סרביה מחריפה את הטון: אזהרת מסע לקרואטיה והיערכות צבאית לאיומים אזוריים

הסלמה במתיחות בין סרביה לשכנותיה מזעזע את אזור הבלקן המערבי, כאשר סרביה הוציאה אזהרת מסע לקרואטיה ובמקביל הודיעה על מוכנות צבאית מול מה שהיא רואה כאיום אזורי. משרד החוץ הסרבי סיווג לאחרונה את קרואטיה כיעד "כתום" במערכת האזהרות, וממליץ "לנסוע לשם רק במקרים של הכרח קיצוני". לפי הודעת בלגרד, הצעד נובע מ"תקריות בתדירות גוברת, מתחים ונסיבות ביטחוניות בלתי נעימות". אזרחים נקראו להימנע מהתקהלויות, להיות ערניים במיוחד, ולשמור על ביטחונם האישי ורכושם. קרואטיה היא המדינה האירופית היחידה שמופיעה בקטגוריה זו, לצד 27 מדינות באפריקה ואסיה, בוליביה, ונצואלה.

הממשלה הקרואטית הגיבה בתקיפות, ודחתה את האזהרה של סרביה כ"חסרת בסיס" והדגישה שקרואטיה נותרה אחת המדינות הבטוחות ביותר לחופשה באירופה. שרת התיירות טונצ'י גלוינה ומשרד החוץ הקרואטי ציינו את חברותה של קרואטיה באיחוד האירופי, בנאט"ו ובאזור שנגן, יחד עם נתוני הסטטיסטיקה של Eurostat, כדי להפריך את טענות סרביה, ותיארו את האזהרה כהצהרה פוליטית יותר מאשר השתקפות של מצב ביטחוני אמיתי. בזגרב גם ציינו כי אזהרות מסע לעיתים קרובות דווקא מגדילות את העניין בתיירות מהמדינה שפרסמה אותן, וכינו זאת "דוגמה קלאסית לפרי האסור".

>> זולה ומפתיעה: הבירה האירופית הזו היא היעד החם הבא

>> קרואטיה מאבדת את הקסם? התיירות בירידה חדה, המחירים מזנקים והמקומיים בורחים

>> מצב טיסה: אלה הטרנדים הכי גדולים של הישראלים בחו"ל השנה

במקביל, האזהרה יוצרת סתירה מעשית, מאחר שעל אף האזהרה חברת התעופה הלאומית של סרביה, Air Serbia, ממשיכה להרחיב את טיסותיה לקרואטיה, והודיעה על שתי טיסות שבועיות לאי ברץ' בקיץ הקרוב. מדובר ביעד השביעי של החברה בקרואטיה, בנוסף לרשת של עד 38 טיסות שבועיות לערים מרכזיות כמו זגרב, דוברובניק, ספליט ופולה. אנליסטים פוליטיים בסרביה מפקפקים במטרת אזהרת משרד החוץ, וטוענים שהיא נועדה להוות מסר פוליטי יותר מאשר אזהרה ביטחונית אמיתית.

אזהרת המסע הזו מגיע על רקע דבריו של נשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ', שהביע דאגה לגבי התפתחויות צבאיות באזור. בראיונות עם כלי תקשורת מקומיים, טען ווצ'יץ' כי קרואטיה, אלבניה וקוסובו מתאמות את מדיניות הביטחון שלהן ועלולות להוות איום על סרביה. בהתייחסו להצעה לתיאום הגנה משולש שנחתמה בטירנה ב-18 במרץ 2025, אמר הנשיא כי בלגרד נערכת לאפשרות של התקפה, ואמר: "הם מחכים לרגע המתאים. אנחנו מתכוננים להתקפה שלהם".

ווצ'יץ' ציין את יכולות הצבא הסרבי, כולל טילי היפרסוניים מתקדמים מתוצרת סין עם טווח של עד 400 קילומטרים, תוך הדגשה כי סרביה שומרת על יחסים טובים עם נאט"ו וממשיכה במדיניות נייטרלית צבאית. הנשיא גם האשים את זגרב בניסיון לפגוע בסרביה במהלך השנה וחצי האחרונות, בהתערבות בעניינים פנימיים.

