הפגנה פרו-פלסטינית ענקית משתקת את סידני: הגשר האיקוני בעיר נסגר
תחת גשם שוטף ואבטחה מוגברת, כ-100 אלף מפגינים פרו-פלסטינים מילאו את גשר הנמל של סידני בדרישה להפסקת הלחימה בעזה. האירוע הנדיר קיבל אישור משפטי ברגע האחרון, שיבש את התחבורה וזכה לסיקור עולמי. פוליטיקאים ודמויות בולטות הצטרפו לצעדה שהוגדרה על ידי מארגניה כ"פעולה היסטורית"


עשרות אלפי מפגינים פרו-פלסטינים צעדו היום על פני גשר נמל סידני באוסטרליה, בהפגנת סולידריות עם עזה, תוך שהם מתמודדים עם גשמים שוטפים ושיבושים משמעותיים בתחבורה, במה שהמארגנים כינו פעולה "היסטורית" וחסרת תקדים.
האירוע, שכונה "צעדת האנושות" (March for Humanity), אורגן על ידי קבוצת Palestine Action Group Sydney וסימן את הפעם הראשונה שגשר הנמל נסגר למחאה ציבורית מזה למעלה משנה. בית המשפט העליון באוסטרליה נתן אישור סופי לצעדה פחות מ-24 שעות לפני תחילתה, ודחה את בקשת המשטרה לאסור את המחאה מסיבות של בטיחות הציבור.
הקהל, המוערך בכ-100 אלף איש, התאסף בפארק לאנג לפני שהתהלך תחת קשת הפלדה האיקונית בסביבות השעה 14:00 שעון אוסטרליה, נופף בדגלי פלסטין וקרא "פרי פלסטין", כשבקהל גם נראו דגלי דאעש ותמונותיו של עלי ח'אמנאי. רבים נשאו שלטים הקוראים לממשלת אוסטרליה לנקוט פעולה חזקה יותר נגד המערכה הצבאית של ישראל בעזה. למרות גשמים עזים, משפחות עם ילדים קטנים הצטרפו לפעילים ותיקים, בעוד אישים בולטים באוסטרליה ובהם שר החוץ לשעבר בוב קאר, העיתונאית אנטואנט לטוף, קפטן קבוצת הכדורגל לשעבר קרייג פוסטר ומייסד וויקיליקס ג'וליאן אסאנג' היו בין אלה שצעדו.
לטענת המארגנים המחאה היא תגובה למה שתיארו כ"רצח עם" בעזה, שם נהרגו, על פי הדיווחים, למעלה מ-60 אלף פלסטינים מאז אוקטובר 2023: "הרעבה מכוונת של 2 מיליון עזתים היא תוכנית פעולה רחבה יותר במטרה להרוג או לגרש את כל האוכלוסייה", אמרו המארגנים בהצהרה. הסנאטורית של מפלגת הירוקים מהרין פארוקי נאמה בעצרת וקראה "להפעיל את הסנקציות החמורות ביותר על ישראל", בעוד מוחמד דואר מארגון אמנסטי אינטרנשיונל והשחקן מיין וויאט נאמו גם הם באירוע.
בחירת מיקום המחאה הוסיפה משקל סמלי לצעדה. גשר נמל סידני, שהושלם בשנת 1932 ומוכר ברחבי העולם כפלא אדריכלי, הוא לא רק נתיב תחבורה חשוב אלא גם סמל תרבותי רב עוצמה. מחאות על הגשר הן נדירות ומעוררות תשומת לב נרחבת בשל הנראות שלהן, השיבוש האזרחי והסמליות שלהן. "זהו מרחב מאחד", אמר המארגן ג'וש ליס. "על ידי צעידה באתר הזה אנו מראים לעולם שהמטרה הזו חשובה לאוסטרלים". הגשר, ששימש בעבר לחגיגות לאומיות ואירועים תרבותיים גדולים, הפך גם לבמה להצהרות פוליטיות מרכזיות, החל מתמיכה במאבק של האבוריג'ינים ועד זכויות להט"ב.
בזמן הצעדה משטרת מדינת ניו סאות' ויילס פרסמה התרעת חירום וקראה למשתתפים להפסיק לנוע צפונה על פני הגשר כדי למנוע התקהלות אפשרית בקצה הצפוני. המפגינים התבקשו לחזור בצורה מבוקרת, ושוטרים החלו להשליט סדר בהמולה כשהתנועה החלה לזרום שוב בסביבות השעה 16:30.
