כאוס ברחובות ספרד: מאות אלפים הפגינו נגד משבר הדיור – מרכזי התיירות הפכו לזירת קרב

אחרי 14 שנים של שקט תעשייתי יחסי, ספרד כולה עצרה מלכת ב-11 בנובמבר. המדינה שותקה בעקבות השביתה הכללית הארצית, שקיבלה את הכינוי N11 בגלל התאריך, הראשונה שנערכה בה מאז שנת 2012, על רקע שילוב נפיץ של זינוק ביוקר המחיה, שחיקה בכוח הקנייה ומשבר דיור חריף שאוחז במדינה ודוחק את האזרחים לקצה.

מאות אלפי בני אדם הציפו את מרכזי הערים ממדריד ועד ברצלונה במחאה על הזכות הבסיסית לקורת גג הולמת ולשכר הוגן. אלא שבעוד שבשעות היום ההפגנות התנהלו כצעדות אזרחיות המוניות, רדת החשכה הביאה עמה מציאות שונה לחלוטין: עם דעיכת אור היום, המוקדים המרכזיים והמוכרים ביותר בערים הגדולות הידרדרו למראות קשים של לוחמה עירונית, ביזה, מחסומים בוערים והתנגשויות אלימות מול כוחות הביטחון, אירועים שהותירו את ממשלת ספרד במאבק לבלימת משבר פוליטי הולך ומחריף.

היקף ההתגייסות האדיר תפס את הרשויות לא מוכנות. השביתה, שאורגנה על ידי קואליציה רחבה שכללה את איגודי העובדים המרכזיים CCOO ו-UGT לצד קונפדרציית איגודי השוכרים, הביאה את הפעילות הכלכלית היום-יומית לעצירה מוחלטת. נתוני חברת החשמל הלאומית "רד אלקטריקה" (Red Eléctrica) חשפו צניחה דרמטית בצריכת החשמל הארצית, שירדה בכמעט תשעה אחוזים בשעות השיא של הבוקר, בזמן שאזורי תעשייה, מרכזי הפצה ענקיים כמו "מרקברנה" (Mercabarna) וצירי תחבורה ראשיים, בהם הכביש המהיר AP-7, ציר A-2 וכביש הטבעת B-10 בברצלונה, וכן כבישי M-30, A-42 ו-A-3 במדריד, נחסמו על ידי משמרות שביתה, תוך הבערת צמיגים והשבתת הכניסות לתחנת הרכבת המרכזית סאנטס.

מארגני השביתה חגגו את ההיענות כהישג אדיר, והעריכו כי למעלה מ-600 אלף בני אדם צעדו במדריד ו-400 אלף בברצלונה. גם על פי ההערכות השמרניות יותר של הממשלה, שנקבו במספרים של 120 אלף מפגינים בבירה ו-55 אלף בבירת קטלוניה, הנחיל האנושי שמילא את השדרות היה בלתי ניתן להכחשה. שלטים בגנות ספקולציות נדל"ן (רכישת נכסים למטרת רווח מהיר מעליית ערכם במקום למגורים, מה שמקפיץ את המחירים בשוק), "ממשלות של בעלי הון ושכר דירה" ודמי שכירות מרקיעי שחקים הונפו ביותר מ-85 ערים, ושיקפו ייאוש חברתי עמוק ממודל כלכלי שרבים חשים כי הפקיר את מעמד העובדים.

"השביתה הזו היא נגד בעלי הון ושכר דירה, נגד ספקולנטים, נגד חברות גדולות ומעסיקים, נגד חברות נדל"ן וכמובן גם נגד ממשלות, נגד כל הממשלות מכל הגוונים ברמה המרכזית, האזורית והמקומית, כי הן אשמות בכך שהגנו על ספסרות הדיור במדינה הזו", הצהירה ולריה ראקו, דוברת איגוד השוכרים. דוברת נוספת של האיגוד, אליסיה דל ריו, הבהירה כי המאבק רחוק מסיום: "אנחנו פותחים פרק חדש. מחר נמשיך להילחם למען הזכות לדיור, יהיה המחיר אשר יהיה ויהיה מי שיהיה בשלטון".

"משחק של חתול ועכבר": מוקדי התיירות הפכו לזירות קרב

אלא שהמחאה השקטה של שעות היום הוחלפה באלימות קשה עם רדת הלילה, שהפכה את ברצלונה ומדריד לזירות של כאוס והרס. בבירת קטלוניה, מיד לאחר שהסתיימו הפגנות הדיור המרכזיות סביב השעה 20:00, המצב יצא מכלל שליטה. קבוצות של רעולי פנים השתלטו על המרחב והפכו את המשולש התיירותי והמסחרי המוכר שבין שדרות פסאז' דה גרסיה, כיכר קטלוניה וכיכר האוניברסיטה לאזור עימות של ממש. טורים ארוכים של פחי אשפה וחפצים הוצתו בו-זמנית בלב הרחובות ויצרו מחסומים בוערים, מיגונים של חלונות ראווה נופצו לרסיסים, וזיקוקים נורו ישירות לעבר אלפי שוטרי משטרת קטלוניה, ה"מוסוס ד'אסקוודרה" (Mossos d'Esquadra), שנפרסו בעיר בניסיון לבלום את ההתפרעויות.

