ישפיע על היחסים עם ישראל: הקרב הצמוד על הנשיאות ועל הנשמה של ברזיל

ברזיל עומדת בפני רגע פוליטי מכריע, כאשר האזרחים נערכים להגיע לקלפיות ביום ראשון, 4 באוקטובר. בעוד שהכותרות מתמקדות באופן טבעי במאבק היוקרתי על הנשיאות, הבחירות הללו נושאות עמן השלכות עמוקות בהרבה על המבנה הדמוקרטי של המדינה, על מסלולה הכלכלי ועל מעמדה בזירה הבין-לאומית.

במרכז המרוץ לנשיאות עומדים הנשיא המכהן בן ה-80, לואיז אינאסיו לולה דה סילבה ממפלגת הפועלים (PT), השואף לכהונה רביעית, ומולו הסנאטור בן ה-45 פלאביו בולסונארו ממפלגת הימין הליברלית (PL). פלאביו הוא בנו הבכור של הנשיא לשעבר ז'איר בולסונארו, המרצה כעת עונש של 27 שנות מאסר לאחר שהורשע בהובלת ניסיון הפיכה בעקבות הפסדו בבחירות 2022, אף ששוחרר לאחרונה למעצר בית מסיבות רפואיות. במידה ואף מועמד לא ישיג רוב מוחלט בסיבוב הראשון, ייערך סיבוב שני מכריע ב-25 באוקטובר.

מערכת הבחירות הנוכחית מתרחשת על רקע שחיקה חריפה באמון הציבורי במוסדות השלטון. לפי סקר של מכון פיו (Pew) מתחילת 2026, רק 37 אחוז מהבוחרים בברזיל הביעו שביעות רצון מהדמוקרטיה במדינה, ירידה דרמטית לעומת 66 אחוז בשנת 2013. תחושת המיאוס מהמערכת הפוליטית ומגל הדחייה של הפוליטיקאים משתקפת גם בשיעורי ההתנגדות הגבוהים לשני המתמודדים המובילים: סקרים מעריכים כי יותר מ-54 אחוז מהבוחרים מביעים התנגדות לפלאביו בולסונארו, בעוד שלולה זוכה לשיעורי דחייה של כ-52 אחוז.

הסקרים האחרונים מציגים קרב צמוד במיוחד המקשה על ניבוי התוצאה. סקר של מכון Quaest מסוף ספטמבר, אשר נערך בקרב 2,004 נשאלים והוזמן על ידי קבוצת גלובו (גבול טעות של כ-2 אחוזים), מעניק ללולה 39 אחוז מהקולות בסיבוב הראשון לעומת 34 אחוז לפלאביו בולסונארו. במקום השלישי והרביעי בסקר ניצבים הסופר אוגוסטו קורי (מפלגת אוואנטה) ורונאלדו קאיאדו (מפלגת PSD) עם 4 אחוזים כל אחד, בעוד רנאן סנטוס (מפלגת מיסיון) זוכה ל-3 אחוזים ורומאו זמה (מפלגת נובו) לאחוז אחד.

בסימולציה של סיבוב שני צמוד, Quaest מציג שוויון מוחלט של 42 אחוז לכל אחד מבין השניים. סקרים נוספים שנערכו בשלהי ספטמבר מאשרים את התמונה הקיצונית: סקר של מכון Nexus הצביע על פער זעום בסיבוב השני עם 46 אחוז ללולה לעומת 44 אחוז לבולסונארו, בעוד סקר Datafolha העניק ללולה 40 אחוז בסיבוב הראשון מול 36 אחוז לפלאביו, וצפה סיבוב שני מתוח של 47 אחוז מול 45 אחוז לטובת הנשיא המכהן.

המאבק על הקונגרס, בית המשפט והקול הדתי

המבחן האמיתי של הנשיא הבא של ברזיל יוכרע הרבה מעבר לארמון פלנלטו. ב-4 באוקטובר יבחרו הברזילאים את נציגיהם לקונגרס, כאשר הסנאט צפוי לרשום תזוזה משמעותית ימינה, עם הערכות כי הגוש השמרני יתפוס עד 40 אחוז מהמושבים. בהיעדר רוב אוטומטי, הנשיא הנבחר יתקשה לתפקד, ומאבק כוחות עז כבר מתנהל על הנהגת הסנאט בין רוג'ריו מריניו (מאנשי בולסונארו), דאבי אלקולומברה המכהן (שאיגף ימינה והתקרב ללולה) וטרזה כריסטינה המתונה.

