הרחובות חזרו לבעור: ביקורו של הרצוג באוסטרליה הגיע לסופו – המתיחות במדינה נמשכת
הביקור של נשיא המדינה יצחק הרצוג באוסטרליה מגיע היום לסיומו, כשברקע מחאות פוליטיות חוצת ערים, כאשר אלפי מפגינים יצאו לרחובות בדרישה למעצרו. ההפגנות, שהתרכזו במלבורן, סידני וקנברה, חשפו לא רק את הקרע סביב הסכסוך, אלא גם את עליית הקיצוניות במדינה וההקצנה האנטי-ישראלית, שמדאיגה את הקהילה היהודית המקומית
בזמן שהנשיא יצחק הרצוגמסיים היום את ביקורו באוסטרליה, רחובות העיר מלבורן הפכו שוב לזירת מחאה טעונה פוליטית, בשיאו של שבוע שלהפגנות אינטנסיביות ברחבי המדינה. לאחר שההפגנות התקיימו בקנברה ובסידני מוקדם יותר במהלך השבוע, אלפי מפגינים התאספו מחוץ לתחנת רכבת פלינדרס סטריט, דרשו את מעצרו של הרצוג וגינו את תפקידו ואחריותו במלחמה בישראל.
ביקורו של הרצוג, שנמשך ארבעה ימים ותוכנן על ידי ראש הממשלה האוסטרלי אנתוני אלבניזי לאחר הפיגוע הקטלני באירוע חנוכה בחוף בונדי, עורר מחלוקות עמוקות בתוך החברה האוסטרלית. בעוד שמספר לא קטן של יהודים אוסטרליים קיבלו את הביקור כצעד של סולידריות, מספר הולך וגדל של אוסטרלים, במיוחד בקרב קבוצות פרו-פלסטיניות, גינו את הביקור כאישור בשתיקה לפעולות הצבאיות של ישראל בעזה.
"מביאים אורח שאחראי לרצח עם"
לנשיא הרצוג, הביקור היה מוצג כדרך של סולידריות בעקבות מותם של 15 אנשים באירוע טרגי בחוף בונדי בדצמבר 2025. המסר שלו לקהל היהודי באוסטרליה היה של עמידות ותקווה, אך הוא הוסתר תחת התנגדות המאשימה את ישראל בביצוע רצח עם בעזה. המפגינים, רבים מהם נשאו דגלי פלסטין ושרו "מהנהר ועד לים, פלסטין תהיה חופשית", דרשו להעמיד את הרצוג לדין על מה שהם מכנים פשעי מלחמה שבוצעו על ידי ממשלת ישראל.
מחוץ לתחנת הרכבת פלינדרס סטריט הגדולה במלבורן, שם השתלטו המפגינים על הרחובות, היו כאלה שהחזיקו בשלטים שבהם נכתבו "הרצוג להאג" כקריאה למעצרו על פשעי מלחמה. מפגינים רבים הפנו את תשומת הלב למסקנות ועדת החקירה של האו"ם משנת 2023, שלפיהן ישראל ביצעה רצח עם נגד הפלסטינים. עם זאת, הרצוג דחה בתוקף את ההאשמות הללו, וקרא להן "שקריות" ו"עברייניות".
"היו לנו המון שטיפת מוח ושקרים", אמר הרצוג, ועמד על כך שפעולות ישראל בעזה היו תגובה הכרחית לטרור. בנאום רגשי שהעניק לתקשורת האוסטרלית, טען הרצוג כי ההפגנות נבעו ממידע שגוי, והביע הזדהות עם העם הפלסטיני, אך לא יכול היה לתמוך באלימות. הוא שיגר אצבע מאשימה כלפי המשטר האיראני, והדגיש כי המפגינים צריכים להפנות את זעמם כלפי טהראן ולא כלפי ישראל.