המתפרעים שמו להם למטרה חנויות מותגים ורשתות בין-לאומיות בלב אזור הקניות היוקרתי: חנות לגו בשדרות פסאז' דה גרסיה נבזזה, ומדורות ענק הוצתו ממש מול חנות אפל הסמוכה. הכוחות האזוריים, בהם יחידת הפיזור המיוחדת "ברימו", הגיבו בהסתערויות אגרסיביות ובניסיונות לכתר את המתפרעים בכיכר קטלוניה, אך נתקלו במטחים כבדים של אבני ריצוף שנעקרו מהמדרכות ובחלקי ריהוט רחוב שהושלכו לעברם. המהומות זלגו במהירות גם לרמבלה דה קטלוניה, קארר דה פלאי ורונדה דה לה אוניברסיטאט, כשהרחובות הופכים לזירה של "חתול ועכבר" בין חוליות של רעולי פנים לבין שוטרי היס"מ המקומיים שירו כדורי ספוג לעבר משליכי האבנים. המצב הגיע לכדי כך שתושבים, למשל ברחוב קארר דה מונטאנר, נאלצו לרדת בעצמם לרחוב כדי לכבות להבות ולמנוע הצתות נוספות של פחים. בסוף הלילה אישר ראש עיריית ברצלונה, ז'אומה קולבוני, כי נעצרו לפחות 50 בני אדם בעיר.

גם תושבים ישראלים המתגוררים בעיר נותרו המומים לנוכח ממדי ההרס ברחובות. "זה הרגיש כמו סוף העולם", מספר תמיר, ישראלי שעבר לאחרונה להתגורר בברצלונה ויצא לרחובות עם חבר זמן קצר לאחר שהמהומות נרגעו. "חנויות הושחתו, היה זבל בכל מקום והמשטרה חסמה כבישים והייתה בכוננות שיא. שרפו פחים, זה ממש הרגיש כמו ל"ג בעומר. אומנם ההפגנה הזו תוכננה מראש, אבל כמות הנזקים שעשו לעיר היא חריגה ובלתי רגילה, אפילו את הכניסה והדלתות של חנות אפל הם שרפו, ומזל שלא את הבניין כולו". לדבריו, המראות קשים לעיכול עבור מי שמכיר את העיר היטב: "מהזווית שלי כישראלי, תמיד זכרתי את ברצלונה כמקום כיפי ואירופי, אבל הפעם זה פשוט לא היה המקום שאני מכיר. החנויות מנסות להשתקם עכשיו, אבל להערכתי ייקח לפחות יומיים לנקות את העיר".

במקביל, גם הבירה הספרדית חוותה חיכוכים עזים והפרות סדר קשות. שדרת גראן ויה ההיסטורית במדריד הפכה למוקד התלקחות חוזר ונשנה, כאשר מאות מפגינים חסמו את צירי התנועה ואילצו את המשטרה הלאומית לבצע הסתערויות כדי לפנות את הרחוב ולהשיב את הסדר על כנו. עימותים אלימים החלו כבר בשעות הבוקר המוקדמות במתחם הלוגיסטי "מרקמדריד" (Mercamadrid), שם נפצעו 13 בני אדם לאחר ששוטרים ריססו לעברם גז פלפל במטרה לאבטח את כניסתם של עובדים שבחרו שלא לשבות.

דמויות תרבות בולטות, בהן האומנית סמנתה הדסון, העיתונאית מריה ברייר והשחקנית לאורה וייסמאהר, גינו בפומבי ברשתות החברתיות את התנהלות המשטרה לאחר שרוססו ישירות בפניהן מטווח קצר בעודן לכודות על המדרכות במהלך פעולות פינוי בגראן ויה, ונזקקו לטיפול רפואי. ברחבי המדינה כולה תיעד משרד הפנים למעלה מ-1,144 אירועים שונים הקשורים לשביתה, עם לפחות 100 עצורים ברמה הארצית. התלקחויות אלימות נרשמו גם בחבל הבסקים, שם נעצרו 13 בני אדם בעקבות חסימות של אזורי תעשייה ועימותים שבהם נפצעו שבעה שוטרים של המשטרה הבסקית ("ארצ'יינצה"), ואף הושלך דוד מים דרך חלון מטה תנועת הנוער של מפלגת העם בברקלדו, לצד הפרות סדר ומעצרים בוולנסיה, באנדלוסיה ובגליסיה.

