מאות מפגינים מול שגרירות ישראל בבנגקוק: "די לפשיעה של הזרים, למדו את התיירים שלכם לכבד את החוק"

החל מהשעה 9:00 בבוקר, מאות מפגינים תאילנדים החלו להתאסף מחוץ לבניין Ocean Tower 2 בבנגקוק, המאכלס את שגרירות ישראל בתאילנד, כשהם נושאים שלטים תקיפים כמו "תאילנד מקבלת תיירים, לא פושעי מלחמה", "להחרים את ישראל" ו"עצרו את רצח העם". המשתתפים הבהירו כי מבחינתם נחצה קו אדום בכל הנוגע להתנהלות של אזרחים ועסקים ישראליים במדינה.

את המחאה מוביל סונדהי לימתונגקול, איש תקשורת ודמות פוליטית סוערת ומשפיעה בתאילנד, העומד כיום בראש תנועת "לוקחים את תאילנד בחזרה" (Take Thailand Back). סונדהי, בעברו מנהיג מחאת "החולצות הצהובות" שהוביל בין השאר את המצור על נמל התעופה בבנגקוק ב-2008, הגיע למקום כשהוא לובש חולצה עם סיסמת הקמפיין. כוחות משטרה גדולים מתחנת תונג לור ומחוז 5 של משטרת המטרופולין, לצד צוותי חבלה, אבטחו את המתחם מקרוב. על אף הטונים החריפים של המארגנים והכרזות התקיפות, לא נרשמו עימותים פיזיים או תקריות חריגות.

"זה המאבק של העם התאילנדי, לא פגישה בדלתיים סגורות"

עם הגעתו לאזור השגרירות, סיפר סונדהי למפגינים כי הנציגים הישראלים הודיעו למארגנים שאין עובדים במבנה במהלך הבוקר. שגרירת ישראל בתאילנד, אלונה פישר-קם, הציעה לקיים עמו פגישה פרטית במועד מאוחר יותר כדי לדון בטענות, אך סונדהי דחה את ההצעה על הסף מול קהל המפגינים. בדבריו הבהיר כי "הקמפיין מאבק שמנוהל בשמו של הציבור התאילנדי כולו, ולכן אין שום כוונה לצמצם את המחאה לשיחה דיפלומטית שקטה בדלתיים סגורות".

בעקבות המחאה המחלקה הקונסולרית של השגרירות בבנגקוק נסגרה הבוקר לקבלת קהל ולא הוענקו בה שירותים קונסולריים. בהודעה שפרסמה השגרירות בשפה העברית בערוציה הרשמיים נכתב: "בשל הפגנה הצפויה להתקיים בסביבת השגרירות במהלך שעות הבוקר ועד שעות הצהריים, השגרירות תהיה סגורה לקבלת קהל. במקרים דחופים בלבד ניתן לפנות לטלפון החירום".

טענות לשימוש ב"אנשי קש" ודרישה לפיקוח על חב"ד

שיא האירוע היה קריאת מכתב גלוי בשפות התאילנדית והאנגלית, שבו שטחו המארגנים ארבע דרישות מרכזיות מול ממשלת ישראל והדרג הדיפלומטי. ראשית דרשו המפגינים מהרשויות בישראל לחייב כל אזרח ותייר יוצא לתאילנד לעבור תדרוך והנחיות ברורות לציית באופן מוחלט לחוק המקומי, לרבות מתן כבוד לתרבות ולקהילות המקומיות. לצד זאת, עלתה קריאה מפורשת לשגרירות ולרשויות בישראל לשתף פעולה באופן מלא עם משטרת תאילנד, ולא לנצל פריבילגיות או חסינות דיפלומטית כדי להגן על אזרחים המבצעים עבירות פליליות, הונאות או הפרות סדר.

הסעיף השלישי במכתב העלה טענות כלכליות וטריטוריאליות נוקבות, תוך דרישה לבחינה שקופה ומעמיקה של בעלויות על קרקעות, דוגמת שטח שנקנה לבית עלמין במחוז צ'אצ'ואנגסאו, לצד פיקוח הדוק על פעילות מרכזי חב"ד וארגונים נלווים. המפגינים טוענים כי שימוש ב"אנשי קש" תאילנדים (Nominees) מאפשר לגורמים זרים לעקוף את חוקי המדינה, להשתלט על מוקדי מסחר ולבנות רשתות כלכליות שלא תורמות לכלכלה המקומית. הטענות הללו מגיעות ברקע מתיחות הולכת וגוברת שנרשמה בימים האחרונים בדרום תאילנד, סביב אירועי ראש השנה המתוכננים של בית חב"ד בפוקט, אליהם צפויים להגיע אלפי מטיילים ישראלים.

בנוסף לנושאים הפנים-מדינתיים, חתמו המארגנים את המכתב בהעברת מסר תקיף למשרד החוץ בירושלים על כעס הציבור ממה שהוגדר כפגיעה באזרחים, בתי חולים ומבני חינוך ברצועת עזה, לצד דרישה לציות מיידי לדין הבין-לאומי ההומניטרי.

במכתב שקרא סונדהי נכתב בין היתר: "הנדיבות שלנו היא לא חולשה. הכנסת אורחים לתיירים זרים אינה הסכמה ליחס מזלזל". המפגינים טענו כי התנהגות של חלק מהאזרחים הישראלים, הכוללת הפרת חוק, חוסר כבוד למנהגים המקומיים, הונאות ואי-תשלום על שירותים, גרמה לתושבים באזורים רבים לאבד את הסבלנות.

ההפגנה מול השגרירות היא רק החלק הראשון בקמפיין הנרחב Take Thailand Back, שנועד להפעיל לחץ כבד על הממשלה המרכזית בבנגקוק. סונדהי ושותפיו לארגון, ובהם ראשי תנועת הסטודנטים וארגון "תאילנד ווטש", הודיעו כי "ההפגנה הזו היא רק יריית הפתיחה", וכי בכוונתם לצאת בימים הקרובים למפגני כוח נוספים במחוזות כמו צ'ונבורי, צ'אנתבורי וכון קאן, שם יתמקדו ברשתות פשיעה ועסקים בלתי חוקיים של נתינים זרים נוספים.

המחאה מול השגרירות התרחשה בצל אזהרה דיפלומטית חריגה שהועברה מצד הממשל בבנגקוק. סגן ראש הממשלה ושר החוץ התאילנדי, סיהסאק פואנגקטקאו, העביר מסר תקיף לשגרירת ישראל בתאילנד, אלונה פישר-קם, והזהיר כי המשך התנהגות פסולה והפרות חוק מצד אזרחים ישראלים עלולים לפגוע ביחסים בין המדינות. בפגישתם הבהיר פואנגקטקאו כי הרשויות יגבירו את האכיפה מול אזרחים זרים שיפרו את החוק, תוך שציין צווי גירוש שהוצאו לאחרונה נגד אזרח ישראלי ואזרח צרפתי, ואף ציין כי אירועים מסוימים פגעו ברגישויות ובתרבות המקומית. מנגד, השגרירה פישר-קם הבהירה כי התיירים הישראלים מגיעים לנפוש ואינם מעוניינים להביא עמם מתחים, והדגישה כי השגרירות משתפת פעולה עם הרשויות בתאילנד בקמפיינים הקוראים לכיבוד החוק והמסורת המקומית.