אני טס הרבה מאוד בעולם. תיכף אסביר כמה בערך, אבל אפשר לומר שיש לי אורח חיים די מגוון. הרבה אנשים שמשוחחים איתי על אורח החיים הזה, שואלים על כך במבט נרגש ונלהב. אני כמובן יכול להבין זאת, אבל האמת היא שאורח החיים הזה לא בהכרח טוב יותר מכל אורח חיים אחר. יש כאלו שזה מתאים להם יותר, ויש כאלה שזה מתאים להם פחות. אבל תהיו בטוחים אי אפשר לומר באופן מוחלט שאלו החיים שהייתם מעדיפים לעצמכם.
הכתבה פורסמה במקור באתר המתמידים
כמה אני טס? אז האמת היא שאין תשובה פשוטה לשאלה הזאת. לוח הזמנים שלי מאוד משתנה, ואני יכול לצאת לחו"ל לפעמים יום או יומיים אחרי שחזרתי ולפעמים אני נמצא שבועיים-שלושה בארץ ברצף. בגדול, הייתי אומר שאני שוהה בממוצע בחו"ל בערך 30-40 אחוזים מהשנה. מבחינת מספר הטיסות, גם זה די משתנה. לפעמים אני טס טיסות ארוכות וחוצה את העולם, ולפעמים אני עושה גיחות קצרות יותר לאירופה. כשהטיסות הן ארוכות, יש לי כמעט תמיד עצירת ביניים איפשהו. המשמעות היא שיש לי כמה עשרות רבות של טיסות מידי שנה, לפחות.
כמה זמן אני שוהה בחו"ל בכל ביקור? גם כאן אין לי ברירת מחדל קבועה. לפעמים אני יוצא לגיחות קצרות ולפעמים אני שוהה גם עשרה ימים ביעד. הפעילות העסקית שלי היא שמכתיבה את משך השהות ביעד, כך שלפעמים אני יוצא ל"קוויקי" של יום או יומיים בחו"ל, להגיע למספר פגישות ולחזור, ולפעמים אני יוצא לתקופה ארוכה יותר, בעיקר משיקולים יותר מערכתיים.
אילו הרגלים אני מאמץ לעצמי בכל הקשור לטיסות? יש לי רוטינות מאוד קבועות ומסודרות בכל הנוגע להרגלי הטיסה שלי. אני מכיר היטב כמעט את כל שדות התעופה שאני עובר דרכם. את נתב"ג, למשל, אני מכיר כל כך טוב, שאני יודע בדיוק כיצד לייעל למינימום את פרק הזמן שבו אגיע לאן שאני צריך. לעתים, בתוך 7 דקות מהרגע שנכנסתי בשערי טרמינל 3 באולם הטיסות היוצאות, כבר אשב עם כוס קפה בטרקלין "המלך דוד". באותו אופן אני מכיר מספר שדות תעופה בעולם שאני רגיל לבקר בהם וההתיינדות שלי בהם קצרה מאוד (גם שם דקות בודדות עד כוס הקפה בלאונג'). ההיכרות הזו שומרת על יעילות גבוהה וחוסכת לי לא מעט זמן.
לעניין הטיסות עצמן, אני טס כמעט רק במחלקות היוקרה. אני מזמין בדרך כלל ממספר חברות תעופה מגוונות, כתלות ביחס התמורה למחיר הכי משתלם שאני מוצא. אני משתדל להימנע ככל הניתן מטיסות לילה או טיסות בוקר מוקדמות, כי אני לא מהישנים במטוסים. אני גם מקפיד לאכול טוב לפני הטיסה, כי אני מוצא את האוכל במטוס, בכל החברות באופן גורף, כלא טעים, לא מזין ולא נוח מבחינת הבטן. למרות זאת, אני עדיין תמיד טועם את המנות. אני כן אוכל את כל אותם מזונות שמגיעים ללא בישול, כמו לחם וממרחים, יוגורטים עם פירות, סלט ירקות וכו' וכמובן את גלידות הסאנדיי המפורסמות בחברות האמריקאיות. אני נמנע ממשקאות מסוכרים או אלכוהוליים בטיסות, למעט שמפנייה קרירה כשאני מתיישב, כשגם אז זה מסתכם בשתיים-שלוש לגימות ממנה. אם אין לי ברירה, אני אבחר בטיסת לילה, ואנסה לנמנם במהלכה, מתוך ידיעה שבסבירות גבוהה גם אם ארדם אתעורר כשעה-שעתיים לאחר מכן.
בכל הנוגע לבתי המלון, אני די מכיר את המלונות המרכזיים בערים שאני נוהג לבקר בהן. יש לי כמה מלונות קבועים וכמה יותר מזדמנים. בכל מקרה, אני לא מאלה ששוהים יותר מידי זמן במלון במהלך הביקור, כך שבגדול אני מחפש רק מלון נקי, אלגנטי, שקט ונוח ולא כל כך מעניין אותי כל המסביב.