טלטלה פוליטית במדריד: איסור על גז מדמיע ודרישות להתפטרות השר

הבוקר שלמחרת המהומות הוביל לטלטלה עזה למערכת הפוליטית של ספרד והצית חילופי האשמות חריפים במסדרונות השלטון. שר הפנים, פרננדו גרנדה-מרלסקה, מצא את עצמו במהרה בלב סערה פוליטית. לנוכח ביקורת ציבורית נוקבת ותיעודים קשים של הסתערויות השוטרים והשימוש באמצעי פיזור, הורה מרלסקה למנהלת המשטרה הלאומית לפתוח בחקירות ייעודיות ועצמאיות לבדיקת התנהלות הכוחות במהלך ההפגנות, זאת מעבר לבדיקה הפנימית השגרתית של המשטרה. גם דוברת הממשלה, אלמה סאיז, התייחסה לסערה והבהירה כי הממשלה לא תישאר "פסיבית" נוכח התיעודים שהופצו, תוך שהיא מודה כי מדובר במראות שהיא מוצאת כ"לא נעימים".

בצעד משמעותי נוסף, הורה השר על איסור מיידי של שימוש בגז מדמיע בפעולות עתידיות לפיזור הפגנות. למרות צעדים אלו, והודעתם של איגודי העובדים המרכזיים כי ינקטו הליכים משפטיים נגד התנהלות המשטרה, ההשלכות הפוליטיות היו מהירות ובלתי סלחניות. שותפותיה של הקואליציה השלטת בפרלמנט, בהן סומאר, פודמוס, קומפרומיס ו-ERC, יצאו במתקפה חריפה נגד משרד הפנים, כשבכירים בהן דורשים בגלוי את התפטרותו המיידית של מרלסקה ומגנים את השימוש באמצעים כימיים ובבדיקות תעודות זהות המוניות נגד מי שהגדירו כמפגינים שוחרי שלום הנאבקים למען הזכות לדיור. "הוא לא מייצג אותנו, עליו קודם כל לספק הסברים ושנית להתפטר", תקפה ורוניקה מרטינס ברברו, דוברת מפלגת סומאר בקונגרס, ששיבחה את המחאה וכינתה אותה "התגייסות מפוארת". במקביל, דובר מפלגת ERC, גבריאל רופיאן, מתח ביקורת על חוסר המידתיות וציין כי ראה שימוש בכוח משטרתי שלדעתו "אינו מופעל נגד הפגנות של הימין הקיצוני".

בעוד ששר המשפטים, פליקס בולאניוס, שלל בפומבי את פיטוריו של מרלסקה בראיונות הבוקר בתקשורת וענה "בשום פנים ואופן לא" כשנשאל על האפשרות שיעזוב את תפקידו, תוך שהוא מודה כי חלק מהתיעודים לא מצאו חן בעיניו, אך מגן על ניהול כוחות הביטחון, מציין כי מפקדי המשטרה יבחנו "אם היה שימוש בלתי מידתי בכוח על ידי גורם כלשהו" ומדגיש כי הרוב המכריע של אירועי היום התנהלו כ"הפגנות שקטות ואזרחיות", יציבותה של הממשלה ניצבת ללא ספק תחת לחץ כבד. מנגד, מפלגת העם השמרנית (PP) מיקדה את הביקורת באופן בלעדי באלמנטים הרדיקליים של השביתה, גינתה את ההרס הנרחב לרכוש, ודוברת המפלגה בפרלמנט, אסתר מוניוס, הדגישה כי לא ניתן למנוע את הזכות לעבוד "באמצעות אלימות", וכי "הזכות המקודשת לעבוד לעולם אינה יכולה להירמס על ידי אלימות המון".

בתוך כך, הרשויות המקומיות פעלו במהירות להשבת השליטה במרחבים הציבוריים, ובאופן בולט בסביליה, שם פשטו עשרות שוטרים לפני עלות השחר על מאהל מחאת דיור ותיק שהוקם במשך 47 ימים מחוץ לאתר התיירות "מטרופול פרסול" (מבנה השמשמיות המפורסם), פינו את האוהלים שנותרו וניקו את הכיכר לקראת עונת החגים המתקרבת. "הם הקיפו אותנו והתחילו לקרוע בגסות את האוהלים, לבעוט בהם", סיפר מתאו, סטודנט בן 23 שפונה מהמקום, והוסיף על הציוד הרפואי והאנדרטה לזכר קשישה שפונתה מביתה שהוסרו מהכיכר: "הם לקחו גם את זה". מנגד, ראש עיריית סביליה, חוסה לואיס סאנס, בירך על המבצע וכתב ברשת X: "כיכר לה אנקרנסיון פנויה כעת לחלוטין. תודה לכל השירותים הציבוריים שפעלו כדי להבטיח שהיא שייכת שוב לכל תושבי סביליה".