בלי ה"ארזתם לבד?" בבידוק הביטחוני, בלי תורים ארוכים בביקורת הדרכונים ובלי שופינג בדיוטי ובכל זאת, דקותיים אחרי שהגעתי למעיליא הרגשתי שאני בחו"ל. ואל דאגה, אם אתם בעניין של שופינג גם בטיול הזה יהיה, רק שמהזן הקולינרי. לאלה תוסיפו את האורות המנצנצים, הקישוטים הזוהרים ואת עץ האשוח המלאכותי, הנישא לגובה של 12 מטר שממש או-טו-טו יודלק ויאיר למרחוק, ותבינו שהגעתם לכפר הכריסמס הכי מזמין ומקושט בגליל. אמנם אלה לא הקישוטים הראוותניים של לונדון, ברלין או שטרסבורג, אבל הם כן יפים בקנה מידה מקומי. אם אין לנו את לונדון, פריז או רומא, תמיד יהיה לנו את ירושלים, נצרת ומעיליא היפה.

> שוקי הכריסמס הכי יפים בעולם

> טיול כוכב: לגלות את הגליל המערבי

מעיליא, אם לא הכרתם, ממוקם במרומי הגליל המערבי והכי מזכיר כפרים אותנטיים ביוון ובדרום איטליה, מאלה הממוקמים על מורדות ההרים ולהם סמטאות ציוריות, רחובות קטנים, בתים עתיקים ונופים ירוקים. הכפר יפה, שקט ופסטורלי כמעט בכל ימות השנה אבל בדצמבר הוא בשיאו, אז הוא מתיפייף ומתקשט לכבוד החג עם עצים מקושטים בפתחי הבתים, אורות צבעוניים ברחובות, איילים מוארים, פעמונים מצלצלים, שוק חגיגי, סנטות שמחלקים מתנות וארוחות חגיגיות המוגשות במסעדות המקומיות.

מעיליא (צילום: אריאלה אפללו)
מעיליא. אווירה מארץ אחרת | צילום: אריאלה אפללו
גרעין הכפר (צילום: אריאלה אפללו)
רחובות צרים וקסומים כמו באירופה | צילום: אריאלה אפללו

אלה בלבד הן סיבות טובה להצפין אליו עכשיו, אבל לא רק. ביומיום תמצאו שם גם מבצר מרשים, כנסייה יוונית, גרעין כפר עתיק עם סמטאות ציוריות ובתי אבן אותנטיים, בית טבק ובית בד, מזקקת ערק, יקב בוטיק, דיר ומחלבה, פרלינים ביתיים, סוויטות בשאטו, אתרים ארכיאולוגיים, מצפור נשרים ומסלולי טיול מומלצים בין כזיב למונפורט. חו"ל, כבר אמרנו?

חגיגות חג המולד בכפר מתחילות

אנשי מעיליא הם נוצרים קתולים שהגיעו מלבנון לפני 300 שנה. הם התיישבו בבתים הקטנים, הנטושים, בתוך שטח המבצר ובהמשך בנו עוד כמה, שביחד הפכו לגרעין הכפרהכפר שומר על אותנטיות ועד היום מתגוררים בו צאצאי המשפחות הראשונות, ששומרות על אחדות ולא מקבלות למגורים אנשים מבחוץ. מעיליא הוא מהיישובים הערביים המשגשגים ביותר בארץ, הכפר מבוסס כלכלית, מדורג במקום השביעי ברשימה הסוציו-אקונומית ורמת ההכנסה לנפש היא הגבוהה מבין הישובים הערביים. 34 אחוזים מתושביו הם אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים ובית ספר התיכון שלהם ממוקם ברשימת 10 בתי הספר הטובים בארץ.

