לא צריך לנסוע עד קצה המדבר כדי לזכות בחוויה אלטרנטיבית שווה בהחלט. במקום שבו נגמרת העיר ערד ומתחיל מדבר יהודה תמצאו את "זמן מדבר – משכן שלום" – מקום אינטימי המציע ניתוק בריא מהעולם, סדנאות, מדיטציות וגם בישול על גבי מדורה. מתבודדים מקצועיים יכולים גם ללון כאן למשך כמה ימים.
עושים: לצדי הדרך המתפתלת היורדת מערד למצדה, במקום שבו האורבניות הולכת ומתפוגגת לטובת המדבר הפראי, יצרו אפרת שר-שלום וספי הנגבי פינה שלווה ואינטימית. אבל לפני העניין הרוחני, קצת פרטים גשמיים. מדובר ב"אתר הוליסטי אקולוגי רוחני לשלום" הכולל את "בית התה" (אתר אירוח המיועד לסעודות וללינה, וצופה אל עבר ים המלח והרי מואב), את "אדמה" (מבנה מבודד ואנרגטי המשמש למדיטציות, עבודה רוחנית ואירועים מוזיקליים), ואת "בור המים" (בור מים שסביבו ספירלת אבנים מעוררת השראה).
ספי ואפרת מציעים מסע של ריפוי רוחני במדבר, הכולל קורס בנסים, המבוסס על ספר בעל שם זה, קורס הילינג, יוגה, טקסי חניכה ברוח המדבר, ועוד. ניתן להזמין תוכנית המותאמת לקבוצה או להצטרף לאחת מהתוכניות המוצעות.
אנחנו השתתפנו בפעילות בת יום אחד, הכוללת היכרות עם צמחי המדבר והשימוש בהם לתיבול ולמרפא, תרגול מדיטציות, סיור ארכיאולוגי בסביבה, התנסות בבישול גורמה על גבי מדורה וסדנת התבוננות בטבע, המתובלת בסיפורים, שירה ונגינה בנבל. יש עוד המון אופציות. הציצו באתר או הרימו טלפון.
כך או כך, אחרי לגימת תה צמחים מועשר בזעתר, הוביל אותנו ספי מראש הגבעה מטה, אל עבר ערוץ הוואדי המתפתל. אפרת, שהמתינה למעלה, פרטה על מיתרי הנבל. הצלילים המתרחקים ליוו אותנו במשך שעה ארוכה, מופרעים רק על ידי הפעמונים של עדרי הכבשים שחלפו על פנינו.
התחנה הראשונה הייתה בור המים הקדום, ששימש בעבר את התושבים המקומיים, כמו גם את הסוחרים שחצו את המדבר לאורכו ולרוחבו. הוואדי הלך והעמיק בין הגבעות, והפך לפלא בוטני המכיל שלל צמחי מרפא ותבלין. טיפוס קליל אל אחת הגבעות, בשביל מרוצף אבנים בשלל צבעים ומרקמים, והגענו אל במת סלע שעליה ציורי סלע בני אלפי שנים: כף רגל בודדה, דמויות אדם ואותיות סתומות. ספי מפרש ומבאר את הסימנים השונים, מתאר את תהליך הציור (בנקישות אבני צור היוצרות נקודות המתחברות לכדי ציור, או בחריתות מתמשכות) ומספר על שיירות המדבר הקדומות.
ככל שאנו עולים, הולכים ונחשפים מדרום נופי בקעת קנאים וים המלח. נוף מדברי מזוקק, ללא קווי מתח גבוה, שאון מכוניות ושאר הפרעות. נשמע כמו קלישאה? נראה מה אתם תגידו אחרי בילוי בנוף כזה.
אחרי שעתיים של הליכה במדבר, אנחנו חוזרים למתחם ומתחילים להתארגן לקראת הבישולים. כל אחד לוקח על עצמו לטפל בפרודוקטים החביבים עליו, מתבלים הכול בצמחים שנאספו בשטח, ותוך כשעה נערכת סעודה של ממש.
לקראת סופו של היום כולם יושבים במעגל, עוצמים עיניים, ומתרגלים מדיטציה בהדרכתה של אפרת. שעה קלה של הרפיה טוטאלית (וגם פתיחת צ'קרת הלב, אם לדייק), ואתם מוכנים לחזור לחיי העיר המוטרפים.
אוכלים: כאן נכון המשפט הידוע "תאכלו את מה שבישלתם".
מגיעים: בכניסה הראשית לערד פונים שמאלה לתוך העיר ומיד ימינה לרחוב יהודה. נוסעים עד לכיכר עם פסל ילד אמא ועפיפון ופונים ימינה לרחוב מואב. נוסעים ברחוב מואב עד שמגיעים לשלט שמכוון למצדה. בשלט פונים שמאלה לרחוב צור. מימין המדבר ומשמאל העיר. מתפתלים עם הכביש עד סוף העיר. מצד שמאל בית העלמין של ערד, ומשם סופרים 600 מטרים ומחפשים את השלט "זמן מדבר".
ברוכים הבאים: אנשים שמחוברים לעצמם, אנשים שחושבים שהם מחוברים לעצמם, ואנשים שרוצים להיות מחוברים לעצמם. בקיצור, כל מי שלא מגדיר את עצמו "מנותק".
פתוחים: בתיאום מראש.
מדברים: טלפון 08-9953108.
גולשים: אתר זמן מדבר
משלמים: גם רוחניים צריכים ללכת למכולת.