וחגיגות בעקבות טבח 7 באוקטובר.

החלטתו של רהפלד מציבה כעת את ברלין בפני מבחן משפטי ופוליטי מכריע. בעוד שארגוני הרווחה בנויקלן נדרשים לחתום על הנספח החדש כבר בסבב אישורי התקציב הקרוב, באופוזיציה הברלינאית ובארגוני זכויות האזרח כבר שוקדים על עתירות לבית המשפט המנהלי במטרה לבלום את ההנחיה, כפי שקרה ליוזמות דומות בעבר. עם התקרבות הבחירות המקומיות בברלין ב-20 בספטמבר, סוגיית התקצוב בנויקלן הופכת ממהלך מנהלי מקומי למבחן פוליטי ארצי: האם הניסיון של הרובע הברלינאי יחזיק מעמד במבחן בית המשפט המקומי ויהפוך למודל לחיקוי ברשויות נוספות בגרמניה, או שמא ייפסל שוב.