הכנסייה היחידה בכפר נושאת את אותו השם כשל הכנסייה המפורסמת בנצרת - "הבשורה", אבל חוץ מהשם אין ביניהן שום דמיון. זו של נצרת גדולה ומפוארת, של מעיליא קטנה, יפה, צנועה ומשרתת את תושבי הכפר בלבד. הכנסייה ממוקמת בצמוד למבצר אך הוקמה מאות שנים אחריו. היא ניצבת בנקודה הגבוה ביותר בכפר ומהווה את מרכז העניינים בתפילות, בטקסים, בטבילות ובחגיגות הכריסמס השנתיות. סביבה נערך הפנינג שלם, לכבודו יצאנו לשוטט ולהכיר את הכפר.

כנסיית הבשורה (צילום: אריאלה אפללו)
כנסיית הבשורה המקומית | צילום: אריאלה אפללו
כנסיית הבשורה (צילום: אריאלה אפללו)
צנועה יותר, אך עדיין מרשימה | צילום: אריאלה אפללו

שלושה שבועות לפני שסנטה קלאוס יצלצל בפעמונים ויחלק מתנות לילדים ההכנות וההתרחשויות ברחבה הצמודה לכנסיה היו בעצומן. ג'אלל, איש התפעול המקסים של הכנסייה, היזם, האמרגן, המפיק, המוציא לפועל ו"השריף" של הכיכר הגדולה, מנחית הוראות בחביבות על בני הנוער שהגיעו לעזור. בסבלנות רבה שזרו אלפי נוריות על חוטי חשמל דקים ועל המנופאי שהעלה והוריד את אנשי הקונסטרוקציה שעמלו על העמדת העץ הגבוה, רגע לפני שהוא לבש ירוק והתחפש לאשוח מואר. במקביל, משאהר פראן, הסנטה קלאוס של הכפר, תכנן את הטקס ואת חלוקת המתנות. האווירה, ההתרגשות של הלפני ומאחורי הקלעים של ההכנות לא פחות מרגשות מהפינלה שתתקיים במוצ"ש הקרוב (3.12.22, 19:30).

בחסות החשיכה יינתן האות, זיקוקים יתעופפו לשמים, העץ יודלק ברב פאר והדר, תזמורת תנגן לכבודו, דמויות מחופשות יסתובבו בשטח, סנטה יברך את כולם ותושבי הכפר יריעו בשמחה גדולה. וזה, אם תרצו, הפרומו  לערב החג והמולד הרשמי, במסגרתו יתקיימו אירועים נוספים ברחבה הכנסיה.

הכניסו ליומן

שוק כריסמס - שוק החג הצבעוני יתקיים ברחבת הכנסייה ויציע מגוון דוכני אוכל, ממתקים, אמנות וקישוטים לצד תהלוכות, הופעת של +להקות מקומיות, הפעלות ופעילויות | מתי? 21-23.12, 10:00-24:00.

כיכר כנסיית הבשורה (צילום: משאהר פראן)
רחבת הכנסייה המוארת | צילום: משאהר פראן

כיכר כנסיית הבשורה (צילום: משאהר פראן)
הדלקת העץ המסורתית תתקיים ביום שבת ה-3.12 | צילום: משאהר פראן

התהלוכה המסורתית - התהלוכה רבת המשתתפים והתלבושות הססגוניות, תתחיל לצעוד מבית הספר היסודי, תעבור ברחובות ובסמטאות הכפר המקושטים ותסתיים ברחבת הכנסייה, שם ימשיכו לחגוג עם הופעות והפעלות | מתי? 24.12, 12:00-17:00.

המיסה – המיסה החגיגית תיערך בכנסיה בהשתתפות כל תושבי הכפר והאורחים | מתי? 25.12 בשעות הבוקר.

כריסמס ראן - גם המרוץ החגיגי הפך למסורת והוא אחד ממרוצי "פסיפס אנושי" שנערכים ברחבי הגליל. המרוץ משלב בין שני חגי האור - חנוכה וחג המולד והוא מוגדר גם כחברתי-תרבותי כשהמשתתפים ירוצו 2-10 ק"מ למען האחווה בין העמים. הרצים יעברו ברחובות הכפר ויסיימו בכנסיה, ויש מקצה שמותאם גם למשפחות | מתי? 30.12 | לפרטים והרשמה.