למרות קריאתו של הרצוג, ההפגנות נמשכו והתעצמו, כאשר המפגינים האשימו את ממשלת אלבניזי באוסטרליה בהכשרת פעולות ישראל בעזה. "מה לא בסדר בממשלתנו כשמביאים אורח שאחראי לרצח עם?" תהתה חברת הפרלמנט גבריאל דה וייטרי, שנשאה נאום בהפגנה. "אוסטרליה לא צריכה לנרמל את האלימות הזו".
אנטישמיות, חופש ביטוי ומתחים
במהלך ההפגנות, הנשיא הרצוג הביע חשש מגל האנטישמיות ההולך ומתרקם באוסטרליה, תופעה אותה תיאר כ"מאיימת ומדאיגה". "יש אנטישמיות. זה מפחיד, אך יש גם רוב שקט של אוסטרלים שמחפשים שלום ומכבדים את הקהילה היהודית", אמר הרצוג, והדגיש כי המטרה של ממשלת ישראל היא שלום ודיאלוג.
בנוסף להפגנות, המתחים הגיעו לשיאים חדשים בסידני מוקדם יותר במהלך השבוע, כאשר התנגשויות אלימות בין המשטרה למפגינים הביאו לשימוש בגז מדמיע ובתרסיס פלפל. יותר מ-20 אנשים נעצרו במהלך ההפגנה, מה שמדגיש את האווירה המתוחה שסבבה את ביקורו של הרצוג.
הנשיא עצמו נראה מופתע מהכמות הרבה של אמצעי הביטחון שנדרשו כדי להגן על ביקורו, וכינה את הנוכחות המשטרתית "מוזרה" ו"מעורפלת". המחלוקות הגיעו לשיאים חדשים כאשר גרפיטי הקורא למותו של הרצוג נמצא באוניברסיטת מלבורן, אך הרשויות לא קישרו אותו להפגנות.
ההפגנות מדגישות את הקרע ההולך ומתרקם באוסטרליה לגבי עמדתה על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מצד אחד, יהודים אוסטרליים ותומכי ישראל מרגישים צורך חזק להגן על פעולות ישראל, ומצביעים על האיום הביטחוני המתמשך שמציב חמאס בעזה. מצד שני, קבוצות פרו-פלסטיניות צוברות תמיכה משמעותית בזכות סיקור תקשורתי רחב של ההרס בעזה וכעס על מה שהם רואים כהסכמת אוסטרליה לפעולות ישראל.
המהומות העלו שאלות רחבות יותר על גבולות חופש הביטוי ואחריות הממשלות להבטיח את שלומם של הציבור תוך שמירה על הזכות להפגין. במלבורן, שם ביקורו של הרצוג הגיע לשיא נוסף של הפגנה, המפגינים לא התרשמו, ואמרו כי הזמן לשתיקה פאסיבית עבר. ג'סמין דאף, מייסדת שותפה של "סטודנטים למען פלסטין", אמרה כי חשוב להופיע ולהתעקש על שיפור הממשל האוסטרלי: "למען כל הפלסטינים שמתו, עבור כל מי שעדיין חי אך סובל, המסר שלנו ברור: הזמן לצעוד הוא עכשיו", היא הצהירה.
האנטישמיות באוסטרליה בעלייה מדאיגה
אוסטרליה תמיד התגאתה בהיותה אחת מהחברות הרב-תרבותיות המצליחות ביותר בעולם, מופת לסובלנות ושוויון שבו אנשים מרקעים שונים יכולים לחיות יחד בשלום יחסי. אך בשנים האחרונות גלי אנטישמיות מדאיגים חדרו למדינה, מאתגרים את הנרטיב הזה ומעוררים שאלות עמוקות על גבולות הסובלנות ועל מחיר חוסר הפעולה. העלייה הזאת בשנאה הייתה בולטת במיוחד מאז תחילת המלחמה בישראל, שהוביל לשרשרת אירועים אלימים אנטישמיים שהותירו את הקהילה היהודית באוסטרליה מזועזעת.
