מבצע אכיפה בתאילנד: ישראלי נעצר בחשד להפעלת גן ילדים פיראטי עם עשרות ילדים

רשויות האכיפה בתאילנד סגרו גן ילדים הפועל ללא רישיון באי התיירותי קופנגן, ועצרו אזרח ישראלי ואזרחית רומנייה. המבצע, שיצא לפועל ב-4 ביולי על ידי כוח משימה משולב של קציני הגירה, גורמי ממשל מקומיים והמשטרה, החל בעקבות מידע מוקדם שהתקבל על אזרחים זרים המנהלים עסק בלתי חוקי.

עם כניסתם של השוטרים למרכז "ליטל פנדה" (Little Panda), גילו הכוחות מתחם מאובזר לחלוטין הכולל מספר כיתות לימוד, עזרי הוראה, חדר אוכל ואזור פעילות חיצוני. השוטרים מנו במקום 42 ילדים זרים, בעיקר בגילי שנתיים עד שש, שלקחו חלק פעיל בשיעורים ובפעילויות פנאי תחת פיקוחם של אנשי צוות תאילנדים וזרים. מחקירת המשטרה עלה כי המרכז גבה מההורים סכום של 45,000 באט (כ-4,000 שקלים) עבור תקופת לימודים של ארבעה חודשים, וכי המקום פעל ללא הרישיון הנדרש מאז שנת 2024.

במהלך הפשיטה, אזרח ישראלי בן 55 הזדהה כבעלים וכמנהל של העסק. ברישומי הרשויות עלה כי הוא נכנס לתאילנד בחודש יוני באמצעות ויזת תייר/תושב (Non-Imigrant Visa O), אך לא החזיק באשרת עבודה אישית או ברישיון רשמי להפעלת מוסד לטיפול בילדים. לפי החשד, החשוד ניהל את המיזם באמצעות חברה מקומית ("סאנשיין שופ"), שהוקמה יחד עם שלושה מנהלים נוספים במטרה לטפל בכספי שכר הלימוד, בתקשורת מול ההורים ובמסמכי התאגיד.

במהלך המבצע נעצרה במתחם גם אזרחית רומנייה בת 25. למרות שהחזיקה בוויזה תקפה ובאשרת עבודה כמנהלת שיווק, במשטרה טוענים כי היא הפרה את תנאי האשרה ועבדה בפועל כמפקחת בגן וכמתאמת פעילויות לימודיות. על פי הדיווחים, היא הודתה כי עבדה במרכז מאז שלהי שנת 2024 מבלי להודיע לרשויות ההגירה והתעסוקה על השינוי במעסיק או בתפקיד. העסק העסיק בנוסף שלושה אזרחים תאילנדים, שלושה מפקחים זרים נוספים ו-10 אזרחים ממיאנמר שעבדו כעוזרים, מנקים וגננים. למעט המפקחת הרומנייה, שאר העובדים הזרים החזיקו במסמכים תקפים. שני החשודים הועברו לתחנת המשטרה בקופנגן וניצבים בפני אישומים של הקמה או הפעלה משותפת של גן ילדים ללא רישיון, עבודה כנתינים זרים ללא אשרות מתאימות, ואי-דיווח לרשויות על העסקת עובד זר בפרק הזמן הקבוע בחוק.

הפשיטה המתוקשרת הזו היא חלק ממבצע אכיפה נרחב ואגרסיבי יותר, עליו הורתה ישירות ממשלת תאילנד, שמטרתו לפרק רשתות עסקיות ופליליות בלתי חוקיות של זרים במוקדי תיירות מרכזיים, בהם קופנגן, קו סמוי, פוקט, פאי והואה הין. בעקבות חששות גוברים הנוגעים לביטחון הלאומי, לציות לחוקי ההגירה ולהגנה על קטינים, הרשויות מנהיגות מדיניות של אפס סובלנות כלפי מסגרות חינוכיות לא מורשות, אשר גורמי הממשל מדגישים כי הן מהוות סכנה ישירה לבטיחות הילדים. חודשים ספורים לפני אירוע זה, מבצע משטרתי נפרד בקופנגן התמקד בשני מעונות יום בלתי חוקיים אחרים, והוביל למעצרן של שלוש נשים ישראליות שניהלו מתחמים שבהם שהו 13 ו-10 ילדים זרים תחת תנאים דומים ללא רישיון. כחלק מאותו מהלך אכיפה מתמשך נגד עסקים לא חוקיים באי בחודשים האחרונים, גורשו מקופנגן יותר מעשרה אזרחים ישראלים שהואשמו בניהול פעילות עסקית בניגוד לחוק.

האכיפה הרחבה יותר מכוונת גם נגד תוכניות בלתי חוקיות לרכישת קרקעות, שבהן רשתות זרות משתמשות באנשי קש מקומיים ובחברות מעטפת כדי לעקוף את החוק התאילנדי, האוסר באופן גורף על זרים להחזיק בבעלות על קרקעות. הסנאט התאילנדי העלה לאחרונה את סוגיית הנדל"ן הזו לדרגת איום על הביטחון הלאומי, והזהיר כי צמיחתן של מובלעות זרות מבודדות, מוסדות פרטיים וקהילות סגורות גרמה לערך הנדל"ן המקומי לזנק בעד כ-50 אחוזים, דבר שהוביל לדחיקת רגליהם של תושבים מקומיים. בתגובה, המשרד לפיתוח עסקי בתאילנד הטיל אמצעי סינון פיננסיים קפדניים על אזרחים תאילנדים רושמי חברות חדשות, מה שהוביל לצניחה דרמטית ברישום חברות שנחשדו כחברות קש.

הפשיטות המוגברות כבר חשפו עשרות חברות שהסוו בעלות זרה מאחורי שמות מקומיים, כולל פשיטה בולטת שחשפה מלון הפועל ללא רישיון ששלט על קרקעות בשווי של למעלה מ-60 מיליון באט. יתרה מכך, פעולות האכיפה הובילו למספר מעצרים בנמלי תעופה של מפעילי נדל"ן זרים ששבו למדינה, לצד הוצאת עשרות צווי מעצר המכוונים נגד משרדי ראיית חשבון מקומיים ואנשי קש ששיתפו פעולה עם המהלכים. כדי לבלום את התופעה לצמיתות, ממשלת תאילנד מקדמת כעת חקיקה חסרת תקדים שתסווג עסקאות של חברות קש בלתי חוקיות כעבירות מקור במסגרת החוק לאיסור הלבנת הון, דבר שיאפשר למדינה להחרים ישירות נכסים בשליטה זרה ללא מתן פיצויים.