כריסמס ראן (צילום: אוצרות הגליל)
הכריסמס ראן כבר הפך למסורת באזור הגליל | צילום: אוצרות הגליל

 

מה אסור לפספס במעיליא?

שאטו דה רואה – לאכול, לבלות, לשתות ולישון

שאטו דה רואה (מבצר המלך) הוא קומפלקס מדהים של תיירות, אירוח וקולינריה, המקבילה המקומית לאוברז' הצרפתי - מסעדה כפרית שיש לה חדרי לינה לטובת הסועדים שרוצים ליהנות מארוחה מרובת מנות, לשתות אלכוהול חופשי ולשמור על החוק – "אם שותים לא נוהגים". אז כזה, אבל במעיליא.

המבצר הוקם על ידי הצלבנים בתחילת המאה ה-12 כדי להגן על הדרך החשובה שחיברה בין עכו לדמשק, מה שהכתיר את מעיליא כבירת הגליל. במשך מאות שנים באו והלכו עמים ומנהיגים שונים עד שהמבצר ננטש. במאה ה-17 הגיעו לכפר משפחות נוצריות שהיגרו מלבנון, בהם גם משפחת עטאף שבנתה את ביתה בשטח המבצר, בצמוד לחומה הצפונית. עשרות שנים אחרי המשפחה מכרה את הבית ושטח המבצר עמד נטוש ומוזנח עד שהגיעה סאלמה עאטף, ילידת הכפר, שהצילה אותו מבדידותו והחזירה לו את כבודו.

שאטו דה רואה (צילום: אריאלה אפללו)
שאטו דה רואה | צילום: אריאלה אפללו
שאטו דה רואה (צילום: באדיבות המקום)
נכנסים ואומרים "וואו" | צילום: באדיבות המקום

סאלמה היא פורצת דרך, יזמית אמיצה ומלאת חזון שחלק מהמבצר היה שייך לסבה, והיא לא הפסיקה לחלום שבאחד הימים היא תרכוש אותו בחזרה, תפתח בו מסעדה ואולי גם מלון בוטיק קטנטן בשביל הסועדים. היא גייסה את בעלה, את הכסף, רכשה את המבצר הנטוש והמוזנח ויצאה לדרך, רק שבדרך בעלה הלך לעולמו והיא נותרה לבד עם החלום. גייסה כוחות ולא ויתרה, רתמה את המשפחה, את הליווי של מיזם אוצרות הגליל ואחרי 15 שנים של ניקוי, שיקום, שיפוץ והרבה מאוד כסף ,פתחה לפני כארבע שנים את הדלת העתיקה והכריזה על השקתו.

והיא לא עצרה כאן ופתחה מעל המסעדה שני צימרים כפריים. לאור הביקוש, העניין והרצון שלה לרוץ הלאה הוסיפה בשנה האחרונה עוד שש סוויטות ייחודיות שממוקמות בשטח המבצר, בהן אחת המשתרעת על פני 120 מטר ושנייה צמודת ג'קוזי בנוי מאבן. אל סאלמה הצטרפו לאחרונה גם ילדיה – פאדי (החשב לשעבר של רשת יס פלנט באירופה),  חליל (מנתח מוח) ורשא, שמנהלת א כל האופרציה. שלושת הילדים נותנים רוח גבית לאמם, כשהתוכניות הבאות הן לקחת את השטח המוזנח, המחבר בין חלקי המבצר והסוויטות, להוסיף עוד חדרים, לבנות ספא ולהפוך את השאטו למלון בוטיק.

