מים, חופים, נחלים
הכנות מקדימות: בגד ים, שקפקפים, הורדת שיער מאזורים אסטרטגיים.
מה יקרה: תגיעו ליהודיה, לחצבני, לכנרת, או חלילה לנחל אכזב כלשהו שבמפה דווקא נראה שוצף לאללה. במשך שעות תחפשו את המעיין, כי מישהו אמר לכם שיש שם מעין ושכחתם שזה אותו אחד ששלח אתכם לשדה חמציצים ליד אשקלון. כשכבר תשלימו עם העובדה שמים לא תראו היום תמצאו שלולית קטנה, כל אחד ייגע בה בתורו, ויאללה, לאוטו.
למה כן: כי אין כמו לחות אמיתית וקרירה בימי סיוט הקיץ הישראלי. אתם יודעים, לחשוף שדיים ולקרוא לזה לטבול רגליים, להשתין במים ולקרוא לזה שחייה, להישרף ולקרוא לזה לחשל את הסרטן.
למה לא: עשו טובה, זה מים זה? שתי טיפות משנת תשמ"ב? מה אפשר לשכשך פה, קמיצה? וחוץ מזה, אם כל כך בוער לכם לפגוש קוליפורמים של מים עומדים, תיכנסו לירקון. יותר פשוט.
קהל יעד אידיאלי: כל מי שנוח לו עם הגוף שלו, וגם עם גופם של חבריו.
גנים, פארקים, שמורות טבע
הכנות מקדימות: רכב משפחתי, צידנית עם אוכל, חומר דוחה יתושים.
מה יקרה: תצאו לפארק הירקון, גני חוגה או שמורת הברחש המצוי. תראו ירוק בעיניים, תאכלו פיתות במילויים שונים, תגלו שהמשפחה שלכם מעצבנת בדיוק באותה מידה גם שם, ותחזרו רצוצים (מרוב חומוס תעשייתי) אך מרוצים.
למה כן: כי אין כמו דשא. כל המשפחה נדחסת לאוטו, המזגן לא עובד, ברדיו יש שרית חדד, וכשנדמה שכבר לא תצאו שלמים מהשבת הזו מגיע ההיי-לייט של היום – דשא. דק, בערך ירוק, כמעט תמיד רטוב, ובאופן כללי די דומה למה שגדל לכם בגינה. רק מה, אחרי שעות שבמהלכן חששתם שהילדים יהרסו את הריפוד, תהיו סופר-מבסוטים לגלות שאת הדשא הם לא רק מוזמנים להרוס, אלא שרבים כבר הרסו אותו לפניהם.
למה לא: מכל ארץ ישראל היפה, הנוף המדברי, הנוף הים תיכוני, ירושלים והגמלים – זה מה שנשאר, דשא? ובכלל, אחת התכונות הבולטות של הדשא היא יכולת הספיחה: הוא סופח פתל, במבה, שתן. הבעיה העיקרית היא שהתוצר הסופי סופח בעיקר זבובים. וכל הסבל הזה עוד לפני שהילדים מתחילים לשחק ב"משעמם לנו ולכן נרביץ זה לזה עד זוב דם".
קהל יעד אידיאלי: זאטוטים והמופרעים שהביאו אותם לעולם. מגיע לכם.
ארכיאולוגיה, תולדות היישוב, שרידים של כל מיני דברים
הכנות מקדימות: ידע כללי, לוק אינטליגנטי, ונטילטור נייד.
מה יקרה: זה יתחיל בזה שמישהו מהשכנים ינסה לגלגל בילוי תרבותי. "שמעתי שיש שם עתיקות מדהימות", הוא יגיד. אחרי שתפסו אתכם רואים כוכב נולד בשבת, לא יהיה לכם נעים לומר "בחיאת, מעניין לנו ת'תחת". ומשם – חה חה – הכול היסטוריה.
למה כן: כי איפה עוד תזכו לבילוי גם אינטלקטואלי, גם אינטלקטואלי, וגם אינטלקטואלי חוץ מאשר ביס דוקו?
למה לא: עזבו את השעמום, אם אתם מסכימים לשרוד את האטרקציות האלה רק כדי להרשים איזו מסגרת חברתית עלומה, זה כנראה מגיע לכם. אבל יש איזה עניין עם חום. לא תגיעו לאתר עתיקות שבו הטמפרטורה נמוכה מ-52 מעלות, וזה בדוק, ובצלזיוס. אז כדאי שתביאו בגדים להזיע בהם.
קהל יעד אידיאלי: סמי-אינטליגנטים. החכמים באמת ילכו על יס דוקו.
טיולי מכוניות, טיולי ג'יפים
הכנות מקדימות: דלק, דלק, דלק.
מה יקרה: תיסגרו ברכב, רצוי 4X4, ותבלו בו יום שלם לא כולל עצירות לפיפי.
למה כן: יש לכם ג'יפ. מה כבר תעשו איתו, תחפשו חנייה בתל אביב?
למה לא: ההתנגדות מתחלקת לשניים: הפיננסית – עם הכסף שתוציאו על דלק יכולתם לשדרג להאמר, והרוחנית – זה טיול זה? מה עם תרמיל, מקל, ארצישראל? ואם כל זה לא שכנע אתכם, לא חראם על הג'יפ? אין מלכלך כמו מדבר יהודה אחרי שיטפון.
קהל יעד אידיאלי: אנשים שקוראים להם "דוד", המשפחות שלהם והחברים שלהם מהצבא.
טיולי אופניים, מסלולים למיטיבי לכת
הכנות מקדימות: בגדי ספורט, סיבולת לב-ריאה.
מה יקרה: תתכוננו שבוע, תעשו שרירים, תאכלו בריא (לא שיש קשר ישיר בין הדברים), ותקנו אופניים עם הילוכים – רק כדי לגלות שאולי היה מוטב להתחיל עם קורקינט ממונע. זה יהיה קשה. לא תאמינו מה מדריכי טיולים שעברו גיבוש בשייטת מסוגלים לחולל לחוליות עמוד השדרה שלכם. אבל למה לבאס – יהיה ספורטיבי.
למה כן: אין ספק שלחמדותיה של הארץ יש קסם מסוג אחר כשהן באות בצירוף אדרנלין, אקשן, ומחוטבים עבי זרועות ומיוזעי קוביות בבטן שמדוושים במרץ לצדכם.
למה לא: קשה, יותר קשה, הכי קשה. כזה שיש רק בלחם וגם אותו אוכלים. לאלה מביניכם שאוהבים לסבול ולהזיע נציע פשוט לעשות מילואים. צריכים אתכם.
קהל יעד אידיאלי: כאלה שכבר יש להם כושר, ואוהבים להפגין אותו.