הטבח האחרון בחוף בונדי, שבו מחבלים רצחו 15 יהודים שחגגו את חג החנוכה, מהווה את הפרק הקטלני ביותר בסדרת אירועים אנטישמיים. עבור קהילה המונה כ-115-120 אלף יהודים באוסטרליה, גל האלימות הזה לא רק הוביל לטראומה עמוקה, אלא גם העלה שאלות כיצד המדינה, שמתגאה במגוון שלה, הגיעה למצב זה.
מאז 7 באוקטובר 2023, אלימות והטרדה אנטישמיות עלו בצורה חדה באוסטרליה. המועצה המבצעת של יהדות אוסטרליה (ECAJ) רשמה לא פחות מ-1,654 אירועים בין אוקטובר 2024 לספטמבר 2025, עלייה משמעותית מ-2,062 אירועים בשנה הקודמת. העלייה הזאת, שמקורה במחלוקות פוליטיות ובקונפליקטים גיאופוליטיים, עוררה פחד נרחב בתוך הקהילה היהודית. האלימות כללה פגיעה בבתי כנסת ובבתי קברות יהודיים, תקיפות פיזיות של יהודים ועסקים יהודיים, וגם סמלים תרבותיים, כמו בית האופרה של סידני, שהאיר באור כחול ולבן כצעד של סולידריות עם ישראל, והפכו למוקדי שנאה מכוונת.
לאחר הפיגוע בחוף בונדי המשטרה הפדרלית האוסטרלית פעלה בצעד חסר תקדים והשיקה כוח משימה בשם "אופרטיב אבילייט" (Special Operation Evelight) לחקירת העלייה בהתקפות האנטישמיות. אך הנזק כבר נעשה, ומעבר לאלימות הפיזית, הנזק הנפשי שנגרם ליהודים האוסטרליים היה עצום. איומי האלימות הותירו אנשים כשהם חוששים לביטחונם האישי, והובילו לקריאות לקביעת חוקים מחמירים יותר נגד דוקסינג (חשיפת פרטים אישיים, בעקבות חשיפת פרטיהם של אקדמאים ויוצרי תוכן יהודים בפברואר 2024) ושיח שנאה.
עבור רבים, העלייה בשנאה אנטישמית הוחמרה עקב כישלונה של האליטה הפוליטית האוסטרלית לפעול באופן נחרץ. למרות הבעת התנחומים הפומבית והבעת הסולידריות עם הקהילה היהודית, ראש הממשלה אנתוני אלבניזי ספג ביקורת מצד בכירים ישראלים, בהם ראש הממשלה נתניהו, על מאמציו המוגבלים להפסיק את הצמיחה של האנטישמיות בתוך גבולות אוסטרליה. במקום להוקיע באופן חד משמעי את גל השנאה, ממשלת אוסטרליה בחרה להימנע ממלחמה חזיתית, ולפנות להשוואות פוליטיות לא ברורות.
מיד לאחר הטבח של חמאס, מפגינים פרו-פלסטינים צעדו לכיוון בית האופרה בסידני כשהם שר סיסמאות כגון "לז**ן את היהודים", "יהודים לגז" ו"לז**ן את ישראל". ההפגנות נמשכו תחת ההסכמה של חופש הביטוי ושלום הציבור. רגע מעורר דאגה התרחש כאשר איש עסקים יהודי אוסטרלי, שנשא את דגל ישראל, נעצר בגין "הפרעה לסדר הציבורי". חוסר הפעולה של המשטרה והמדינה ברגע הזה סימן את הכיוון להמשך ההפגנות והאירועים שבאו לאחר מכן, ובסופו של דבר נרמלו את ההתנהלות העוינת כלפי יהודים אוסטרליים.