שאטו דה רואה (צילום: חנא חורי)
סוויטה בשאטו דה רואה | צילום: חנא חורי

כשנכנסתי בשערי המבצר המילה היחידה שהצלחתי להוציא היא "וואו", כי אין עוד כאלה בארץ – אולמות גדולים ומפוארים עם כוכים, קשתות וקירות שמחופים באבני סלע, וקורות עץ שתומכים בתקרה הגבוה, ממנה משתלשלים שנדלרים ענקיים מוארים בנרות, כאילו הובאו היישר ממשחקי הכס. האולמות, המוקפים במרפסות וחצרות המשקיפות לנוף הגלילי ולרכס הרי מירון, הפכו למסעדת שף, שבניגוד לעוצמה של החלל ולדומיננטיות של העץ והאבן מרוהטת באלגנטיות מאופקת עם מפות על השולחנות, גביעי יין וסכו"ם מוכסף – כיאה למסעדת שף קלסית שמביאה את הניחוחות והאפיל של פעם.

ואלה, שתדעו, הם רק הפתיח להפתעה נוספת, שהיא בגדר גילוי מרעיש שמסתתר מתחתיה. ירידה במדרגות המובילות לעומק האדמה מגלה גתות צלבניות שנחצבו בסלעים ונחשפו מקרה ב-2016, בזמן העבודות, והארכיאולוגים מעידים שהן הגדולות ביותר שנמצאו במזרח התיכון מאותה התקופה. החלום של הבנים הוא להשמיש גם את הבור הענק שנחשף בעומק 8 מטרים ולהפוך אותו לחדר יין. בקרוב הם אמורים לקבל בחזרה מרשות העתיקות את הכלים והמטבעות שהתגלו בחפירות ולהפוך את המקום למרכז מבקרים, גם למי שלא מתארח בשאטו.

ההפתעות לא נגמרות ומעבר בין האולמות מוביל למעין מנהרה קטנטונת שבסופה תגלו בר אפלולי, שרק נורות קטנטנות מאירות אותו. שישי בערב והבר, שהפך לאחד ממוקד הבילוי המרכזיים באזור, עמוס בצעירי הכפר והסביבה, באורחי השאטו והצימרים מהיישובים הסמוכים, ובסועדים שעברו מהמסעדה ובאו לסגור את הלילה בראש טוב. מהטאבון נשלפות פיצות, פוקצ'ות וברוסקטות שמוגשות לצד אלכוהול משובח, ואם שתיתם ועייפתם שריינו מראש את אחד מהחדרים והסוויטות לסגור ת'לילה.

שאטו דה רואה (צילום: באדיבות המקום)
המסעדה בניצוחו של אליאן לאיוס | צילום: באדיבות המקום
שאטו דה רואה (צילום: אריאלה אפללו)
תפריט המשלב מטבח איטלקי-ים-תיכוני-גלילי | צילום: אריאלה אפללו

ובחזרה למסעדה, עליה מנצח השף אליאן לאיוס שבישל שנים בטובות שמסעדות איטליה, חזר לכפר ובנה תפריט המשלב מטבח איטלקי-ים-תיכוני-גלילי. בתפריט מככבים  ויטלו טונטו עם אנשובי וצלפים, פרושוטו שעוטף כדורי בוראטה ודבש ובלסמי מעל, סלט פאטוש, חציל א-לה פרמיז‘נה ופילה עם פטריות פורצ'יני וכמהין. לכבוד הכריסמס (24.12, 20:00) והסילבסטר (31.12, 20:00) השף לאיוס הרכיב מנות ותפריטים מיוחדים (350-450 שקל לסועד).

לפרטים והזמנות: באתר


אל מעצרה - בית הבד העתיק

בבית הבד העתיק של סומאיה אליאס נראה שהזמן עצר מלכת לפני 400 שנה, אז הוא הוקם באופן רשמי. בית הבד ממוקם בבית צלבני בן 900 שנה שחולק קיר משותף עם המבצר, והוא עובר במשפחה כבר שבעה דורות. מאז הוקם, ועד לפני ארבע שנים, העובד העיקרי, והחשוב, שלו היה חמור, שהיה מסובב את זרועה העץ, שהייתה מסובבת את המכבש, שהניע את אבן המפרכה וכתשה את הזיתים ממש כמו פעם. החמור הלך לעולמו, כך גם הבעל של סומאיה, ומאז היא עושה את העבודה במקומם, רק שבמקום לייצר שמן זית לכל הכפר היא ובניה מייצרים היום רק עבור המשפחה.

