בדיוק עכשיו יש כל כך הרבה אפשרויות לטיולים. כל מה שצריך זה רק לפתוח מפה, או ווייז, או לחשוב כמה זמן מתאים לכם לנהוג וזהו. לאן שלא תיסעו, הטבע נמצא בשיא תפארתו, בגוונים של ירוק – שדות החיטה והשדות החקלאיים בכלל, הלבן – של השקדיות ושיחי הרותם, אדום של כלניות, צהוב של הקידה השעירה, סגול של האירוסים והדודא הרפואי המיוחד ועוד מינים וזנים רבים נוספים.

>> למסלול הטיול של חודש פברואר

>> למסלול הטיול של חודש ינואר

>>לעוד עדכונים היכנסו לעמוד הפייסבוק של mako חופש 

לאחר דיונים מעמיקים, הוחלט לשים פעמינו לעבר הנגב הצפוני/ מישור החוף הדרומי וכך גם לטייל בפסטיבל "דרום אדום" שנמשך גם בסופ"ש הקרוב (5-7.3) ומושך קהל רב בעיקר במהלך סופי השבוע השקטים. בדרך יש לא מעט מקומות מעניינים וקצת פחות מוכרים שכדאי לעצור בהם. נתחיל?

פרחים, פריחות, פורחים

בדרך לדרום, שמנו בווייז "שמורת פורה". השמורה פתוחה לכולם ללא עלות והקושי היחיד כאן הוא למצוא חניה. על כן, במידה ועמוס מאוד, מומלץ להמשיך בטיול ולחזור לעת ערביים אל השמורה ואז סביר להניח שתהיו כמעט לבד, או לפחות תמצאו מקום חניה. השמורה כולה מוריקה ושזורה בפריחת הכלניות, עיריות ופרחים נוספים. טיילו בין השבילים לאן שהזמן יקח אתכם, אין צורך להספיק בשמורה מסלול מיוחד. יש הרבה מה לראות , אבל אפשר גם להתיישב בנקודה מסוימת ולנשום. זוהי כמובן שמורה לא מוצלת, בואו בשעות הבוקר או אחה"צ, או ביום חורפי, שמרו על הטבע ולכו בזהירות בין הפרחים, שכמובן אסור לקטוף.

כלניות דרום (צילום: אלון קשי)
צילום: אלון קשי
שמורת פורה (צילום: יוחאי כורם)
צילום: יוחאי כורם

בהמשך הנסיעה החלטנו לעצור במקום מיוחד וחשוב - "גבעת תום ותומר". הגבעה, ששטחה כ-30 דונם, נקראת על שם תום כיתאין ותומר קידר, חיילי פלוגת ההנדסה של הנח"ל שנפלו באסון המסוקים בפברואר 1997. כבר מהחנייה הקטנה בכניסה, אפשר להבחין בעמוד מתח גבוה שנצבע בתכלת ועליו צוירו 73 יונים לזכר הנופלים. שביל הכורכר מוביל אל הכניסה, בה יש שלט קטן עם תיבה ובקשה לשים סכום סמלי לתחזוקת המקום. לאחר שתכנסו, תוכלו ללכת בשבילי הגן הבוטני שהקים יואב קידר, אביו של תומר, ולעבור בין מינים שונים של צמחי ארצנו, סלעים חרוטים במשפטים וקטעים משירים, פינות זיכרון לנופלים, שולחנות ופינות ישיבה לפיקניק ונקודות תצפית. הסיור כולו מחבר אותנו הן לחשיבות הנצחת הנופלים והן לטבע הארצישראלי שמציץ מכל פינה והכל בהרמוניה מרגשת.

