בחודשים האחרונים המראה של תורי הענק בשדה התעופה בן גוריון הפכו לעניין שבשגרה. המוני אנשים נראים בכל פינה ועומס נרשם בכל אחת מהתחנות שבהן עוברים הנוסעים: מעמדות התשאול הביטחוני, דלפקי הצ'ק אין, עמדות הבידוק הביטחוני וגם בחזרה לישראל במסועי הכבודה. בעקבות המצב, התקיים השבוע (שלישי) דיון חירום בכנסת, שבו יו"ר הוועדה ח"כ יעל רון בן משה הגדירה את המצב "ככאוס אמיתי בנתב"ג".
בתגובה למראות מנמל התעופה התנצל שמואל זכאי, מנהל נתב"ג ואמר: "זאת לא רמת השירות שאנחנו אמורים לתת לנוסעים שמבקשים לצאת מגבולות מדינת ישראל". השנה צפויים בנתב"ג לעבור 18 מיליון נוסעים. יהיו עומסים אך נעשה הכול על מנת להקל".
מספר הצעות עומדות כרגע על הפרק על מנת לנסות ולפתור את הפלונטר הנוכחי. העיקרית מביניהן היא גיוס עובדים חדשים למערך כוח האדם של נתב"ג לטובת קיצור התורים, לרבות גיוס של עולים חדשים, אנשים מהמגזר החרדי, אזרחים ותיקים, בני נוער וסטודנטים. "לקחנו 400 עובדים ברשות שדות התעופה שלא מגיעים ממקצועות הביטחון ועשינו להם הסבה מקצועית לבודקים ביטחוניים", אמר זכאי.
"לחברות שירותי קרקע חסר 40 אחוז מכוח האדם"
משיחה שערכנו עם גורם בכיר בנתב"ג, עולה כי מירב המאמצים מופנים כעת לפתרון העומסים הכבדים שצפויים להתקיים בקיץ, אך מדגישים כי המטרה היא לא לעצור או לבטל טיסות, גם במחיר של תורים ארוכים ועיכובי טיסות כדי שכל הנוסעים יגיעו למטוס. לשם כך, הנהלת נמל התעופה בוחנת מספר פתרונות אפשריים ומפעילים מערך גיוסים מתוגבר כדי לזרז את התהליך.
"אנחנו עושים כל מה שצריך כדי לסייע לנוסעים ולשחרר אותם ממאמצים מיותרים", אומר הגורם. "הרצון הוא שבחברת תעופה ישראלית רק נציג אחד מהמשפחה יעמוד בצ'ק אין והמשפחה תבלה בבית קפה בינתיים. אנחנו נותנים קדימות למשפחות בתורים, מוציאים נעזרים עם תעודת נעזר, כמו גם מבוגרים עם פטור מתור. אני מבטיח 100 אחוז מאמץ. כ-15 אחוז מהנוסעים עושים צ'ק אין באינטרנט עם טרולי והם עומדים זמן קצר בתור בלבד. רמת הדיוק בנתב"ג ירדה ויש טיסות שיאחרו, אבל זה בכוונה כדי שכול הנוסעים יגיעו לטיסה.
"חברות התעופה לא קיבלו אישורים להוסיף סלוטים (חלון זמן לנחיתה והמראה) מעבר למה שהן יכולות לעמוד בו. חברת תעופה תמיד תעדיף להוציא טיסות ורק אחר כך להוציא מזוודות כי יש לה לוח זמנים שהיא צריכה לעמוד בו". אומר אותו גורם בכיר. "לשייך מזוודות שמגיעות מכל העולם לנוסעים שלא קיבלו לוקח זמן. ברגע שיהיה יותר כוח אדם, שיהיו מתוגברים אז אולי המזוודות יחזרו לבעליהן. חברות ההנדלינג, יש ארבע כאלו ודיילות הקרקע, לא תמיד מצליחות לתת פתרון בגלל העומס התעברותי בכל העולם. צריכים דיילים שיתקשרו לאנשים ויעזרו למצוא את האנשים".
ואתם מצליחים לגייס עובדים בזמנים לחוצים שכאלו?
"כל הזמן יש גיוסי עבודה אבל אין לזה השפעה על הטיסה. חברת התעופה מעסיקה עובדים גם מחברות קבלן. לחברות שירותי קרקע חסר 40 אחוז מכוח האדם. זה הרבה מאוד. כרגע החברות מתחרות אחת בשנייה בתמריצים שהן נותנות לעובדים. כל חברה מתמרצת, אבל זה לא עניין של כסף כי השכר ברשות שדות התעופה הוא טוב למרות שהטיסות לא שלנו".
אתם גם מתייעלים טכנולוגית?
"תמיד. אבל למשל לפני הקורונה 65 אחוז מהנוסעים יכלו לעשות צ'ק אין באינטרנט, להגיע ולטוס בלי עיכוב. אבל כיום בגלל הקורונה, הרבה חברות לא מקיימות את זה ולא מאפשרות לעשות צ'ק אין באינטרנט למרות שזה מקל על כל התהליך. אם לדיילת לוקח שמונה דקות לטפל בכל נוסע, אז כפול 160 נוסעים זה יוצר המתנה ארוכה. לכן הדלפקים כל כך עמוסים. החוסר שיש לחברות שירותי הקרקע, החוסר באגף המזוודות, אין לזה פתרון קסם. בכל המשק חסרים עובדים. המצב כל כך חמור שכבר אין תנאי סף, צריך שלעובד יהיה דופק, כל מי שרק אפשר לגייס אנחנו מגייסים. אף אחד לא עוצר לרגע ויש אינסוף מיונים".
מרשות שדות התעופה נמסר: "לגבי עיכובים או מזוודות; בארץ או בעולם כרטיס הטיסה של הנוסע מחייב את חברת התעופה לדאוג לנוסע לכבודתו. כלומר, חברת התעופה מחויבת להטיס את הנוסע (אינן מתחייבת על זמנים לכן מכוסים מבחינת איחורים – ר.ע). הנושא השני הוא כבודת הנוסע, דהיינו המזוודה שלו. חברות התעופה באמצעות חברות הקרקע נותנות השירות הן אלו שאחראיות למזוודות".