"אין לנו כוח אדם לבדוק כל מטוס": במכס ההולנדי מגיבים לגל הביקורת סביב חרם ההתנחלויות

המשבר הדיפלומטי בין ירושלים להאג החמיר והפך מסכסוך מסחרי מדורג לקרב מוסדי רחב היקף, בעקבות כניסתו לתוקף של צו איסור יבוא בהולנד על מוצרים המגיעים מהתנחלויות ביהודה ושומרון וברמת הגולן. בעוד שהצעדים עוררו תגובת נגד פוליטית חריפה בישראל, מתנהל במקביל מאבק עצים סביב העובדות בשטח, כאשר רשויות השלטון בהולנד וארגונים קהילתיים דוחים על הסף את מה שהם מכנים דיווחים מנופחים ושגויים סביב הבדיקות בנמל התעופה.

המשבר פרץ בעקבות דיווחים על בדיקות כבודה מחמירות ונרחבות המבוצעות לנוסעים ישראלים הנוחתים בנמל התעופה סכיפהול באמסטרדם. תחושת הפולשנות סביב הבידוק עוררה בהלה בין-לאומית וגינויים נחרצים. שגריר ארצות הברית בישראל, מייק האקבי, מחה בפומבי ברשתות החברתיות על טיסה שהגיעה מתל אביב, והזהיר כי אפילו מזכרת חג כמו סצנת חג מולד מבית לחם עלולה להביא לכך שמטיילים ימצאו את עצמם מאחורי סורג ובריח במסגרת הכללים החדשים.

בתגובה לדיווחים על חיפושים נרחבים, פרסם משרד החוץ הישראלי אזהרה רשמית לפיה אזרחים הנוסעים להולנד עלולים להיתקל בבעיות ובבדיקות כבודה ממושכות ופולשניות. התגובה הדיפלומטית הייתה מיידית וקשה: שר החוץ גדעון סער הורה על שלילת כתב האמנה הדיפלומטי של נציגים הולנדים היושבים ברמאללה, מה ששלל בפועל את זכויותיהם וחסינותם וחייב את עזיבתם בתוך שבעה ימים. גל הצעדים הנגדיים כלל גם את ביטולו ברגע האחרון של טקס הפתיחה הרשמי של שגרירות הולנד החדשה בתל אביב, שהייתה אמורה לארח בכירים ממשרד החוץ ההולנדי.

"אין לנו את כוח האדם לבדוק כל מטוס"

למרות הסערה הציבורית והאזהרות החריפות, במכס ההולנדי מתעקשים כי הפאניקה סביב מדיניות בידוק שיטתית בנמל התעופה חסרת כל בסיס עובדתי. לדברי דובר המכס, אוסקר ואן אלפרן, "צעד סנקציות חדש אכן נכנס לתוקף ב-22 בספטמבר. הוא מחייב אותנו לבדוק סחורות שמקורן בשטחים שנכבשו שלא כדין על ידי ישראל".

עם זאת, ואן אלפרן הדגיש כי הטענות על מדיניות בדיקה גורפת וכוללת שגויות לחלוטין, והסביר את המגבלות התפעוליות של הסוכנות: "יש לנו כמאה משימות שונות, החל מבדיקות סמים ועד לפיקוח על מסחר אלקטרוני ותשלום מכס. איסור היבוא הזה נוסף על כך. אנחנו באמת לא יכולים לבדוק כל מטוס, פשוט אין לנו את כוח האדם לכך. אנחנו עורכים בדיקות על בסיס דגימות ונתונים". המכס הוסיף כי טיסות מישראל נבדקו מדי פעם גם לפני כניסת הצו לתוקף ב-22 בספטמבר, מבלי לחשוף את מטרת הבידוק המדויקת.

הכחשות אלו זכו לגיבוי מלא מצד מרכז יהודי הולנד (CJO), שביצע בדיקה עצמאית של האירועים בעקבות גל הסערה התקשורתית. מהנתונים שאסף הארגון עולה כי אומנם קבוצה של כחמישה-עשר נוסעים אכן עברה בדיקה בטיסה אחת מסוימת שהגיעה מתל אביב, אך המעורבים קיבלו את הרושם שכלל הנוסעים בטיסה נבדקים, בעוד שנוסעים אחרים באותה טיסה כלל לא עוכבו. שיחות שקיים הארגון עם עשרות נוסעים שהגיעו בטיסות אחרות לא העלו שום דפוס של בדיקות מלאות, והוכיחו כי נוהלי המכס הרגילים נותרו על כנם עבור הרוב המוחלט של הנוסעים. מנגד, שר החוץ ההולנדי טום ברנדסן הביע צער על "ההחלטה המיותרת" של ישראל לנקוט צעדים נגד הדיפלומטים, והדגיש כי הצו נובע אך ורק מחובת המשפט הבין-לאומי להימנע מתרומה למצב בלתי חוקי.

המדינות המצטרפות והשלכותיו של החוק הבין-לאומי

בבסיס השינוי המדיני האירופי עומדת חוות הדעת של בית הדין הבין-לאומי בהאג משנת 2024, שקבעה כי מדינות לא רשאיות לתרום להתנחלויות בלתי חוקיות באמצעות קשרי מסחר או השקעות. עבור הולנד, ששאפה מלכתחילה לאיסור יבוא אירופי אחיד שלא יצא לפועל, חקיקה לאומית נמצאה כהכרחית לשם עמידה בהתחייבויות משפטיות בין-לאומיות.

ההגבלות מכוונות אל עבר מוצרים חקלאיים מרכזיים כמו פירות, תמרים ואבוקדו המיוצרים בהתנחלויות, כאשר האכיפה מתבצעת תחת המסגרת הנוקשה של חוק העבירות הכלכליות ההולנדי. יבוא מכוון של סחורות אלו עלול לגרור עונשי מעצר של עד שש שנים, בעוד שיבוא בשגגה עלול להוביל לשנת מעצר אחת, כך שאפילו עבירות מנהליות קלות נושאות השלכות משפטיות חמורות ותיעוד פלילי שעלול להשפיע על אשרות והליכי קבלה לעבודה.

הולנד לא לבד בהטלת ההגבלות האלו: אירלנד, ספרד ובלגיה כבר הציגו איסורי מסחר דומים על מוצרי התנחלויות, בעוד שמדינות כמו קנדה, צרפת ובריטניה נערכות באופן פעיל לצעדים חקיקתיים מקבילים. המגמה המתרחבת מעידה על גיבושו של קונצנזוס מערבי הולך וגובר שמטרתו לנתק את התיקים המסחריים הלאומיים מהתרחבות ההתנחלויות.