"ברוכים הבאים לבירמינסטן": השכונה האנגלית הפכה לזירת קרב על זהות, פוליטיקה ואיסלאם

הנוף העירוני של שכונת ספארקהיל (Sparkhill) בבירמינגהאם מציג את אחד השינויים הדמוגרפיים, החברתיים והפוליטיים הדרמטיים ביותר בהיסטוריה הבריטית המודרנית. השכונה, הממוקמת במסדרון הדרומי של אזור התעשייה של הווסט מידלנדס, התפתחה במהלך העשורים האחרונים ממעוז אנגלי מסורתי של מעמד הפועלים לשכונה דחוסה, תוססת ובעלת צביון דרום-אסייתי ומוסלמי מובהק.

לאורך עורקי המסחר הראשיים שלה נמתחים רחובות מלאים בקצביות חלאל, חנויות טקסטיל, חנויות ספרים איסלאמיות וצריחי המסגדים הבולטים מעל גגות הבתים מעניקים לרחובות העמוסים במסעדות הודיות ופקיסטניות את הכינוי המקומי "מייל הקארי". אולם מאחורי הזהות התרבותית הייחודית הזו מסתתרת מציאות מורכבת ביותר. ספארקהיל ניצבת במרכזו של דיון לאומי נוקב על שילוב עירוני, מצוקה כלכלית, קיטוב דתי ואסטרגיית שיטור, כאשר מבקרים מביטים על האזור דרך פריזמה של איומים ביטחוניים, בעוד התושבים מגנים עליו כעל קהילה תומכת ובעלת כושר עמידה.

>> "לא יכולים להמשיך": המדינה האירופית הזו הפכה למתנגדת הכי גדולה של ישראל

>> מובילה לשמצה: בעיר הזו יש הכי הרבה הפגנות אנטי-ישראליות באירופה

>> על סף תהום: איך הפכה בלגיה מגן עדן רב-תרבותי למוקד של איסלאם קיצוני?

השינוי הדמוגרפי בספארקהיל הוא חלק מתהליך רחב יותר שעובר על בירמינגהאם כולה, שבה האוכלוסייה המוסלמית מייצגת כיום כמעט שלושים אחוזים מכלל התושבים, בשינוי שהעניק לה את כינוי הגנאי "בירמינסטן". בתוך ספארקהיל עצמה הריכוז גבוה בהרבה, כאשר נתונים רשמיים מצביעים על כך שלמעלה משמונים אחוזים מהתושבים מזדהים כמוסלמים. המנוע המרכזי לתמורה הדמוגרפית הזו היה עשרות שנים של הגירה מפקיסטן, קשמיר, בנגלדש וסומליה. הקהילות האלו הכו שורשים חברתיים עמוקים שעגונים במוסדות דת מרכזיים, כמו מסגד "סנטרל ג'אמיה מסג'יד גאמקול שריף".

כיום צלילי שפות האורדו, הערבית ועשרות שפות נוספות ממלאים את הרחובות לצד לבוש מסורתי וקליגרפיה איסלאמית המוצגת בבתי עסק מקומיים. השינוי הבולט בתרבות האזרחית הומחש במאי 2026, כאשר זפאר איקבאל צ'אודרי, יליד פקיסטן, נכנס לתפקידו כלורד מאיור, ראש עיריית בירמינגהם המוסלמי הראשון, בטקס מועצה רשמי שבו נשא איש דת מוסלמי תפילה יומית, רגע ששיקף את המרקם הדמוגרפי המשתנה של העיר.

עוני, חלוקת מזון ואגף חלאל בכנסייה

בלב הדינמיקה החברתית של ספארקהיל עומד מאבק כלכלי עמוק. השכונה מדורגת באופן עקבי כאחד האזורים המופלים ביותר מבחינה כלכלית בבריטניה, כשהיא עמוסה באתגרים מבניים מתמשכים. שיעורי העוני במשקי הבית גבוהים באופן חריג, כאשר כמעט שישים אחוזים מילדי ספארקהיל גדלים בתנאי הכנסה נמוכה.

האבטלה נותרה בעיה חמורה, המשפיעה על אחד מכל שלושה מבוגרים בגיל העבודה, הכלכלה המקומית נשענת בעיקר על יזמות במידה קטנה, קמעונאות משפחתית ומסעדות אתניות, אשר על אף חיוניותן התרבותית, לעתים נדירות מספקות אפשרויות למוביליות כלכלית או לפריצת דרך עבור הדורות הצעירים. בנוסף, הקשיים הפיננסיים של עיריית בירמינגהאם צמצמו את השירותים הציבוריים, ההשקעות בדיור ותוכניות העשרה לנוער, מה שמאלץ משפחות רבות להתמודד עם דיור ציבורי צפוף, קשיי התמכרות ומצוקה עירונית.

