סכנה מרחפת מעל חבל עדולם

למי שלא ביקר עדיין בחבל עדולם, מדובר בחבל ארץ רחב ידיים, של שמורות טבע, יערות, גנים לאומיים, נופי תרבות, יישובים חקלאיים ושטחי חקלאות. יש בו רצף של שטחים פתוחים ורחבים, המאפשר תנועה של בעלי חיים מאזור לאזור ושימור של מערכת אקולוגית. זהו מקום המפגש של מספר אזוריים ביוגאוגרפיים וכתוצאה מכך גם קצה תפוצה של מינים רבים של חי וצומח, מינים מדבריים נפגשים עם מינים ים תיכוניים ומינים שמקורם מאירן ומסודן. שם תמצאו בע"ח כמו: צבועים, שועלים, תנים, מגוון של מאות עופות, ו-700 מיני צומח. עקב כך לחבל עדולם יש חשיבות אקולוגית בקנה מידה עולמי.

לא מעט מסיפורי התנ"ך התרחשו במרחב הזה, כמו הסיפור המפורסם על דוד וגוליית, שגם לו יש חשיבות עולמית והסיפורים מתקופת בר כוכבא. זהו איזור עשיר באתרים ארכיאולוגיים, המשמר נוף של שטחי חורש וכרמים, ונראה כמו ארץ ישראל במראה הקדום והתנכ"י שלה.

בשנות ה-50 הוקמו באזור יישובים רבים, שהתפרנסו מחקלאות, ובשנים האחרונות התפתחו שם יקבי בוטיק ובתי בד, שמושכים לא מעט תיירים ומנצלים את ייחודיותו של המרחב.

לפני מספר שנים, התגבשה יוזמה של חברת IEI – חברה ישראלית לאנרגיה, לבצע פעולות קידוח להפקת נפט מפצלי שמן. היוזמה גררה אחריה שובל של התנגדות ומאבק. זאב הכהן, מתכנן מרחב ירושלים והרי יהודה מרשות הטבע והגנים, מספר על הסכנה המרחפת מעל חבל עדולם.

מחממים את הקרקע כדי להפיק נפט

"פצלי שמן הם למעשה חומרים אורגניים שיוצרים סלעי משקע ובתוכם חומר שנקרא קרוגן, המצוי בעומק של 250 מטר. בתנאי לחץ והכנסת גופי חימום לקרקע, מעלים את הטמפרטורות ל-350 מעלות, ובתהליך שאורך בין שנה לשנתיים, הסלע מתפרק לגופרית, נפט, גזים ותרכובות נוספות, ואת הנפט שואבים מהקרקע", אומר הכהן, ומספר שנעשו בעולם ניסיונות בעבר להפקת נפט מקידוחים בקרקע, וכולם כשלו. בשוודיה למשל בין השנים 1940-1960 הפיקו נפט, והגיעו למסקנה כי הדבר לא כלכלי ולא סביבתי ומאז הפסיקו. בנוסף, חברת נפט ביצעה בעשור האחרון בארה"ב ניסיונות להפקת נפט בשיטה הזו, וגם הם כשלו, מאותה הסיבה.
"משום שאזור השפלה עתיר בפצלי שמן, חברת IEI החליטה לעשות כאן ניסוי, לאחר שלא הצליחה לעשות זאת בארה"ב. אחת הטענות לכך, שמוכחשת על ידה, היא שמערכת הרגולציה בארה"ב נהיית קשה יותר מבחינת הדרישות ובארץ פשוט קל יותר להריץ את הפרויקט הזה, מבחינת הרשויות", אומר הכהן.  

קואליציה של התנגדות לפרויקט

על פי חוק הנפט בישראל, קיבלה חברת IEI זיכיון ממשרד האנרגיה לחיפושי נפט בכל חבל עדולם, המשתרע על כ 240 אלף דונם. זיכיון זה מאפשר להם לקדוח על חלק מהשטח, ואם תוכח התכנות כלכלית, המדינה תהייה מחויבת לתת להם את הזיכיון להפיק נפט מהמרחב  כולו. כאשר החברה החלה לבצע קידוחים לבדיקות הקרקע, התגבשה קואליציה של התנגדות, שהורכבה מהתושבים, שלושת המועצות האזוריות, הגופים הירוקים, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים.

