עימותים, עקירה ורעב: המלחמה האכזרית בסודן נכנסת לשנתה השלישית - ארה"ב מזהירה מנסיעה
החורבן הכלכלי והחברתי שמכה בסודן נמשך: נמלי תעופה מושבתים, הכנסות המדינה צנחו ב-80 אחוז, והמטבע המקומי התמוטט. ארצות הברית העלתה בימים האחרונים את אזהרת המסע לתיירים לאזור, ובינתיים התחזיות צופות כי 7.5 מיליון איש יתמודדו בחודשים הקרובים עם רעב כבד
כמעט שלוש שנים לאחרפרוץ מלחמת האזרחים ההרסנית בסודן, המדינה ניצבת בפני קריסה כלכלית עמוקה, תשתיות הרוסות ואוכלוסייה הלכודה באחד המשברים ההומניטריים החמורים בעולם. על רקע הלחימה המתמשכת בין צבא סודן (SAF) לבין כוחות הסיוע המהיר (RSF), פרסם משרד החוץ האמריקני אזהרת מסע מחודשת וחמורה במיוחד בדרגת סיכון 4: "אין לנסוע", המשקפת את הידרדרות המצב הביטחוני והאזרחי במדינה.
האזהרה מתפרסמת בעיצומם של קרבות עזים, הסתבכות אזורית הולכת וגוברת, והצטברות ראיות לכך ששחקנים זרים ממשיכים להזין את המלחמה, בעוד מקורות ההכנסה של המדינה מתייבשים ומיליוני אזרחים מתמודדים עם רעב, עקירה ומחלות.
אזהרת המסע החמורה ביותר של ארה"ב
בעדכון האחרון של מערך אזהרות המסע העולמי, הציב משרד החוץ האמריקני את סודן ברמת האזהרה הגבוהה ביותר, תוך ציון "סיכונים בריאותיים קיצוניים, זמינות מוגבלת של טיפול רפואי ועימותים חמושים מתמשכים". בהודעה צוין כי פינוי רפואי, אם יתאפשר בכלל, ייעשה על חשבון המטיילים עצמם.
פעילות שגרירות ארה"ב בחרטום מושעית מאז פרוץ הלחימה באפריל 2023, והממשל האמריקני מבהיר כי אינו מסוגל לספק שירותים קונסולריים שגרתיים או שירותי חירום לאזרחיו, בשל המצב הביטחוני. עימותים חמושים בין הצבא, כוחות RSF ומיליציות נוספות נמשכים באזורים נרחבים במדינה, ובמיוחד בחבלי דארפור, קורדופאן ואזור הבירה הכולל את חרטום ואומדורמן.
תשתיות קריטיות נפגעו קשות: נמל התעופה הבין-לאומי של חרטום סגור לחלוטין, בעוד שנמל התעופה של פורט סודן סובל מהשבתות לסירוגין, בין היתר בעקבות תקיפות רחפנים. הפסקות חשמל ושיבושי תקשורת, כולל ניתוקי אינטרנט וסלולר, מתרחשים ללא התראה מוקדמת, ומעמיקים את ניתוקה של האוכלוסייה.
משרד החוץ האמריקני מזהיר גם מפני פשיעה נרחבת, טרור, חטיפות, שוד מזוין ונוכחות של מוקשים ותחמושת שלא התפוצצה באזורים שהיו בעבר זירות לחימה. אזרחים אמריקנים השוהים עדיין בסודן נקראו לעזוב מיד את המדינה ולהימנע מהסתמכות על סיוע ממשלתי אמריקני.
כלכלה מרוסקת
האזהרה המחודשת מגיעה במקביל להחרפת המשבר הכלכלי. שר האוצר הסודני, ג'יבריל איברהים, אמר בראיון מפורט מסודן כי המדינה נמצאת ב"זמנים קשים מאוד", וציין כי סודן איבדה "את כל מקורות ההכנסה של המדינה" כבר בתחילת המלחמה, לאחר שכוחות RSF השתלטו על חרטום וסביבתה. לדבריו, לפני פרוץ העימותים, אזור עיר הבירה היווה כ-80 אחוז מהכנסות המדינה, וריכז את מרבית הפעילות התעשייתית והחברות הגדולות. מאז, הבסיס הכלכלי הזה נהרס, נבזז או הפך לבלתי נגיש.
ההוצאות הצבאיות זינקו: בשנת 2025 הקצתה הממשלה 40 אחוז מתקציבה למאמץ המלחמתי, לעומת 36 אחוז בשנת 2024, זאת בשעה שעלות השיקום נאמדת בסכומים עצומים, והיא כמובן רק ממשיכה לעלות. בדצמבר 2024 העריכה הממשלה כי יידרשו כ-200 מיליארד דולר כדי לשקם אזורים שנכבשו מחדש מידי RSF.