למרות הקשיים הכלכליים הללו, יוזמות בין-דתיות ברמת הקהילה מספקות רשת ביטחון חיונית. בכנסיית סנט ג'ון, מוסד נוצרי היסטורי השוכן בלב השכונה, הפעילות הקהילתית פועלת במודל בין-דתי ייחודי. הכנסייה מארחת את ארגון הצדקה נארתקס (Narthex), ארגון בעל שורשים נוצריים שבו מתנדבים מוסלמים ונוצרים עובדים כתף אל כתף כדי לחלק חבילות מזון למאות תושבים שנאבקים מדי שבוע. כשיקוף מובהק של מציאות השכונה, חלוקת המזון שומרת על אגפים נפרדים למזון רגיל ולמזון חלאל, ומשרתת נוצרים מקומיים, מוסלמים ומהגרים מכל הרקעים. מנהיגי דת ומתנדבים מקומיים מצביעים בהתמדה על מעשי שיתוף הפעולה היום-יומיים האלה כהוכחה לכך שבני דתות שונות יכולים לחיות יחד בשלום, תוך שהם דוחים באופן פעיל את הטענות כאילו השכונה מבודדת לחלוטין.

"שטח ללא שליטה"

עם זאת, ספארקהיל ואזור הווסט מידלנדס הסובב אותה מוצאים את עצמם לעתים קרובות תחת בחינה לאומית נוקבת בנושאי קיצוניות, ביטחון ורדיקליזציה. במהלך שני העשורים האחרונים, ארגוני הלוחמה בטרור פשטו שוב ושוב על רשתות קיצוניות מקומיות שפעלו בתוך בירמינגהאם. גופי הביטחון סיכלו מספר מזימות טרור שהיו קשורות לאידיאולוגיות איסלאמיסטיות קיצוניות, החל ממאמצי גיוס מקומיים ועד לקשרים בין-לאומיים. תוכניות שנויות במחלוקת למאבק בקיצוניות, כמו אסטרטגיית Prevent של הממשלה, עוררו דיון מתמשך בתוך ספארקהיל. מבקרים בתוך הקהילה טוענים כי מעקב נוקשה ושיטור ביטחוני יוצרים תחושה של ניכור והטיה מוסדית, בעוד גורמי ממשל עומדים על כך שאמצעים תקיפים למאבק בקיצוניות חיוניים להגנה על הציבור מפני השפעות רדיקליות.

הרטוריקה הפוליטית הלאומית ומדיניות אכיפת החוק הגבירו עוד יותר את החששות הביטחוניים. בשנת 2024, חבר פרלמנט מהמפלגה השמרנית עורר סערה ציבורית נרחבת כאשר תיאר את ספארקהיל כ"שטח ללא שליטה" וככזה ש"לא כדאי להיכנס אליו" (No-go zone), שבו הקיצוניות והפשיעה משתוללות ללא מפריע. אף על פי שחבר הפרלמנט חזר בו בסופו של דבר מהאמירה בעקבות לחץ מקומי כבד, הביטוי קיבע סטיגמה לאומית מתמשכת.

פרשנים וגופי תקשורת מימין מצביעים לעתים קרובות על ספארקהיל כדוגמה לכישלון הרב-תרבותיות, בטענה שרשויות אכיפת החוק התפשרו על פרקטיקות שיטור מתוך רצון לרצות את הקהילה. המבקרים מצביעים על החלטות שנויות במחלוקת של משטרת הווסט מידלנדס, כגון הצטיידות ניידות סיור בשטיחי תפילה או התייעצות עם מועצות דת מקומיות במהלך הערכות מצב של סדר ציבורי, כראיה ל"שבי אידיאולוגי" או להססנות מוסדית בהפעלת סמכות חוקית רגילה.

דיונים אלו על ממשל והנהגה הגיעו לנקודת רתיחה סביב אירועי ספורט וביטחון ציבורי מרכזיים. בסוף 2025, משטרת הווסט מידלנדס המליצה לאסור על אוהדי מכבי תל אביב להגיע למשחק במסגרת הליגה האירופית מול אסטון וילה באצטדיון וילה פארק, תוך ציטוט מידע מודיעיני על סיכונים לסדר הציבורי מצד קבוצות קיצוניות מקומיות. ההחלטה הובילה לביקורת חריפה מצד אישים פוליטיים בכירים וארגוני זכויות אדם, שהאשימו את פיקוד המשטרה ואת ועדות הייעוץ הציבוריות בכניעה לאיומים קיצוניים במקום להגן על האוהדים האורחים.

הנשורת מהאירוע הובילה בסופו של דבר בתחילת 2026 לפרישתו המוקדמת של מפקד המשטרה, קרייג גילדפורד, תחת ביקורת פרלמנטרית נוקבת. במקביל, חקירות מנהליות חשפו כי סמכויות משרד הפנים למתן חסות לוויזות עובדים מיומנים נוצלו על ידי ישויות מסחריות מקומיות, כולל חנויות ספרים איסלאמיות בבירמינגהאם שהחזיקו טקסטים שנויים במחלוקת שכללו בין היתר גם אנטישמיות גלויה. חקירות רשמיות שהשיקה נציבות הצדקה של בריטניה נגד ארגונים בולטים כמו קרן "אל-ח'יר" (Al-Khair Foundation), המפעילה בתי ספר דתיים עצמאיים, העלו לאחרונה חששות כבדים לגבי קשרים אפשריים לקבוצות שהוכרזו כארגוני טרור מעבר לים בהם חמאס, מה שהוביל לבדיקות לאומיות בנושאי הגנה על תלמידים ועמידה בתקנות מניעת טרור.