גבעת תום ותומר (צילום: אלון קשי)
צילום: אלון קשי
גבעת תום ותומר (צילום: אלון קשי)
צילום: אלון קשי

משם, נדחסנו שוב לרכב, עם הסנדויצ'ים, כוס קפה ושירים ברדיו והפעם בווייז : "יער גברעם". המחשבה היתה להתרחק קצת ממרכז פסטיבל "דרום אדום" ולהגיע לגבעות הכורכר של גברעם וליער עצמו, בו יש גם מסלולי אופניים שווים (סינגל גברעם) וגם מסלולי הליכה. ביער גברעם ניתן למצוא שולחנות פיקניק ליד החנייה, מסלולים ודרך עפר המובילה ליריד אוכל השייך לאירועי הפסטיבל. אמנם מרבדי הכלניות עוד היו טרום פריחה ברובן, אבל בעד זה זכינו למרבדים של צהוב, סגול, ירוק ולבן. כי זה מה שיפה בנגב, לאחר חורף גשום הכל הופך לחגיגי ומרשים. אל תפספסו את העונה הזאת. בין ריצה אחרי הילדים והכלבים, ניתן היה לפגוש תיירנים מהדרום והרבה מאוד אנשים שבאו לטייל וגם לפרגן לתושבים, לחקלאים, לבעלי העסקים ולכל מי שחי במציאות היומיומית הקשה של הדרום. קחו שמיכה, שבו רגע, תרתיחו מים על הגזייה, שימו כמה עלי נענע ולימונית, תחתכו מהעוגה שנשארה מאתמול ושלחו תמונה לאלו שנשארו בבית.

יער גברעם (צילום: אלון קשי)
צילום: אלון קשי

לכו רגלית לגבעות הכורכר של גברעם - שמורת הכורכר מהגדולות בארץ. לא לכל האזורים מותר להיכנס, אבל ניתן לצפות בשמורת טבע ייחודית ופראית, שלא רואים הרבה כמותה. בין כל היופי הזה, ניתן לראות פרח סגול נמוך קומה ורב רושם, הלא הוא הדודא הרפואי. לצמח זה, על אף שנחשב רעיל, משויכות הרבה סגולות רפואיות, אבל אל תנסו את זה בעצמכם, תשאירו למומחים. ותמיד תוכלו לקרוא אגדות, סיפורים ומתכונים הקשורים בדודא, בחור רציני למדיי.

מה אוכלים?

אחת המסעדות המומלצות באזור הינה פטגוניה, מסעדה ארגנטינאית הנמצאת בקיבוץ אור הנר. במסעדה תוכלו להזמין אמפנדס, צ'וריסוס, אסאדו ועוד שפע של מאכלים ארגנטינאיים, עם אווירה שמחה ובנופי הקיבוץ. אם אתם מגיעים במהלך ימי הפסטיבל, חובה חובה להזמין מקום מראש . פתוח בסופי שבוע.

לצמחונים ישנה מסעדה מעולה בשדרות  בשם "סבא שמחה", עם מנות כדוגמת "בטטה מרוחה", "תאכל תסביח", "מוסקה מלטפת" ועוד הרבה מנות טעימות בטירוף ועם שמות פרטיים ושמות משפחה די מהממים יש לומר. חשוב לציין שפתוחה במהלך השבוע, לא בשבת.

View this post on Instagram

A post shared by סבא שמחה (@sabasimcha1) on

ועוד המלצה חמה אחת, באשקלון אפשר למצוא פסטה בייצור עצמי "רביולון". אם אתם עוברים באזור וממשיכים אח"כ הביתה, זה המקום לקנות פסטה ביתית משגעת והנה אתם מסודרים לארוחת ערב , בשיא הסטייל. דרך אגב, אפשר גם לתאם מראש סדנאות להכנת פסטה, אז תשמרו את ההמלצה לחופשה הבאה שתחפשו פעילות עם הילדים, או מה לעשות ליומולדת של הדודה שאתם ממש אוהבים.

טיפ של מקומיים

"נפגשים אצל פפו בכרם" בקיבוץ אור הנר, יקב משגע, תהליך ייצור יינות, אומנות והכל יחד בחצר. מי שרוצה לחוות משהו אחר, מוזמן לתאם מראש או להזמין סדנה ייחודית שמתקיימת במקום.

ועכשיו, אחרי שפגשנו דודאים ושקדיות, כלניות ורתמים, אכלנו אמפנדס ורביולי, שתינו פעמיים קפה וגם קצת יין, עשינו פיקניק וקצת הלכנו או רכבנו על אופניים, אפשר לשים בוייז "הבית שלי" ולנסוע בזהירות כמובן.

מירב טלמור קשי- יעוץ ותכנון טיולים בהתאמה אישית גם בפייסבוק ובאינסטגרם