"אף שטן מישראל לא ייכנס": כך הפך החרם במלדיביים לקרב פוליטי על מיליארדים
מאחורי איסור הכניסה לישראלים והצעת חוק הנדל"ן במלדיביים מסתתר משבר פוליטי סביב פרויקט "רסמאלה", שנמסר למיליארדר האמירותי מוחמד אל-עבאר. אף שהתיירים הישראלים נעלמו מהאיים מזמן, האופוזיציה והנשיא מואיסו משתמשים בהם כקלף ניגוח פוליטי סביב החשש שקשריו של אל-עבאר יהפכו את המיזם ל"דלת אחורית" לרכישת נכסים בידי ישראלים ובעלי אזרחות כפולה


ההחלטה של ממשלת המלדיביים להפוך את איסור כניסת הישראלים למדיניות קבועה וללא תנאי, תוך סגירת פרצות בחוק נגד בעלי אזרחות כפולה, חשפה בימים האחרונים תמונה עמוקה ומורכבת בהרבה מחרם תיירותי רגיל. מאחורי הכותרות הדרמטיות על ביקורת דרכונים וחסימת משקיעים מתחוללת בימים אלה סערה פוליטית, כלכלית וחוקתית שמטלטלת את הארכיפלג באוקיינוס ההודי, ומציבה את הנשיא מוחמד מואיסו במסלול התנגשות חזיתי מול האופוזיציה, הרחוב והדין הבין-לאומי.
בלב הסערה עומד הקשר ההדוק שנוצר בין החרפת חוק ההגירה לבין הצעת חוק הנדל"ן החדשה (Real Estate Bill) המקודמת בפרלמנט. בעוד שבעולם התיירות התמקדו תחילה בשאלת הכניסה למדינה, מתברר כי הזירה הכלכלית היא מוקד החיכוך האמיתי. הצעת החוק החדשה לא מסתפקת בהרחקת תיירים: היא קובעת מפורשות כי זכויות חכירה באזורי פיתוח משולבים לא יימכרו לאזרחי מדינות שאסור להן להיכנס או להתגורר במלדיביים, ומוסיפה איסור ייעודי על מכירת זכויות לאזרחים ישראלים ולתאגידים הנמצאים בבעלותם הישירה או העקיפה, או עסקאות הנעשות לטובתם. כל עסקה שתבוצע בניגוד להוראות אלו תיחשב בטלה ומבוטלת מעיקרה.
הפרויקט שמרעיד את המלדיביים
הסיבה לכך שחוק הנדל"ן הפך לנפיץ כל כך טמונה בפרויקט רסמאלה (Rasmalé), העיר המלאכותית הענקית המוקמת בימים אלה באמצעות ייבוש קרקע בלגונת פושידיגארו (Fushidhiggaru), סמוך לבירה מאלה ולנמל התעופה. הפרויקט, שהושק בדצמבר 2023 כ"עיר אקולוגית" ונועד במקור לפתור את מצוקת הדיור החריפה של תושבי המדינה עם יעד של 65 אלף יחידות דיור, הפך בחודשים האחרונים למוקד של סערה פוליטית חסרת תקדים.
בספטמבר 2026 חתמה הממשלה על מסמך תנאים מסחריים עם חברת הפיתוח Eagle Hills מאבו דאבי (איחוד האמירויות), שבמסגרתו הוקצו כ-5,000 דונם מתוך שטח האי החדש לטובת הקמת "הטיילת והמרינה של המלדיביים" (Maldives Waterfront and Marina), מתחם ענק של מלונות יוקרה, דירות פרטיות, מרינה ליאכטות ומרכזי מסחר בהשקעה מוערכת של עד 20 מיליארד דולר.
אלא שבחירת החברה האמירותית היא בדיוק מה שהצית את הזעם והחשדנות באופוזיציה וברחוב המלדיבי, ולא רק בגלל היקף הקרקע. מייסד ויו"ר Eagle Hills הוא המיליארדר האמירותי מוחמד אל-עבאר, דמות המזוהה בציבור המלדיבי עם קשרים עסקיים ופילנתרופיים הדוקים עם ישראל, החל מתמיכה פומבית בהסכמי אברהם והשתתפות באירועים של הקהילה היהודית באמירויות, ועד לשיווק אקטיבי של פרויקטי נדל"ן בין-לאומיים של החברה (כמו בטביליסי שבגיאורגיה) למשקיעים ישראלים. העובדה שחברה בעלת זיקה עסקית לישראל מקבלת לידיה שטח עצום במלדיביים עוררה מיד חשש כי העסקה תשמש "דלת אחורית" לרכישת נכסים על ידי ישראלים, חשש שאילץ את אל-עבאר עצמו להתחייב פומבית שיציית לחוק המקומי ולא ימכור נכסים לישראלים, ואת שרי הממשלה להצהיר כי קשריו הקודמים עם ישראל נותקו.