הכנסות הנפט של סודן צנחו ביותר מ-50 אחוז, כאשר בית הזיקוק המרכזי באל-ג'יילי, סמוך לחרטום, נפגע קשות. הייצוא החקלאי ירד ב-43 אחוז, ואילו ייצוא בעלי החיים, המתבסס ברובו על חבל דארפור, צנח ב-55 אחוז.
הברחות זהב וקריסת המטבע
ייצור הזהב, אחד מנכסי הטבע המרכזיים של סודן, דווקא נמצא בעלייה, אך חלק גדול ממנו אינו מגיע לקופת המדינה. מתוך 70 טונות זהב שיוצרו בשנת 2025, רק 20 טונות יוצאו דרך ערוצים רשמיים. לפי איברהים, "מרבית הזהב מוברח מעבר לגבולות, בעיקר למדינות המפרץ ובראשן איחוד האמירויות".
בשנת 2024 הפיקה סודן 64 טונות זהב, אך ההכנסות למדינה הסתכמו ב-1.57 מיליארד דולר בלבד, בשל רשתות הברחה נרחבות. הנתונים המאקרו-כלכליים ממחישים את עומק המשבר: החוב הציבורי הגיע בשנת 2023 ל-253 אחוז מהתמ"ג, וירד במעט ל-221 אחוז בשנת 2025, לפי נתוני קרן המטבע הבין-לאומית. האינפלציה נותרת תלת-ספרתית, 151 אחוז בשנת 2025, ירידה מהשיא של 358 אחוז בשנת 2021.
גם המטבע המקומי קרס: שער הלירה הסודנית בשוק השחור הידרדר מ-570 לירה לדולר לפני המלחמה לכ-3,500 לירה לדולר בשנת 2026, מה שמחריף את יוקר המחיה ואת חוסר הביטחון התזונתי.
יותר ממחצית מאוכלוסיית סודן תלויה כיום בסיוע הומניטרי, ולמעלה מ-10 מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם. לפי התחזיות, 7.5 מיליון איש צפויים להתמודד עם חוסר ביטחון תזונתי חריף בעונת הרעב שבין אפריל ליולי.
מעורבות זרה והשלכות אזוריות
עם כניסת המלחמה לשנתה השלישית, גוברים החששות כי העימות יגלוש אל מעבר לגבולות סודן. האו"ם מזהיר כי הלחימה מערערת את היציבות באזור כולו, ומחריפה משברים במדינות שכנות כמו דרום סודן ומדינות קרן אפריקה.
חקירות ופרסומים בין-לאומיים מצביעים על המשך מעורבות זרה בלחימה, ובפרט על טענות בדבר תמיכת איחוד האמירויות בכוחות RSF, טענות שאבו דאבי מכחישה. בין היתר, תועדו טיסות של מטוסי מטען כבדים הקשורים לאינטרסים אמירותיים בין בסיסים צבאיים באבו דאבי, ישראל, בחריין ואתיופיה, על רקע חשש מהעברת אמצעי לחימה לאזורים שבשליטת RSF.
הנושא מעורר זעם גם בזירה האזורית, וקמפיין רחב ברשתות החברתיות בהובלת גורמים סעודיים קורא לחרם על תיירות לאיחוד האמירויות, בטענה למעורבותה במלחמות בסודן, תימן ואזורים נוספים. בסודן הצטרפו לקמפיין, פרסמו תיעודים קשים של אזרחים שנהרגו לכאורה בידי פעילי RSF וקשרו אותם לתמיכה אמירותית.
קו החוף הארוך של סודן בים האדום ממשיך למשוך עניין מצד שחקנים זרים. סעודיה וקטר מתחרות על פיתוח תשתיות נמל, אך פרויקט אזור כלכלי שהיה אמור לקום ביוזמה אמירותית הוקפא. "המלחמה פרצה, והאמירויות היו חלק ממנה", אומר שר האוצר איברהים, ומוסיף כי אינו רואה את הפרויקט מתקדם. גם רוסיה הביעה בעבר עניין בהקמת נמל קטן לצרכים לוגיסטיים, אך לפי השר התוכנית טרם יצאה לפועל.
בעוד נמלי התעופה של סודן כמעט ואינם מתפקדים, המדינה הולכת ומסתגרת כלכלית ולוגיסטית. סגירת נמל התעופה בחרטום והפגיעה בקווי הטיסה האזוריים מקשות על מסחר ועל העברת סיוע הומניטרי, ומעמיקות את המשבר. באו"ם טוענים כי ניתן היה למנוע את הסלמת המלחמה בשלב מוקדם יותר, לו הייתה מתגבשת תגובה בין-לאומית נחרצת ומאוחדת. אולם כעת, כשהמאבק נמשך ושחקנים אזוריים מפיקים רווחים מהכאוס, הסיכוי לפתרון ישים נראה רחוק.