באווירה דומה, ולדימיר ג'וקאנוביץ', בכיר במפלגת השלטון הסרבית (SNS), תיאר את שיתוף הפעולה בין קרואטיה, אלבניה וקוסובו כ"איום ישיר" על סרביה, והוסיף כי ייתכן שבולגריה תצטרף ליוזמה בעתיד. בכתבה שפורסמה בעיתון Politika המקורב לממשלה, טען ג'וקאנוביץ' כי המודרניזציה הצבאית של סרביה חיונית להרתעה ולשמירה על ביטחון לאומי. הוא הדגיש כי השקעות הצבא הן צורך אסטרטגי ולא פרובוקציה, ומסגר את שיתוף הפעולה האזורי בהקשר של מתיחות גיאופוליטית רחבה יותר הכוללת את רוסיה והאיחוד האירופי.

בעוד בלגרד מציגה את ההתפתחויות כאיום פוטנציאלי, אנליסטים וצופים באזור מציינים כי ההסכם המשולש הוא בעיקר מסגרת לשיתוף פעולה צבאי, חיזוק יכולות תיאום והגנה מפני איומים היברידיים. תרגולים משותפים, הכשרת כוח אדם, והחלפת טכנולוגיות נועדו לשפר את היכולת להגיב לסיכונים ביטחוניים, ולא מהווים ברית פורמלית נגד סרביה.

ההתפתחויות האחרונות מגיעות על רקע חוסר יציבות גיאופוליטי רחב יותר. המתקפה הצבאית של ארצות הברית וישראל על איראן הוסיפה למתיחות העולמית, כאשר מנהיגי אירופה עוקבים אחר ההשלכות האפשריות, ביניהן גם גלישה למרחב האירופי. ווצ'יץ' התבטא בעבר ואמר כי "כולם מתכוננים למלחמה".

מדוע סרביה וקרואטיה שוב בסכסוך

המתיחות בין סרביה לקרואטיה לא נובעת רק מאזהרות מסע או מהתפתחויות צבאיות, אלא משורשים עמוקים של היסטוריה מורכבת בחבל הבלקן. הקונפליקטים בין המדינות קשורים לשילוב של סכסוכים פוליטיים, לאומיים ודתיים, שמקורם בהתפרקות יוגוסלביה בשנות ה-90 עם הצהרת עצמאותה של קרואטיה מסרביה, שלאחריה פרצה מלחמת העצמאות הקרואטית. המלחמה כללה עימותים אלימים בין הכוחות הקרואטים והסרבים, שהובילו למאות אלפי פליטים ואובדן חיים של רבים. סכסוך זה השאיר צלקות עמוקות בזיכרון הקולקטיבי של שתי המדינות, והקונפליקטים הלאומניים נמשכים גם בעשורים שלאחר מכן.

הבדלים דתיים ומסורתיים מחזקים את המתיחות: סרביה היא מדינה עם רוב אוכלוסייה סרבית-אורתודוקסית, בעוד קרואטיה היא מדינה קתולית. ההבדלים הדתיים לא רק מבטאים זהות תרבותית שונה, אלא גם מקשים על הפיוס ומזינים חשד הדדי לאורך השנים. בנוסף, סוגיות פוליטיות מודרניות תורמות למתיחות, כשבתוך כך סרביה אינה מכירה בעצמאות קוסובו, מה שמוביל לחיכוכים עם מדינות שכנות התומכות בהכרה בקוסובו, כולל קרואטיה ואלבניה. בשנת 2025, קרואטיה, אלבניה וקוסובו חתמו על אותה הצהרה משולשת לשיתוף פעולה בתחום הביטחוני, שמטרתה המוצהרת היא שיפור יכולות ההגנה ושיתוף פעולה הדוק של הצבאות. סרביה רואה במהלך זה איום אפשרי על ביטחונה, ומדיניותה הצבאית והאזהרות שלה מהוות חלק מהתגובה לכך.

כמו כן, הפוליטיקה המקומית בסרביה משחקת תפקיד מרכזי. גורמים בממשלה ובמפלגת השלטון משתמשים במתיחות האזורית כדי להצדיק השקעות משמעותיות במודרניזציה הצבאית ולחזק את התדמית של סרביה כמדינה שמוכנה להרתיע כל איום. מצד שני, יוזמות ההגנה של המדינות השכנות מתוארות בבלגרד כ"ברית אנטי-סרבית", אף על פי שהן מוגדרות בעיקר כמסגרת שיתוף פעולה דיפלומטית, ביטחונית וכלכלית.