עזה היא הפוליטיקה החדשה של בריטניה

להשפעתם של עימותים בין-לאומיים הייתה תרומה נוספת לעליית המתח בממשל המקומי ובביטחון הציבורי. הסלמות גיאופוליטיות במזרח התיכון, ובראשם המלחמה בישראל, הדהדו בעוצמה בקרב האוכלוסייה המוסלמית בבירמינגהאם, והובילו להפגנות ענק, עצרות מחאה ושיח פוליטי טעון. אנליסטים בתחום הלוחמה בקיצוניות וקבוצות קהילתיות ציינו בדאגה את ההשפעה הגוברת של תנועות טראנס-לאומיות קיצוניות, כמו סניפים מקומיים של התנועה הפוליטית הפקיסטנית "תהריק-א-לבייק פקיסטן" (TLP). הרטוריקה הקיצונית של הקבוצה, הדוגלת בעמדות אלימות בנושאי חילול הקודש ועניינים בין-לאומיים, עוררה חשש בקרב גופי ניטור ביטחוניים. במקביל, קבוצות לזכויות אזרח יהודיות ומשקיפים מקומיים דיווחו על עלייה חדה באירועים אנטישמיים ברחבי האזור, מה שאילץ את רשויות אכיפת החוק לנווט בזירה ציבורית נפיצה במיוחד.

המיקוד המוגבר בטענות וסכסוכים בין-לאומיים עיצב מחדש באופן ישיר את הזירה הפוליטית המקומית בספארקהיל. במהלך הבחירות לרשויות המקומיות באנגליה במאי 2026, גל משמעותי של מועמדים התמודד על בסיס מצע עדתי הממוקד בעיקר בנושאי מדיניות חוץ, ובפרט המלחמה בעזה, ולא בשירותים עירוניים מסורתיים. בתמיכת יוזמות פוליטיות עממיות כמו קמפיין The Muslim Vote, נבחרו למועצות המקומיות ברחבי אנגליה למעלה מ-500 מועמדים שהציגו מצע גיאופוליטי ממוקד, כאשר אנליסטים מארגוני מחקר כמו "הנרי ג'קסון סוסייטי" ציינו כי שינוי זה משקף מגמה גוברת שבה זהות דתית טראנס-לאומית משפיעה בעוצמה על ההשתתפות הדמוקרטית המקומית, תוך קריאת תיגר על קווי המפלגות המסורתיים ושינוי גבולות הממשל העירוני.

דמות בולטת המדגימה את הדינמיקה הפוליטית הזו בספארקהיל היא שהיד באט, פעיל מקומי שהתמודד כמועמד עצמאי למועצת העיר בירמינגהם בבחירות של מאי 2026. עברו השנוי במחלוקת של באט כולל הרשעה במעשה טרור בשנת 1999 בתימן, בגין מזימה לפוצץ את הקונסוליה הבריטית המקומית, כנסייה אנגליקנית ובית מלון, הרשעה שהוא טוען בתוקף כי התבססה על הודאה שהוצאה בעינויים, כמו גם מעורבות קודמת באלימות כנופיות מקומית בשנות ה-80. בתקופה שקדמה לבחירות, באט ניהל קמפיין נמרץ בקרב פעילים פרו-פלסטינים בספארקהיל, תוך שהוא מושך תשומת לב תקשורתית ופרלמנטרית ניכרת בשל רטוריקה תוקפנית בנושאי הגנה קהילתית ועמדתו התקיפה נגד אירוח קבוצות ספורט ישראליות. אף על פי שבאט עמד על כך שהוא מציית לחוק הבריטי, שואף לאחד את הרובע ולא דוגל בהחלת דין השריעה, מועמדותו עוררה דיונים לאומיים נוקבים בפרלמנט בשאלה אם יש להתיר לפי חוק לאנשים שהורשעו בעבירות טרור במדינות זרות להתמודד לתפקידים ציבוריים.

בעיריית בירמינגהם כבר עובדים על תוכניות פיתוח והתחדשות עירונית לשנים הקרובות, שכוללות השקעה בתשתיות ובמרכזים קהילתיים בספארקהיל, מתוך ניסיון לצמצם את העוני ולשלב את הצעירים בשוק התעסוקה. אבל בשטח, התחושה היא שהפוליטיקה הלאומית והמתיחות הגיאופוליטית תמיד ישאו את הטון מהר יותר מכל תקציב עירוני. בינתיים, בין קצביות החלאל, כנסיית סנט ג'ון ובית העירייה, ספארקהיל תמשיך להיות המקום שבו בוחנים לאן הולכת בריטניה כולה, לטוב ולרע.