בית הבד העתיק הפך למרכז מבקרים אותנטי וסומאיה מציג את תהליך ייצור השמן מהאבן עד למכבש הידני, הסחיטה בעקלים והמזיגה לכדים. על הקירות מוצגות תמונות משפחתיות, כלי עבודה ישנים וכדי חרס עתיקים בהם היו מאחסנים ומשמרים את השמן. סומאיה מארחת את הבאים בסבלנות ונינוחות, מספרת את סיפור משפחתה ומציגה את תהליך הייצור, תוך שהיא מעודדת להתנסות בסיבוב מוט העץ העתיק.

בית הבד העתיק (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

לפרטים והזמנות: 077-2315872


בית הטבק והערק

בעבר רוב תושבי הכפר התפרנסו מחקלאות, בין השאר גם מגידול שדות טבק. הגידול התעשייתי פסק אך חלק מהתושבים ממשיכים בגידול לצריכה פרטית, בעיקר של הנרגילות. בסיבוב בכפר אפשר לראות את אשכולות עלי הטבק תלויים לייבוש במרפסות ועל גגות הבתים. אחד מהמקומות המעניינים, בהם אפשר לראות ולשמוע על התעשייה הקדומה, הוא בבית הטבק, הממוקם במרכז הכפר. הבית האותנטי שייך לבאסל קסיס, שמשפחתו התגוררה במגדל הצפוני של המבצר עד שעברה לבית הנוכחי שבנתה לפני 110 שנים. קומת הקרקע שימשה כמפעל לתפירת עלי הטבק לשרשראות, לייבוש וגלגול. בשנים האחרונות הבית הפך למרכז מבקרים ובאסל מארח ומספר על משפחתו ועל חקלאות הטבק המקומית, מקרין סרטון, מציג את קורות העץ העבים שנתלו על התקרות, מראה את המכונה שתפרה וגלגלה את העלים לטובת מפעל הסיגריות דובק, שנסגר ב-1990 ומאז פסק כמעט כל הגידול בכפר.

אהבה נוספת שלו היא ערק וחלק מהחלל הגדול הפך למזקקה בה עומדים לתפארת מיכלי נחושת שמתססים ומזקקים את ענבי הדבוקי הלבנים והופכים אותם לערק משובח ב-53-60 אחוז. בתום ההסברים וההדגמות הוא עורך סיבוב טעימות של הערק , אותו אפשר לרכוש במקום.

בית הטבק (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

לפרטים והזמנות: באתר


יקב ג'וליה

ג'ורג עראף הוא אגרונום וכימאי שמשלב את העולמות המקצועיים עם אהבתו לעולם היין. האהבה והמקצוע הובילו אותו לנטיעת כרמים, התמחות בגידול ענבי קברנה סובניון ולימוד תהליך יצור היין. חמש שנים אחרי והוא בעלים של יקב בוטיק הממוקם מתחת לביתו. ליקב קרא ג'וליה על שם רעייתו, ובשנה האחרונה הצטרף אליו גם בנו עאנן, שלטובת היקב עזב את עבודתו כמהנדס כימיה והפך לכורם ויינן. "היום אני פלאח", הוא אומר בגאווה ומציג את כפות ידיו. הצטרפותו ליקב הובילה לנטיעת 10 דונם נוספים של זני סירה, ויונייה וקברנה פרנק, ולייצור יינות מצוינים – קברנה, מרלו וסירה, בלנד של לבן ורוזה נהדר בגוון מוזהב.

היקב פתוח לביקורים במהלכם הם מספרים את סיפורם המרגש, מציגים את חדר החביות, מסבירים על תהליך הגידול והיצור ומגישים טעימות יין. ענאן מספר שהקורונה העלתה את צריכת היין ואת ההעניינות ביינות שלהם, שהובילה אותם לפתוח מרפסת אירוח בצמוד ליקב. על רקע מוזיקה נעימה הם מגישים 3-5 סוגי יין בליווי מגש גבינות עם ירקות ופירות, ובימי שישי, אחת לשבועיים, הם עורכים ערבים קולינריים עם בשרים מעושנים, שנשלפים מהמעשנה של השכן.