מה קורה בין נסיעה לנסיעה? בגדול, די אותו הדבר כמו כולם אני מניח. אני מעדיף טיסות יום, כך שאגיע ישר הביתה בערב לשינה נוחה בבית. אני כמעט לא חווה ג'ט לגים, כי אני די עייף בלאו הכי כשאני חוזר מטיסות. אני משתדל לבלות את הסופ"שים בארץ, כך שאין פגיעה מהותית בחיי המשפחה והפנאי הרגילים, ולמעשה משפחתי כמעט ולא מרגישה בהיעדרי במהלך השבוע (בלאו הכי במרבית המשפחות של ימינו כולם מכונסים בתוך עצמם וסמארטפונם ברוב ימות השבוע).
מה בכל זאת שונה באורח החיים שלי ביחס לאחרים? ישנם מספר אלמנטים ששונים, ואפילו במידה ניכרת, בין אורח החיים שלי לאורח החיים של אחרים שאינם מבלים תדיר בטיסות מסביב לעולם:
תכנונים: אחד הדברים שהכי "משבשים" את אורח החיים שלי, הוא שאין לי כמעט את הפריווילגיה לתכנן דברים מראש. לא פעם נמנעת ממני האפשרות להגיע לאירועים משפחתיים, לביקור אצל רופא או למסיבת סיום בבית הספר, עקב כך שאני צריך לצאת לחו"ל מהרגע להרגע. רוב הנסיעות שלי אינן מתוכננות זמן רב מראש, והן עונות על צרכים עסקיים שיש צורך לטפל בהם באופן אישי. מסיבה זו אני חייב להיות דינאמי והמחיר הוא הפגיעה ביכולת לתכנן דברים מראש.
הרגלים: דבר נוסף שמאוד חסר לי, זו שגרת הרגלים קבועה ויציבה. הרבה אנשים לוקחים כמובן מאליו את לוח הזמנים שהם רגילים אליו. את השעות הכמעט קבועות שהם קמים בבוקר והולכים לישון, את המקלחת הנוחה שלהם, וכו'. באופן אישי, מרבית ההרגלים שלי מתחלקים לימים שאני שוהה בארץ ולימים שאני שוהה בחו"ל. ובכל חו"ל כזה, כלומר בכל מדינה, יש לי לעתים הרגלים אחרים שגם הם משתנים. במילים אחרות, אין לי שגרת הרגלים אחת, והכל מאוד משתנה ודינאמי. כלומר, מה שאתם כנראה תכנו "רוטיני ובנאלי", אני אכנה "יציב ורגוע". הכל עניין של זווית ההסתכלות.
נוחות: עוד היבט שנפגע באורח החיים שלי הוא נושא הנוחות. בעוד שרוב האנשים מבלים את שגרת היום-יום שלהם, בסך הכל, בצורה נוחה ונעימה, עבורי נוחות היא לפעמים חלום רחוק. ההתניידות ממקום למקום, השהות באוויר, השינה לא "במיטה שלך", ההתרוצצות והסתובבות, כל אלה פוגעים מאוד ברמת הנוחות שלי בעת שהותי בחו"ל. וכן, גם אם אשב במחלקה הראשונה בטיסה טראנס אטלנטית, יהיה לי אמנם נוח יותר ממי שיושב מאחוריי, אבל עשרות מונים פחות נוח ממי שיושב בבית על הכורסא עם בקבוק בירה מול ליגת האלופות.
בריאות: לעניין בעיות הבריאות שנלוות לאורח החיים שלי, אני אמנם עדיין לא מרגיש אותן, או לפחות לא יודע עליהן. אבל אני יודע ממחקרים שאורח החיים הזה הוא הרבה דברים, אבל בריא הוא לא. בטיסות קיימת קרינה גבוהה, ונלווית להן דחיסות של האוויר ושהות ארוכה באוויר חנוק ולא נקי. שינה בבתי מלון גם היא לא תמיד הכי סטרילית ונקייה והארוחות הבלתי פוסקות במסעדות בחו"ל טומנת בחובה שורה של בעיות רפואיות שכנראה עתידות לבוא.
בשורה התחתונה, אורח החיים שלי הוא מגוון, דינמאי ומאוד מהנה. אני מסתובב במקומות יפים בעולם, טס טוב, אוכל טוב וישן טוב. אני מכיר המון אנשים, חווה תרבויות שונות, ומשתדל לאסוף חוויות כמה שאפשר. אבל – שלא תטעו – זה רחוק מלהיות אורח חיים אידיאלי.
הכותב הינו נוסע מתמיד באל על במעמד פלטינה וטס כבר 15 שנים בעולם. באתר שפתח - "המתמידים" הוא משתף מהניסיון והידע שצבר בנסיעות שלו.