"חברים מחלצים": האנשים שעוזבים את הכל כדי לסייע לתיירים ישראלים במצוקה ברחבי העולם

כשישראלי נקלע למצוקה בחו"ל, התמונה שונה לגמרי מאירוע דומה שמתרחש בארץ. המשפחה שנמצאת רחוק, השפה והמערכת המקומית אינן מוכרות, ולא תמיד ברור למי אפשר לפנות כדי לבקש סיוע במצבים שונים. "אם חס וחלילה נעבור תאונה בכביש החוף, בתוך דקות כוחות חירום ומד"א כבר יהיו שם בשבילנו, אלו הסטנדרטים הישראליים, אבל בחו"ל זה לא המצב", מספר בשיחה עם mako רון לביא, בן 39 מרעננה, העוסק בתחום החילוץ והסיוע לישראלים ברחבי העולם במסגרת תפקידו כמנכ"ל "חברים מחלצים".

הארגון ההתנדבותי הוקם במרץ 2023 ברוחו ולזכרו של ינאי רימון ז"ל, שנהרג במהלך הטיול הגדול במקסיקו, זמן קצר לאחר שסיים שירות משמעותי בצה"ל. נירית, אמו של ינאי, היא חלק מרכזי בחיבור שבין "גוונים" ו"חברים מחלצים". מתוך האובדן האישי שלה נוצר רצון לבנות משהו שישמור על אחרים ויעניק למשפחות את המעטפת שהן צריכות ברגעים הקשים ביותר.

הארגון פועל במסגרת עמותת "גוונים" שנוסדה בשנת 1994 על ידי חברי הקיבוץ העירוני בשדרות כארגון לשינוי חברתי. תפיסת העולם של העמותה מבוססת על ההנחה שכל אדם צריך ויכול להוביל את חייו כחלק מחבורה תוך שותפות ותרומה לקהילה. העמותה מפעילה תוכניות לצעירים עם מוגבלות בתחומי תעסוקה, דיור, פנאי, השכלה, התנדבות ותרומה לחברה. בנוסף גוונים בחרה להיות גורם משמעותי במדינת ישראל על ידי פיתוח ויישום מיזמים חברתיים וקהילתיים לקידום חברה אזרחית יוזמת ומשפיעה.

מאז הקמתו, לפי נתוני הארגון, התקבלו בו למעלה מ-1,000 פניות חירום, והמתנדבים טיפלו בכ-250 אירועים מורכבים ב-52 מדינות. רובם הגדול של מתנדבי הארגון הם יוצאי יחידות מיוחדות וקהילת המודיעין, אנשי רפואת חירום וטראומה ואנשי בריאות הנפש.

הבקשות לסיוע מגיעות מישראל שנמצאים בחו"ל ונקלעו לצרה, אך פעמים רבות גם מבני משפחותיהם בארץ. הן נוגעות בין היתר לאיתור נעדרים, מקרים רפואיים, אירועים אנטישמיים, וגם משברים נפשיים. "לא כל פנייה הופכת לאירוע חילוץ, אבל כמעט תמיד עומדת מאחוריה משפחה שצריכה מידע, הכוונה ומישהו שיקבל אחריות ויעזור לה להבין מה עושים עכשיו", מספר לביא. לדבריו, מהרגע שמתקבלת פנייה דרך קישור החירום באתר הארגון שמוביל לשיחת וואסאפ, זמן המענה הוא עד שתי דקות.

כדי להסביר את דרך הפעולה של "חברים מחלצים", לביא משווה אותה להזמנת נסיעה באפליקציה. כשנכנסת פנייה, אנחנו מנסים לאתר את האדם המתאים שיכול לסייע במקום ובזמן הנדרשים. בהתאם למקרה, זה עשוי להיות איש רפואת חירום, בעל ניסיון בחילוץ או מתנדב אחר שנמצא בשטח. "תחשבו שמישהו שיקר לכם נמצא בסכנת חיים וצריך להגיע מנקודה א' לנקודה ב' בחו"ל", הוא אומר. "זו בדיוק החוויה שאנחנו נותנים למשפחה - מהרגע שהם פונים אלינו, הם יודעים שהפנייה התקבלה, מי מקבל אחריות, מה קורה עכשיו, מי בדרך ומה הצעד הבא. אנחנו לא משאירים אותם לבד בתוך חוסר הוודאות".

