mako
פרסומת

הבועה נוסח ביאליק

איפה השכירו דירה בתל אביב עם נוף לים במחיר של 9 לירות לחודש ומה עשו בקזינו? מיצג מהלך ברחובותיה של העיר מביא את סיפורם של הציירים, המשוררים והחולמים התל אביביים שיצרו את סצנת האמנות המקומית. אגב, מישהו מכיר את "הסגנון הפולני" באדריכלות?

פורסם:
הקישור הועתק

הסיור "בוהמה בתל אביב", מעין מיצג מהלך בליווי מונולוגים ושירים, נפתח במקום שבו נשפך רחוב אלנבי אל הים, ובתצפית על יפו הקרובה-רחוקה. הדובר הראשון במיצג מהלך זה הוא הצייר ראובן רובין, שפגש לראשונה בעיר הלבנה בשנת 1912, ועליה אמר "חשתי שנתון אני בחלום. דאגותיי וצרותיי פרחו מראשי." ראובן, שאהב את העיר בכל מאודו, שוטט בה וצייר אותה כמוכה קדחת. "ציירתי בקלות, כפי שמצייצת ציפור," סיפר.
באזור שבו אתם עומדים ניצב בשנות העשרים בית הקפה המיתולוגי "קזינו תל אביב". שהשם לא יטעה אתכם: הימורים לא היו פה. מעבר להיותו תחנת תרבות חשובה, היה זה מבנה מרשים שנבנה במסורת "הסגנון הפולני" - סגנון שמטרתו להוציא את העיניים לשכנים, כפי שמתארת בהומור מדריכת הסיור. רק כעבור יותר מעשור תפנים תל אביב את סגנון הבאוהאוס הפשוט והנקי.

a2aa006780c76110VgnVCM1000005201000a____SPC 


בניין האופרה הסמוך מדגים היטב את המונח "גלגולו של מקום". כאן ניצב קולנוע "קסם", ולאחר מכן – בשנת 1949 – גם כנסת ישראל. למרות יוזמה מתחילת המאה העשרים, להקים אופרה בעברית, אופרה של ממש קרמה עור, גידים וצרחות בסופרן רק ב-1945. לשמחת המאזינים הושמעו היצירות בשפת המקור.
חולפים על פני בית אוסישקין ומגיעים למבנה מוזנח בפינת הרחובות אלנבי ואידלסון. כאן עמד בית הקפה "שלג הלבנון", שבו פעלו, הגו, והתווכחו בוהמיינים נחשבים כשלונסקי, גולדברג ואלתרמן. לאחר סיפורים על הגותם של השלושה, כמו גם פיקנטריה עסיסית מחייהם, מגיעים לצלמנייה "פרי-אור", אותה ייסד רודי ויסנשטין, הצלם שתיעד את העיר המתהווה ואת חיי התרבות הסוערים שלה. בחניון שבו ניצב בעבר קולנוע מוגרבי זצ"ל – ששימש גם כתיאטרון, בית קפה ואף כבית כנסת לעת מצוא – מסופר סיפורו של המוסד שהיה סמל תל אביבי במשך שנים רבות.
ברחוב הס עומד ביתם הראשון של ראובן ואסתר רובין, שעבורו שילמו השניים דמי שכירות עצומים של 9 לירות לחודש (כן, הנוף לים שווה כל גרוש). בני הזוג נהגו לארח בביתם את כל המי ומי בסצנה המקומית, ומספרים כי ביאליק וראובן נהגו לשוטט יחדיו ברחובות הקטנים המקיפים את הבית, ולספר זה לזה מעשיות עד אור הבוקר.
סוף הסיור הוא למעשה תחילתו של סיור נוסף בבית ראובן שברחוב ביאליק, המשמש כמוזיאון המציג את יצירותיו ואת התחנות בחייו של האמן. בקיצור, אם יש לכם בוקר פנוי ביום שישי, מומלץ לצרוך קצת קולטורה תל אביבית של פעם, כמו גם רכילות שכונתית מהמאה שעברה.

אוכלים: כל מה שיש לתל אביב להציע בתוואי המסלול, אבל מהרו – אף אחד לא יחכה לכם. מצד שני, השילוב של שווארמה נוטפת טחינה וסיפורים על ציירים מקומיים דגולים לא משתלב מי יודע מה. יש גבול גם לפיוז'ן.

שירותים: במהלך הסיור יש שתי הפסקות – בבניין האופרה ובמוזיאון ראובן רובין.

מגיעים: תחילת הסיור בטיילת הים של תל אביב. נקודת המפגש המדויקת תינתן בעת ההרשמה לסיור.

ברוכים הבאים: חובבי תרבות ואמנות, רומנטיקנים חסרי תקנה ואנשים שאוהבים ללכת בקבוצה עם מנהיג קולני ומאסף מסור.

פתוחים: הסיורים מתקיימים בדרך כלל בימי שישי בבוקר. משך הסיור כשעתיים וחצי. יש לתאם מראש.

מדברים: העמותה לתיירות ת"א-יפו, טלפון 03-5166188.

משלמים: סמלי.