יקב ג'וליה (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו
יקב ג'וליה (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

לפרטים והזמנות: 077-9969541 או באתר


אלרביע – אירוח ביתי

מרים חדאד היא בטריית אינרג'ייזר שלא מפסיקה לעבוד, לבשל, להגיש, לחייך, להחליף מילה, לרוץ למטבח ולהעמיס צלחות מתוך סירים עליהם עמלה מעלות השחר. עד לפני כשנה מרים, אישה מקסימה ומאירת פנים, הייתה הבעלים של מסעדת אלרביע, שפעלה 20 שנה בכניסה לכפר, והאכילה את כל תושבי הגליל והמטיילים של הסופ"ש. תום החוזה החזיר אותה הביתה. היא לקחה את מרפסת ביתה היפה, סגרה אותה, כיסתה בתקרת זכוכית, הוסיפה שולחנות וכסאות ופתחה אירוח ביתי לשמחת הקבועים והסועדים המזדמנים.

מרים מתמחה באוכל ביתי, לבנוני, אותנטי, אותו למדה להכין בגיל 15 מהסבתא, מהאמא ומהשכנות, שהגיעו מלבנון. התבשילים שלה עונתיים, מתאפיינים בתיבול עדין וגולת הכותרת הם הממולאים הנהדרים – עלי גפן עדינים בעובי ובגודל של זרת, קישוא, חציל וכרוב ממולאים באורז ובשר, ושושברק – כיסונים ברוטב יוגורט ונענע מעולה, בזכותם זכתה בתואר "מלכת הממולאים". ויש גם שישליק וקבב, מהטובים שאכלנו. בהזמנה מראש, ולכבוד הכריסמס תכין מנות חגיגיות בהן מנסף, מרק פריקי עם עוף ובשר, ובשר עגל וכבש ממולאים בכל טוב.

אלרביע היא מהמקומות שחוזרים אליהם שוב ושוב בגלל האוכל ובעיקר בגלל מרים. כדי להאריך את החוויה והטעם הטוב תבקשו שתארוז לכם ממולאים הביתה.

אלרביע

לפרטים והזמנות מראש: 077-9964426 או באתר


מחלבת עז הרים

דיר העיזים של פטריק ממוקם בשולי הכפר, באזור מוקף באחו ירוק. את העדר הוא חולב על הבוקר ומוביל את החלב הטרי היישר למחלבה, הממוקמת באזור התעשייה המקומי. במחלבה הוא מייצר גבינות בשיטות מסורתיות בשילוב טכנולוגיה מודרנית, כשבשלב ראשון הוא מכניס את החלב לשקי בד גדולים, תולה על וו ונותן להם להגיר נוזלים עד שהחלב מתגבש לגבינה, משם הן עוברות לשל ב שני - למכונות. הוא מייצר חלב ניגר, יוגורט בטעמים, גבינות רכות, ג'יבנה מלוחה (ברינזה) וכדורי לבנה ששוחים בשמן זית. בצמוד למחלבה פתח חנות קטנה, יפה ואסטטית, שבה אפשר לקנות את התוצרת המקומית. כאן תוכלו לקנות (גם בשבת) גבינות קשות ומיני גודיס - ממרחים, מטבלים, קרקרים, עוגות ועוגיות, יין ושתייה, לארוז, לנסוע ק"מ-שניים עד למצפה הילה הסמוך, להתמקם מול מבצר מונפורט ולפרוס פיקניק רומנטי, למשל.