מעבר לזווית הישראלית, מבקרי הממשלה טוענים כי קרקע שיובשה בכספי ציבור בעלות של 800 מיליון דולר לטובת דיור לאזרחים, נמסרת כעת לידיים זרות בחוזי חכירה ל-99 שנים, חוזים שלטענת מתנגדים מתאפסים ומתחדשים אוטומטית עם כל מכירה, מתנה או העברה של הנכס, כך שהקרקע לעולם לא תחזור להיות בבעלות או בשליטת המדינה.
מפלגת האופוזיציה המרכזית (MDP) העבירה במועצה הלאומית שלה החלטה ברוב מוחץ (57 תומכים מול מתנגד אחד) הדורשת לקיים משאל עם על הפרויקט, והציבה אולטימטום לממשלה לקבוע מועד למשאל עד אמצע נובמבר, איום שמומש בהפגנות ענק בבירה מאלה תחת הסיסמה "האדמה של המלדיביים למלדיביים".
נשיא המלדיביים לשעבר, עבדאללה יאמין, נאם בעצרת ההמונים ותקף בחריפות את העסקה: "כל מי שלא מצטרף לתנועה הזו כעת שותף לפשע. כשהממשל הבא ייכנס לתפקידו וישנה זאת, כל האנשים הללו יובאו בפני בתי המשפט". יאמין הצהיר כי ההסכם עם החברה האמירותית יבוטל ללא פיצוי: "גם אם האדמה הזו ניתנה להם, ניקח אותה בחזרה. גם לא ניתן שום פיצוי. האדמה הזו אינה נמסרת במסגרת חוקי המדינה הזו".
איך נלחמים באויב שכבר מזמן לא שם?
התופעה המרתקת ביותר במשבר הנוכחי היא האופן שבו "האיום הישראלי והציוני" ממשיך לעמוד במרכז השיח הציבורי והפרלמנטרי במלדיביים, אף שבפועל התיירות הישראלית למדינה נמחקה כמעט לחלוטין כבר לפני למעלה משנה. נתוני הכניסות למדינה מצביעים על כך שמספר הישראלים צנח מכ-11 אלף בשנת 2023 ל-1,435 בלבד בשנת 2024, ומאז כניסת ההגבלות הראשוניות לתוקף באפריל 2025 אין כמעט דריסת רגל ישראלית באיים.
אף על פי כן, בזירה הפוליטית המקומית, ישראל משמשת כקלף ניגוח מרכזי וכאמצעי לגיוס תמיכה ציבורית. בעוד שהאופוזיציה מאשימה את הממשלה במכירת אדמות המדינה לזרים, מתנגדי הפרויקט וגורמים בציבור מנצלים את העובדה שהחברה המפתחת מגיעה מאיחוד האמירויות, מדינה המקיימת יחסים דיפלומטיים וכלכליים הדוקים עם ישראל במסגרת הסכמי אברהם, כדי לטעון שהעסקה למעשה תאפשר לישראלים וליהודים בעלי אזרחות כפולה לרכוש נדל"ן ולהתבסס במלדיביים.
החשש הזה אילץ את חברי הפרלמנט מהקואליציה להתגונן ולהקצין את הרטוריקה. חבר הפרלמנט מוחמד מוסטפא איבראהים, שתומך בעסקת הענק וכינה את מתנגדי הפרויקט "בוגדים ואויבי המדינה", מצא את עצמו תחת לחץ כבד מצד בוחריו שדרשו ממנו להצביע נגד חוק הנדל"ן בטענה שהוא "מעודד התיישבות של ציונים או ישראלים". בתגובה, פרסם מוסטפא פנייה לציבור שבה התחייב לבלום כל פרצה: "אני מבקש מכם בתחנונים לעיין בהצעת החוק הזו ולהביא לתשומת ליבי אם יש בה סעיף המאפשר לציונים או לישראלים להתיישב כאן. אני נותן את הבטחתי המלאה שלא אתמוך בשום הצעת חוק שתאפשר אפילו לשטן אחד מישראל להתיישב ברפובליקה של המלדיביים".
הדיון סביב "החדירה הישראלית" מתחבר גם לחרדה חוקתית ודתית עמוקה במדינה המוסלמית. חבר הפרלמנט לשעבר ועורך הדין עלי חוסין, שעתר בעבר לבית המשפט העליון נגד הפרויקט, הזהיר בעצרת המחאה מפני הפגיעה בזהות המדינה: לדבריו, סעיף 10 לחוקת המלדיביים קובע חד-משמעית כי האיסלאם היא דת המדינה, ואם יתאפשר לבני דתות אחרות לרכוש נכסים ולהתיישב ברסמאלה, הם עלולים לקבל בהמשך אזרחות ולהפוך לחלק מהמדינה, מה שיאיים על צביונה הדתי והריבוני של האומה.
