יעד מועדף לטרור: האיום על יהודי בלגיה מחריף – והמדינה מתקשה להגיב

שר הפנים של בלגיההציע להציב 45 חיילים באופן קבוע להגנת הקהילה היהודית בעיר אנטוורפן, מהלך שמעורר מחדש דיון ציבורי ופוליטי נוקב סביב סוגיות של ביטחון לאומי, אחריות שלטונית ויכולתה של המדינה להתמודד עם איום הולך ומחריף של טרור וקיצוניות. אף שהיוזמה מוצגת על ידי הממשלה כתגובה הכרחית להערכת סיכונים ביטחוניים ממשית, היא נבלמת בשלב זה בשל התנגדות פוליטית, החושפת מתחים עמוקים יותר באופן שבו בלגיה מתמודדת עם סוגיות של לוחמה בטרור והגנה על מיעוטים.

התוכנית, שבמסגרתה יוצבו חיילים חמושים סביב מוסדות יהודיים באנטוורפן, נחסמת כיום על ידי המפלגה הנוצרית-דמוקרטית. התנגדות זו אינה נובעת מערעור על הערכת האיום עצמה, אלא מניסיון לקשור את אישור המהלך למשא ומתן על תיק פוליטי אחר לחלוטין, סוגיית הצפיפות בבתי הכלא. מבקרי המהלך טוענים כי כריכת החלטה ביטחונית הנוגעת ישירות לסיכון חיי אדם במשא ומתן פוליטי שאינו קשור אליה חוצה קו אדום מסוכן ופוגעת באמינות מדיניות הביטחון של בלגיה.

סביבת איום מתמשכת ומתועדת

גורמי הביטחון בבלגיה ממשיכים להזהיר מפני איום טרור מתמשך ורציני על המדינה. על פי נתוני יחידת התיאום להערכת איומים (OCAD), בשנת 2025 לבדה נרשמו 157 דיווחים על איומי טרור או קיצוניות. רובם סווגו כאיומים ברמה נמוכה עד בינונית, אך כחמישה אחוזים הוגדרו כאיומים חמורים. רמת האיום הלאומית בבלגיה נותרה ברמה 3, המוגדרת כ"רצינית", כלומר מתקפת טרור גדולה היא אפשרית ואף סבירה.

מוסדות ויעדים יהודיים מזוהים שוב ושוב כמוקדים פוטנציאליים לפגיעה במסגרת תמונת האיומים הזו. ב-OCAD ובגופי מודיעין נוספים מדגישים כי הסיכונים הנשקפים לקהילות יהודיות אינם תיאורטיים או מופשטים, אלא נשענים על דפוסים מוכרים שנצפו ברחבי אירופה בעשור האחרון.

הרעיון להציב חיילים להגנת אתרים יהודיים אינו חדש. בין השנים 2015 ל-2021 הוצבו חיילים סביב בתי כנסת, בתי ספר ומרכזים קהילתיים באנטוורפן, בעקבות שורת פיגועי טרור חמורים באירופה. בשנת 2021 צומצמה הנוכחות הצבאית והוחלפה במספר קטן משמעותית של שוטרים. בדיעבד הובהר כי החלטה זו הייתה פוליטית, ולא תוצאה של הערכה לפיה האיום פחת.

מאז החששות הביטחוניים התגברו מחדש, והרשויות נוהגות להסביר חלק מהאיומים כלפי קהילות יהודיותבהקשר של המלחמה בישראלוהמתיחות הגוברת במזרח התיכון באופן כללי. עם זאת, מומחי ביטחון מדגישים כי הסברים גיאופוליטיים אינם מפחיתים מהסיכון הממשי והמיידי בשטח. ברחבי אירופה, קהילות יהודיות הותקפו שוב ושוב בעתות משבר בין-לאומי, לא פעם עם תוצאות קטלניות.

דוחות מודיעין מציירים תמונה מורכבת ומדאיגה

הדוח השנתי האחרון של שירות ביטחון המדינה הבלגי (VSSE), שפורסם ב-22 בינואר, מדגיש את מגוון האיומים עמם מתמודדת בלגיה. הדוח קובע כי אסלאמיזם רדיקלי ממשיך להיות האיום המרכזי בתחום הטרור, והוא עומד מאחורי כ-80 אחוז ממרכזי המודיעין המשותפים שהוקמו בשנת 2025. מרבית התוכניות לפיגועים כללו מחבלים בודדים או תאים קטנים שהושפעו מתעמולה של דאעש או אל-קאעדה, לרוב דרך תכנים מקוונים ברשתות. כשליש מהמקרים בשנת 2025 כללו קטינים, נתון המצביע על כשל מתמשך בתוכניות הדה-רדיקליזציה והמניעהשהונהגו לאחר פיגועי 2016 בבריסל.