חברי הארגון עובדים בעת הצורך מול משרד החוץ והנציגויות הישראליות, חברות ביטוח, בתי חולים, כוחות משטרה והצלה מקומיים, חברות חילוץ, בתי חב"ד וקהילות יהודיות. לכל אחד מהגורמים הללו תחום אחריות משלו, וב"חברים מחלצים" מנסים לתאם ביניהם וללוות את המשפחה לאורך האירוע. "המדינה מטפלת בהיבטים קונסולריים רשמיים, המשטרה אחראית לאכיפה וחקירה, חברות הביטוח על הכיסוי והשירותים בהתאם לפוליסה וחברות החילוץ על הביצוע בשטח", הוא מסביר.

לביא מציין את תאילנד כאחד מהמוקדים הכי משמעותיים שבהם הארגון פעם בשנה החולפת. במקביל, הוא מספר כי הם מזהים עלייה בפניות הנוגעות למשברים נפשיים ולפוסט-טראומה בקרב ישראלים בחו"ל, לצד פניות בעקבות אירועי אנטישמיות מצד התיירים הישראלים. "המקרים המורכבים ביותר הם בדרך כלל אלה שמשלבים כמה רבדים יחד - אדם במשבר נפשי שנעלם, משפחה בארץ שלא יודעת היכן הוא, רשויות מקומיות שפועלות בשפה ובמערכות שונות, הבדלי תרבות וגם לפעמים היעדר ביטוח. באירועים כאלה אין פתרון אחד".

הסיוע ללא תשלום, אבל מי נושא בהוצאות הכספיות?

המענה הראשוני, ניהול האירוע וליווי המשפחות ניתנים על ידי "חברים מחלצים" ללא תשלום. פעילות הארגון ממומנת מתרומות, וחלק גדול מהעבודה נעשה בהתנדבות. אולם כשדנרשים טיפול רפואי, טיסות או חילוץ בשטח, השאלה מי משלם עליהם הופכת לחלק מהקושי. "אחת הבעיות הקשות שאנחנו פוגשים היא ישראלים שטסים לחו"ל ללא ביטוח, זו תקלה נוראית", מבהיר לביא. "טיפול רפואי, אשפוז או חילוץ יכולים להגיע בתוך זמן קצר לעשרות ואף למאות אלפי דולרים, וברגע האמת המשפחה נשארת גם עם אירוע חירום וגם עם משבר כלכלי".

לדבריו, גם כשיש ביטוח, צריך לבדוק בדיוק מה מכסה הפוליסה. באירועים מסוימים, ובהם משברים נפשיים של תיירים שטסים לחו"ל, עלולות להיות מגבלות או החרגות. כאשר נדרשת הוצאה משמעותית, הארגון בודק תחילה אם קיים כיסוי ביטוחי. אם אין כיסוי, הוא מנסה למצוא פתרון עם המשפחה, ולעתים מגייס תרומות ייעודיות. "אנחנו לא יכולים להבטיח לממן כל הוצאה, אבל כן מבטיחים שלא להשאיר את המשפחה לבד".

אז מה כדאי להכין לפני הטיסה?

העצה המרכזית של לביא למטיילים אינה קשורה לציוד שהם אורזים, אלא למידע שהם משאירים בבית. הוא ממליץ להעביר לאדם אחד קרוב "תיק חירום" הכולל פרטי חברת הביטוח והעתק הפוליסה, צילום דרכון וכרטיסי טיסה, מסלול הטיול (לפחות בקווים כלליים) ופרטי קשר של האנשים שנוסעים יחד איתו.

בנוסף, הוא ממליץ לשתף מיקום באמצעות Find My או אפליקציה דומה. "ברגע חירום, המידע הזה חוסך שעות קריטיות", הוא מדגיש. "אל תחכו שיקרה משהו כדי להתחיל לחפש את הפוליסה, להבין עם מי האדם נסע או לגלות איפה הוא נראה לאחרונה". ולצד ההיערכות המשפחתית, הוא מבקש להבהיר את הצורך בביטוח נסיעות שמתאים לאופי הטיול. "לא טסים בלי ביטוח. גם לא לסוף שבוע באירופה וגם לא כשאתם צעירים ובריאים. וגם לא מספיק רק לסמן שעשיתם ביטוח, צריך לקרוא מה הוא מכסה ולבדוק במפורש טיפול רפואי, איתור וחילוץ וספורט אתגרי".

כעת, מקווה לביא להרחיב את פעילות הארגון ואת הכשרת המתנדבים, ולבסס אותו ככתובת קבועה לישראלים וליהודים שנקלעו למצוקה בחו"ל. בינתיים, הוא מבקש ממטיילים ומבני משפחותיהם לפנות לעזרה כבר ברגע הראשון שהם מבינים שמשהו אינו כשורה. "הרבה יותר קל לעצור אירוע בתחילתו מאשר לנסות לפתור אותו כשהוא כבר הפך למשבר".