עוזר נציב המשטרה, אדם ג'ונסון, אמר כי המחאה נמצאת תחת מעקב צמוד: "העדיפות הראשונה שלנו היא תמיד בטיחות הציבור. אנו עובדים עם המארגנים כדי לנהל את המצב באחריות". הסגירה גרמה לשיבושים משמעותיים ברשת התחבורה של סידני. נהגים התבקשו להימנע ממרכז העיר, כאשר דווח על עיכובים ארוכים סביב מנהרת נמל סידני וקווי תנועה אחרים. שירותי האוטובוס והמטרו נפגעו גם הם.
תגובה מפולגת בתוך אוסטרליה
בעוד שהמחאה זכתה לתמיכה מכמה קבוצות קהילתיות וקולות בולטים, היא גם עוררה ביקורת. המועצה המבצעת של יהדות אוסטרליה הביעה אכזבה ואמרה כי המחאה "מתעלמת מסבלם של בני הערובה הישראלים שעדיין מוחזקים בעזה". מנהיגת האופוזיציה הפדרלית, סוזן ליי, הטילה ספק בצורך לסגור נתיב תחבורה חיוני לשם ההפגנה.
עם זאת, ראש עיריית סידני, קלובר מור, הגנה על זכותה של המחאה לשבש. "אי נוחות מהתנועה לא ניתנת להשוואה למה שקורה בעזה", אמרה. למרות שמספר המוחים לא היה גדול, במיוחד בהשוואה למחאות אחרות ברחבי העולם, האירוע זכה לסיקור תקשורתי בין-לאומי, כאשר כלי תקשורת כמו BBC, France24 וה-Straits Times דיווחו על הצעדה.
כאמור, חוקיות המחאה אושרה יום אחד בלבד לפני הצעדה, לאחר שהשופטת בלינדה ריג מבית המשפט העליון של ניו סאות' ויילס דחתה את טענות המשטרה לפיהן האירוע מהווה סיכון בטיחותי בלתי ניתן לניהול. "העובדה שההתכנסות המוצעת עלולה לגרום אי נוחות משמעותית רחוקה מלהיות מכרעת", כתבה. "אם עניינים כגון זה היו מכריעים, שום הפגנה לא הייתה מותרת מאחר שבהכרח הייתה כרוכה בה אי נוחות לאחרים". ההחלטה משמעותה שמפגינים מוגנים מפני העמדה לדין במסגרת חוקי התכנסויות ציבוריות. הפסיקה נתפסה על ידי התומכים כניצחון משפטי ואישור מחדש של הזכות למחות.
אוסטרליה על הכוונת
מאז תחילת המלחמה אוסטרליה מתמודדת עם מחאות פרו-פלסטיניות רבות, כמו גם עם גל הולך ומתגבר של אירועים ופעולות אנטישמיות ברחבי המדינה. רק בתחילת החודש שעבר התרחשו שלושה אירועים אנטישמיים ואנטי-ישראליים שונים, בהם השחתת מסעדת המזנון של השף הישראלי אייל שני במלבורן וכתובות גרפיטי אנטישמיות רוססו על בתי עסק יהודיים.
אוסטרליה מתמודדת גם עם לחץ בין-לאומי גובר להכיר במדינה פלסטינית, כאשר מדינות כמו צרפת, קנדה ובריטניה מאותתות על תמיכה בהכרה בעצרת הכללית הקרובה של האו"ם שתתקיים בספטמבר. ראש הממשלה אנתוני אלבנז שומר על עמדה זהירה, ואמר לאחרונה כי יש להבטיח "ביטחון מתמשך לישראל לפני שתתקדם ההכרה במדינה פלסטינית".
עבור רבים שהשתתפו היום בצעדה בסידני, עמדתה הנוכחית של אוסטרליה לא עונה לדרישותיהם: "אנחנו פשוט לא יכולים לא לעשות כלום בזמן שיש רעב כפוי של אוכלוסייה שלמה", אמרה המפגינה זארה וויליאמס, שהשתתפה היום במחאה. "זה לא רק עניין של עזה. זה עניין של מי שאנחנו כאומה".