בדצמבר 2025 קרא דאעש במפורשלתקיפות נגד "יהודים ונוצרים" בבלגיהבמסגרת המגזין הדיגיטלי השבועי שלו. אף שגורמי מודיעין מציינים כי קריאות מסוג זה אינן תמיד מתורגמות לפעולה, הם מדגישים כי בלגיה ממשיכה להיתפס כיעד לגיטימי בעיני ארגוני ג'יהאד.

הדוח עוסק גם באיומים ממקורות אידיאולוגיים נוספים. קיצוניות ימנית, ובפרט תופעת ה-Accelerationism, מתוארת כאיום האלים החמור ביותר בזירה זו. מדובר בקיצוניות ניהיליסטית המשלבת אנטישמיות, גזענות ומיזנתרופיה ופועלת במישור חוצה-גבולות. הרשויות בבלגיה כבר זיהו תריסר מחבלים פוטנציאליים הקשורים לתופעה, אך מעריכים כי מדובר רק בחלק קטן מההיקף האמיתי.

גם קיצוניות שמאלית מוזכרת בדוח, אף שההערכה היא שפיגועי טרור מצדה אינם סבירים בטווח הקצר. עם זאת, נרשמת עלייה בהתפרעויות במהלך הפגנות, בהטרדת יריבים פוליטיים ובהצדקת אלימות כאמצעי פעולה, בעיקר בחוגים אנטי-פשיסטיים מיליטנטיים.

הקהילות היהודיות בקו החזית

על רקע זה, מנהיגים יהודים ומומחי ביטחון טוענים כי הצעת פריסת החיילים באנטוורפן אינה מהלך סמלי או פוליטי, אלא תגובה פרקטית להערכת סיכונים מבוססת. לדבריהם, הקהילה היהודית אינה מבקשת לחיות תחת הגנה צבאית קבועה, אך סביבת האיומים הנוכחית אינה מותירה ברירה אחרת.

לבלגיה היסטוריה כואבת של אלימות אנטישמית. הפיגוע במוזיאון היהודי בבריסל בשנת 2014, שבו נרצחו ארבעה בני אדם, היווה סימן אזהרה מוקדם למעבר לטרור אנטישמי גלוי. שנה לאחר מכן, הפיגועי בפריז ב-2015, שבוצעו ברובם בידי אזרחים או תושבים בלגיםהקשורים לרובע מולנבק בבריסל, חיזקו את תדמיתה של בלגיה כמרכז לרשתות קיצוניות הפועלות ברחבי אירופה.

בשנים האחרונות מדווחים יהודים באנטוורפן ובבריסל על עלייה בהטרדות, איומים ותקיפות פיזיות. מבקרי הממשלה מזהירים כי שחיקת הביטחון האישי מתרחשת לעיתים בשקט, דרך תקריות יומיומיות שאינן מטופלות, עד למצב שקהילות מתחילות להיעלם מהמרחב הציבורי.

שיתוק פוליטי והשלכות רחבות

הסערה סביב הצעת ההגנה הצבאית באנטוורפן מדגישה את השיתוק הפוליטי הכרוני של בלגיה. פיצול הסמכויות בין רמות שלטון וארגונים שונים יוצר לעיתים חללים ביטחוניים, שאותם ניצלו בעבר ארגוני טרור. בלגיה, כזכור, חוותה בעבר תקופה של למעלה מ-500 ימים ללא ממשלה פדרלית מתפקדת.

חסימת המהלך הביטחוני בשל משא ומתן שאינו קשור אליו עוררה ביקורת חריפה. מומחי ביטחון טוענים כי כאשר צעדי הגנה הופכים לכלי מיקוח פוליטי, נשלח מסר מסוכן, הן לקהילות בסיכון והן לגורמים המבקשים לנצל חוסר החלטיות שלטונית. במשרד הפנים הבלגי מדגישים כי ההצעה נשענת על הערכות מודיעיניות ועל לקחים שנלמדו מפיגועים קודמים ברחבי אירופה: "איומים על יעדים יהודיים אינם תיאורטיים", אומר מקור ביטחוני בכיר. "הם כבר תורגמו לאלימות ממשית פעמים רבות מדי מכדי להתעלם מהם".

הדיון סביב אנטוורפן נתפס יותר ויותר כמבחן לנכונותה של בלגיה להתמודד עם מציאות לא נוחה של טרור, רדיקליזציה ואנטישמיות. שירותי המודיעין מזהירים כי המדינה מצויה בצומת של זרמים אידיאולוגיים שונים, מג'יהאדיזם ועד קיצוניות ימנית, לצד קיטוב מקוון המוזן מסכסוכים גלובליים.

בעיני משקיפים רבים, השאלה כבר אינה אם קיים איום, אלא אם הנהגת המדינה מוכנה לפעול בנחישות. כפי שניסח זאת אחד ממומחי הביטחון: "אירופה למדה, לא פעם בדרך הקשה, שדחיית החלטות אינה מונעת פיגועים, היא רק מגדילה את המחיר כשהם מתרחשים". טרם ברור אם הפרלמנט הבלגי יאשר בסופו של דבר את פריסת הכוחות סביב המוסדות היהודיים.