לתוצאות בסנאט תהיה השפעה דרמטית על יחסי הכוחות בין הרשויות, בייחוד על רקע משבר מוסדי חסר תקדים בבית המשפט העליון (STF), שהאמון בו צנח בשפל היסטורי ל-48 אחוז. המשבר מוזן מחקירת פרשת הונאת הענק ב"בנקו מאסטר", שקשרה פוליטיקאים, גורמי ממשל ושופטים, ובמסגרתה נחקר גם פלאביו בולסונארו בחשד לשחיתות (חשדות שהוא דוחה). מכיוון שהנשיא הנבחר ימנה במהלך כהונתו לפחות שלושה שופטים חדשים לעליון, אישור הסנאט למינויים אלו יהיה קריטי.

במקביל, הזירה הפוליטית רועשת סביב המאבק על הקול הדתי, בייחוד הקהילה האוונגליסטית הצומחת לצד כ-100 מיליון הקתולים במדינה. קמפיין לולה משקיע מאמצים כבירים בגיוס הציבור המאמין באמצעות חלוקת חוברות המשלבות פסוקים מהתנ"ך עם תוכניות רווחה, מה שהוביל לעלייה בתמיכה בו. מנגד, פלאביו בולסונארו מדגיש את זהותו האוונגליסטית (כולל ביקור בירושלים וטבילה בירדן) ומוביל בקרב האוונגליסטים עם 46 אחוז תמיכה.

הקרב הדתי הגיע לשיא בימים האחרונים בעקבות סערת רשת, שבה נטען כי פלאביו בולסונארו מתכנן לשלול את תוארה של הקדושה המגנה הקתולית של ברזיל. הדיווחים הוויראליים גררו התערבות של בית המשפט העליון ואילצו את ועידת הבישופים לצאת בהכחשה פומבית, בתוך מערכת בחירות מתוחה ויצרית במיוחד.

השבר הגאופוליטי והזווית הישראלית

מעבר לגבולות ברזיל, הבחירות הללו מהוות צומת דרכים קריטי ביחסי החוץ של המדינה, כשהן משקפות גם קיטוב עמוק בציבור הברזילאי: לפי סקר פיו, 57 אחוז מהמזהים עצמם כאנשי שמאל מחזיקים בעמדות חיוביות כלפי סין ורק 30 אחוז כלפי ארה"ב, בעוד שבקרב אנשי הימין התמונה הפוכה בדיוק: 58 אחוז תומכים בארה"ב ו-40 אחוז בסין.

תחת ממשל לולה, ברזיל דגלה ברב-צדדיות, הידקה את קשריה עם מדינות ה-Global South (דרום העולם) דרך ארגון ה-BRICS, ודחפה לאשרור הסכם הסחר בין האיחוד האירופי למרקוסיור (Mercosur), שנכנס לתוקף זמני במאי האחרון. עם זאת, היחסים מול אירופה נותרו מתוחים בעקבות מגבלות יבוא חדשות שהטיל האיחוד האירופי על מוצרים ברזילאיים, כולל דרישות אנטי-מיקרוביאליות שהובילו להדרת בשר הבקר הברזילאי מהשוק האירופי למשך שנתיים לפחות, לצד מכסות פלדה ותקנות עתידיות בנוגע לבירוא יערות המשפיעות על יצוא הסויה.

במקביל, היחסים מול ארה"ב הידרדרו לכדי משבר דיפלומטי חריף תחת ממשל טראמפ, שהטיל מכסים של 25 אחוז על סחורות ברזילאיות (וביטל את האשרה של שגריר ברזיל בוושינגטון), בעוד ברזיל סירבה להעניק אשרות לשני שליחים אמריקאים בהאשמה של ניסיון התערבות בבחירות, האשמה שהוגדרה בוושינגטון כ"שקר חסר בסיס". מנגד, ניצחון של פלאביו בולסונארו יסמן תפנית גאופוליטית חדה לעבר וושינגטון, כחלק ממגמה אזורית של עליית ממשלים שמרניים בארגנטינה, צ'ילה, אקוודור, פרו, פרגוואי, הונדורס וקולומביה.