מחלבת עז הרים (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

לפרטים והזמנות: 04-988-8548


פרלינט - בית השוקולד

סלים עראף הוא שוקולטייר שלמד לעשות שוקולד בבלגיה. סלים מתמחה בעיקר בפרלינים ומיני טראפלס, כשהבסיס הוא שוקולד קליבו, שמגיע מגרמניה. הוא רוקח בכל יום צורות שונות וממלא אותן בטעמים משתנים בהם טרימיסו, תפוז, ריבת חלב, קרמל וגאנש לבן, ואם תרצו ילמד אתכם להכין גם במסגרת סדנאות שהוא עורך במקום. את השוקולד הוא מוכר בחנות שפתח מתחת לביתו והוסיף גם בית קפה קטן שמציע פנקייק, וואפל בלגי ועוגות שמכינה אלן, רעייתו הקונדיטורית.

בית השוקולד (צילום: אריאלה אפללו)
צילום: אריאלה אפללו

לפרטים והזמנות: 050-6355121


קפה VARO

עלאא מתא פתח למרגלות הכפר את אחת מחנויות הקפה היפות בארץ, שהיא גן עדן לאוהבי הקפה, ובכלל. לצד מכונות הקלייה, הפינג'אנים, הקנקנים, הכוסות וסוגי פולי הקפה הנטחנים במקום, פתח גם מרכז מבקרים עם סוג של תערוכה המציגה את התפתחות עולם הקפה החל ממכונות קלייה ומטחנות עתיקות ועד למכונות הקפה הכי חדשות ועדכניות. הסיור במרכז כולל טעימות קפה ובנוסף נערכות במקום סדנאות קפה וקורסים מקצועיים לבריסטות.

קפה, מרכז מבקרים (צילום: אוצרות הגליל)
צילום: אוצרות הגליל

לפרטים והזמנות: באתר

 

עוד חגיגות כריסמס באזור

תרשיחא

גרעין הכפר העתיק הוא מהיפים בכפרי הגליל, שהופך יפה יותר בחסות תאורת החג המנצנצת. הכפר שוקק בעיקר בימי שבת, אז נפתח השוק ברחוב הראשי, אליו יצטרף הכריסמס מרקט עם דוכני קישוטים, מתנות, תחפושות של סנטה וכן עוגות ומאכלי חג מיוחדים. טקס הדלקת העץ ילווה בזיקוקים, מוזיקה, הופעות ודוכני אוכל (15.12, 16:00-22:30), למחרת יצטרפו מופעי רחוב והופעה של הזמרת מאריה ג'וברן (16.12, 16:00-23:00) ובשבת (17.12, 10:00-23:00) יתקיימו מופעי רחוב מוזיקליים בליווי פסלים חיים, הופעת אמנים ועוד.


פסוטה

אחת מהכנסיות היפות בגליל ממוקמת בגרעין העתיק של הכפר ובמרכזו עץ אשוח מואר. במסגרת אירועי החג יוצבו מגוון דוכנים ויתקיימו מופעי נגינה, ריקוד ושירה, שירת מקהלות, סיורים מודרכים ועוד. מתי? 28-29.12.22.


עילבון

רוב התרחשויות החג בכפר נערכות מסביב לכנסיה המקומית, שתואר ותתקשט בעץ אשוח גבוה שיודלק בטקס מלווה בזיקוקים והופעות. בנוסף יפתחו את הכריסמס מרקט ויערכו הופעות, מוזיקה ותהלוכה ענקית שתצעד בהשתתפות הילדים ותושבי הכפר.


ירכא

אורות, קישוטים, עצי אשוח, סנטה קלאוס, לונה פארק ועוד הפתעות במתחמי השופינג של מיי בייבי וביג פאשן. מתי? בכל דצמבר.


שפרעם 

בעיר המעורבת, שתושביה הם דרוזים, מוסלמים ונוצרים, יש חמש כנסיות הממוקמות ברובע הנוצרי, בו אפשר לראות את כל הקישוטים והאורות. טקס הדלקת האשוח מתקיים כבר שנים בשבת הראשונה של דצמבר, שהשנה יוצא ב-3.1.22. במהלך החודש יתקיימו אירועים נוספים ברובע. מתי? 3-31.12.