"יש אינטרס למדינה שיהיו חיפושי נפט בארץ", אומר הכהן, "זה יכול להוביל לעצמאות אנרגטית. יחד עם זאת, אי אפשר לתת זיכיון ליזם באופן אוטומטי אלא צריך לחשוב אם כלכלית וסביבתית אפשר להפיק את הנפט. אחת השאלות שהטרידו אותנו היא: מה זה התכנות כלכלית? המגמה בעולם צריכה להיות להקטין את השימוש בנפט, ומדינות מפותחות צריכות להשקיע משאבים כדי להגיע ליעדים האלה, זו גם הייתה ההתחייבות של המדינה כלפי העולם". "מספרים לנו סיפור קסום, שלא ידוע מה יהיה בסופו". חבל עדולם | צילום: : דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע

מה יהיו ההשלכות הסביבתיות של קידוחי הנפט?

"יש כאן הרבה נעלמים", אומר הכהן, "האם מי התהום יזוהמו? או שתהיה דליפה של חומרים מסוכנים על פני הקרקע? האם תהייה דליפה של גזים מסוכנים לאוויר? מה משמעות של חימום כזה מתחת לפני הקרקע? יש יותר שאלות מתשובות. לכאורה צריך לעשות פיילוט בשביל לגלות אותן, אבל הפיילוט לא דומה למה שיהיה בהפקה מסחרית, וגם אם היינו מסיימים אותו אין כרגע תשובה לשאלות סביבתיות".

הכהן מספר שהפקה מסחרית של קידוחי נפט, גוררת התקנת מתקנים לשאיבת הנפט, אספקת אנרגיה חשמלית רבה לצרכי חימום וטיפול בחומרים הנפלטים מהקרקע. זהו תהליך שמייצר מים מזוהמים, וצריך לבנות עבורם מתקני טיהור וטיפול, לפתח איזור תעשייה ומתקן לטיפול בחומרים מסוכנים.

האם מסתירים מידע?

לטענת הכהן, ביקשו הגופים המתנגדים הוכחות ליעילות וכדאיות הקידוחים, אך מה שקיבלו היו חצאי אמיתות. "החברה דיווחה כי בשוודיה הכול שוקם, והסתבר לנו מבירורים, שבחלק מהאזור יש אמנם כפר נופש אך לצד זה יש קרקע מזוהמת, וקיים במקום מתקן לטיפול בחומרים מסוכנים. לגבי ארה"ב לא העבירו לנו חומרים, משום שחברות הנפט מסרבות לתת לממשלה מידע, לנו זה שידר חוסר אמינות. ידוע לנו שבחלק מהאזורים בהם נעשתה הפקה שכזו בעבר, היה זיהום של מי תהום. ככל שנכנסנו לעובי הקורה, היו יותר מצבים של הסתרת מידע: כאשר החברה ערכה ניסויים סטריליים באונ' ב"ש, הם לא אישרו את העברת המידע למשרדי הממשלה אלא אם כן יחתמו על סודיות מסחרית, מה שאומר שאם יתגלה, בין היתר, כי יכולים להיפלט בתהליך חומרים מסוכנים לסביבה, נציגי ציבור לא יוכלו לדווח על כך ולהגן על הציבור, דבר שכמובן הוא בלתי אפשרי ולכן לא חתמנו".

מחברת IEI נמסר: "כל בקשות המשרד להגנת הסביבה להעברת המידע של החברה מולאו, מלבד נתונים מועטים אשר התקבלו לאחר מחקר מעמיק שהתבצע באונ' בן גוריון. חלק מתוצאות מחקר זה הינן בחזקת קניין רוחני ומסחרי הטעון הגנה והעברתו לגורם כלשהו דורשת חתימה על מסמך סודיות, כנהוג במקרים אלו. לא ברור לנו מקור ההתנגדות לחתום על מסמך זה".

בדיון האחרון שהיה בוועדה המחוזית, הצביעו רוב חברי הועדה נגד היוזמה הזו. "הנציגים של משרדי ממשלה, הבינו שצריך לעצור את הדבר הזה", אומר הכהן, "אין מקום לפיילוט, לעצמאות אנרגטית אין שום סיכוי, הם מספרים לנו סיפור קסום, שלא ידוע מה יהיה בסופו, אבל אנחנו לא מעבדת ניסויים וראוי שניסויים שכאלו יעשו באזורים אחרים, בארצות בהם המרחבים גדולים יותר ורגישים פחות".