פלאביו הצהיר בכנס CPAC כי "ברזיל ואמריקה נועדו זו לזו", והציע הידוק יחסים כולל הצטרפות ליוזמת "מגן אמריקה" (Shield of the Americas) של טראמפ ומאבק נחוש בקרטלי הסמים. לצד זאת, ניצחון של בולסונארו צפוי להוביל לצמצום חריף במעורבות ברזיל בארגון BRICS ובפורומים אקלימיים של האו"ם וה-G20, ואף עלול לסבך את אשרור הסכם הסחר מול האיחוד האירופי בשל חששות באירופה מפגיעה במדיניות הגנת הסביבה והאמזונס. עם זאת, גם ממשל בולסונארו לא יוכל להתנתק לחלוטין מסין, שמהווה את שותפת הסחר הגדולה ביותר של ברזיל מאז 2009.

התפנית המתוכננת נוגעת ישירות גם למזרח התיכון וליחסי ברזיל-ישראל. יחסים קרובים עם ישראל תופסים מקום מרכזי בפעילות הפוליטית של משפחת בולסונארו ושל הימין הברזילאי, הרואים בראש הממשלה בנימין נתניהו בן ברית אסטרטגי. יתרה מכך, אם ייבחר בולסונארו לנשיאות ברזיל, הדבר ישלים את הגל הכחול בדרום אמריקה, ומיבשת אנטי-ישראלית מובהקת, היא תהפוך למעשה ליבשת פרו-ישראלית. במסגרת מפגש שקיים פלאביו בולסונארו עם ראשי הקונפדרציה הישראלית של ברזיל (Conib) והפדרציה הישראלית של מדינת סאו פאולו (Fisesp) בשכונת היג'נופוליס בסאו פאולו, הוא התחייב כי ביקור רשמי בישראל יהיה אחד מצעדיו הראשונים אם ייבחר לנשיאות.

פלאביו הצהיר על כוונתו לשחזר את הצעד של אביו, אשר ביקר בישראל במרץ 2019, כארבעה חודשים בלבד לאחר שנכנס לתפקידו. המפגש נערך כחלק מסדרת שיחות שמקיימת Conib עם מועמדים לנשיאות (בה השתתפו גם קאיאדו, זמה, סנטוס וקורי), בעוד שהנשיא לולה הוזמן אך טרם אישר את השתתפותו.

השינויים הפוליטיים והתפנית המסתמנת ביחסי החוץ עשויים להשפיע באופן ישיר גם על ענף התיירות והקשרים האזרחיים. חיזוק הקשרים המדיניים והסכמי תעופה עתידיים, לצד הגברת היציבות והביטחון האישי, נושא מרכזי במצע של בולסונארו, עשויים להאיץ את חזרתן של טיסות ישירות, כפי שקרה בארגנטינה, ולהפוך את היעד לפופולרי ובטוח עוד יותר עבור עשרות אלפי תיירים, תרמילאים ואנשי עסקים ישראלים הפוקדים את המדינה מדי שנה. בנוסף, המאבק על הקול הדתי וההתקרבות לקהילות האוונגליסטיות והקתוליות צפויים להגביר גם את תיירות הצליינים והביקורים הדדיים של משלחות דתיות.

התקרבות מתוכננת זו אל ממשלת ישראל עומדת בניגוד חריף לעמדותיו של ממשל לולה הנוכחי, ומציבה את מדיניות החוץ של ברזיל במזרח התיכון כאחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת על הפרק. כעת, כשהבוחרים הברזילאים נערכים להצבעה, התוצאות לא רק יקבעו מי ינהיג את המדינה, אלא גם יעצבו מחדש את המוסדות הפנימיים, בריתות הסחר הבין-לאומיות ומעמדה האסטרטגי של ברזיל על הבמה העולמית.