הנשיא מואיסו הודף את הביקורת ומחריף את הטון
אל מול האולטימטום של האופוזיציה והטענות על חדירת גורמים עוינים, הנשיא מוחמד מואיסו מסרב למצמץ. במסיבת עיתונאים רשמית דחה הנשיא על הסף את הדרישה למשאל עם והבהיר כי הפרויקט ייצא לדרך מיד עם אישור חוק הנדל"ן בפרלמנט. בהופעתו בפודקאסט הרשמי של לשכת הנשיאות האשים מואיסו את מבקריו בעיוות העובדות למטרות פוליטיות, והדגיש כי הבעלות על הקרקע נותרת בידי המדינה וכי ההשקעה של Eagle Hills נועדה להאיץ את הפיתוח הכלכלי, תוך הבטחה לבניית 5,000 יחידות דיור נוספות למשפחות מקומיות.
כדי לנטרל את הטענות על "דלת אחורית" לישראלים, הציג מואיסו מנגנון סינון מחמיר בחוק הנדל"ן: אזרחים ממדינה זרה אחת יוגבלו לרכישת מקסימום 25 אחוז מהנכסים בפרויקט, הבתים יימכרו בחכירה ל-99 שנים ללא חידוש אוטומטי, ובדיקות נאותות וזיהוי לקוח (KYC) ייאכפו בקפדנות על כל עסקה פיננסית כדי לוודא שאף אזרח ישראלי או בעל דרכון כפול לא יוכל להשקיע. "חוק ההגירה אוסר כניסה באמצעות דרכונים ישראליים, בעוד שהצעת חוק עסקי הנדל"ן שהוגשה לפרלמנט מציעה איסור על אזרחים וחברות ישראליות להשקיע במלדיביים", הבהיר הנשיא.
השימוש בסוגיה הישראלית-פלסטינית ככלי לביסוס לגיטימציה פנימית בלט היטב גם בזירה הדיפלומטית. לרגל יום העצמאות ה-38 של פלסטין, פרסם אתמול מואיסו ברכות רשמיות ליו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ולראש הממשלה מוחמד מוסטפא, חזר על תמיכתו הבלתי מתפשרת בהקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967 שבירתה מזרח ירושלים, וחתם את הפוסט הרשמי ברשת X בסיסמה הטעונה: "מהנהר ועד הים, פלסטין תהיה חופשית", מסר שנועד לאותת לציבור המלדיבי כי גם כשהממשלה מקדמת עסקאות נדל"ן במילארדים עם מדינות המפרץ, היא נותרת בחזית המאבק נגד ישראל.
המלכוד החדש של בעלי הדרכון הזר
עבור המטייל הישראלי, ההתפתחויות הפוליטיות במאלה מתרגמות להקשחה חסרת תקדים בשטח. התיקון לחוק ההגירה מרחיב משמעותית את רשימת מנועי הכניסה למדינה, הכוללת כעת גם אישים שהוצאו נגדם צווי מעצר מטעם בית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC) או האינטרפול, חשודים בפעילות טרור, וכן מחזיקי דרכון ישראלי באשר הם, גם אם הם מציגים בכניסה דרכון של מדינה שלישית.
אף שמבחינת הדין הבין-לאומי ואמנת האג, מדינה מחויבת להתייחס לנוסע המציג דרכון תקף של מדינה שלישית כאזרח של אותה מדינה לכל דבר ועניין, בביקורת הדרכונים במאלה הריבונות המקומית גוברת על האמנות הבין-לאומיות. רשויות ההגירה נעזרות בציון מקום הלידה המופיע בדרכונים הזרים, במערכות המודיעין התעופתי (API/PNR) המעבירות מראש את מסלול הטיסה, ובטפסי ההצהרה האלקטרוניים (כמו טופס IMUGA) המחייבים דיווח על אזרחויות נוספות, כאשר הסתרת האזרחות הישראלית מהווה עבירה פלילית של מסירת מידע כוזב, ועילה מיידית למעצר ולגירוש.
כך, דווקא בתקופה שבה הישראלים כבר מזמן הדירו את רגליהם מהאיים והפנו את תיירות היוקרה ליעדים חלופיים, ישראל ממשיכה לשמש כשחקן מרכזי בדרמה הפוליטית הפנימית של המלדיביים, כסמל שדרכו הממשלה והאופוזיציה מתכתשות על זהות, כסף וריבונות.