המצב החריף עוד יותר כאשר אוסטרליה מינתה ב-2024 שליח מיוחד למאבק באנטישמיות, ג'יליאן סגל, צעד שנראה בעיני רבים כצעד סמלי אך חסר השפעה. באותו הזמן, מונה גם שליח מיוחד למלחמה נגד איסלאמופוביה, מה שמקשה על הבחנה בין שתי הבעיות. אומנם שתי הצורות האלה של שנאה מזיקות, אך רבים באוסטרליה טוענים כי השוואה בין אנטישמיות ואיסלאמופוביה מקשה על טיפול במקרים אנטישמיים שמתרחשים על בסיס יומי.
כיום אוסטרליה היא ביתה של אוכלוסייה משמעותית מהמזרח התיכון ודרום-מזרח אסיה, רבים מהם תומכים בעמדות חזקות במאבק הישראלי-פלסטיני. סקרים עדכניים מראים כי, בעוד שהאוסטרלים עדיין תומכים בפתרון שתי המדינות, ניכרת עלייה בסימפתיה למאבק הפלסטיני. בתגובה לכך, ממשלת אלבניזי הפכה להיות יותר ביקורתית כלפי מדיניות ישראל, כולל ההתנחלויות בגדה המערבית. תסכול גובר זה כלפי ישראל יצר קרקע פורייה לשגשוג האנטישמיות תחת המעטה של אקטיביזם פוליטי.
הקשר הגלובלי והשלכות לטווח ארוך על הרב-תרבותיות
השאלה שצריכה להישאל היא: איך אוסטרליה, מדינה שמתפארת בזהותה הרב-תרבותית, אפשרה לסוג כזה של שנאה להתרקם ללא התמודדות? התשובה טמונה בשילוב של כישלון פוליטי, אדישות חברתית, והבנה שגויה של המשמעות האמיתית של רב-תרבותיות. רב-תרבותיות, בצורתה האידיאלית, לא נועדה רק לחגוג את המגוון, אלא גם להבטיח שלכל קבוצה יינתנו זכויות שוות והגנות. אך העלייה באנטישמיות באוסטרליה מראה כי לא כל סוגי השנאה מקבלים את הטיפול השווה.
עלייתן של תנועות פוליטיות כמו הירוקים האוסטרליים, שדחפו למדיניות פרו-פלסטינית חזקה יותר, רק סיבכה את המצב. אומנם הירוקים היו חשובים בהעלאת המודעות של האירועים הפוליטיים בעולם, אך הם גם תרמו להקצנה הפוליטית באוסטרליה. כשהתנועות המקומיות בקמפוסים ובמועצות מקומיות נאבקות למען המאבק הפלסטיני, זה יוצר אווירה רעילה שבה היהודים נדחקים יותר ויותר לשולי השיח.
מה שמטריד עוד יותר הוא הנרמול של דברי שנאה ורטוריקה אלימה במרחבים הציבוריים. מהשחתת עסקים יהודיים ועד להפגנות פרו-פלסטיניות שכוללות קריאות כמו "מהנהר ועד הים, פלסטין תהיה חופשית". מיינסטרימיות של עמדות אלו מהווה אתגר קיומי לרקמת הרב-תרבותיות האוסטרלית, שמאוד התגאתה בזמנו בהדחת צורות כזו של גזענות.
אוסטרליה נמצאת כעת בצומת דרכים. העלייה באנטישמיות עוררה קריאות להגנות חוקיות חזקות יותר עבור יהודים אוסטרליים, לחינוך טוב יותר על סכנות של דברי שנאה, ולמנהיגות חזקה יותר מהאליטה הפוליטית. אבל עם מנהיגים פוליטיים שמסרבים להתמודד באופן מלא עם הכוחות שגרמו לשנאה הזו להתפשט, עתידה של אוסטרליה בתחום הרב-תרבותיות האמיתית לא ברור. אם המדינה לא תתמודד עם המשבר הזה, היא עשויה למצוא את עצמה בעתיד שבו ערכיה הבסיסיים של סובלנות ושוויון יישחקו, והקרעים על בסיס זהות, דת וגזע רק יתחדדו.