בזמן שהיעדים אליהם הישראלים יכולים לטוס מבלי להיכנס לבידוד בהלוך או בחזור מצטמצמים, ברשות הטבע והגנים החליטו לעזור לנו לעשות את אחד הדברים שאנחנו הכי אוהבים - להחתים דרכון. האותיות הקטנות: החתמת הדרכון נעשית ליעדים שונים בארץ.
היום (א'), משיקה רשות הטבע והגנים את "פספורטבע"- משחק משפחתי חווייתי בצורת "דרכון" שיאפשר למטיילים לאסוף חותמות ולזכות בפרסים. את הדרכון ניתן יהיה לרכוש בשקל אחד בנקודות המכירה באתרים, או להדפיס בבית.
המשחק עובד כך שכל ביקור באחד מ-64 האתרים של רשות הטבע והגנים יזכה את המשתתפים בנקודה עד שלוש נקודות, אותן ניתן לצבור על מנת לזכות בפרסים: 10 נקודות יזכו את המשתתפים במעמד "המטייל המתמיד" ובשי קטן ממרכז השירות באתר, 15 נקודות יזכו את המשתתפים במעמד "מטייל GOLD" ("זהב") ויאפשרו כניסה להגרלה נושאת פרסים בשווי מאות שקלים (לינות משפחתיות בחניוני לילה/ מנוי מטמון משפחתי/ סיורים משפחתיים/ ערכת פיקניק הכוללת סט כלים רב פעמיים וערכת קפה).
לרגל השקת המשחק, ברשות הטבע והגנים ממליצים על מספר יעדים אליהם נוכל להגיע ולהרגיש שנחתנו בתרבות אחרת:
תקופת התנ"ך והסיפורים המקראיים
גן לאומי תל באר שבע
בישראל מספר אתרים בהם ניתן לראות עדויות לסיפורי התנ"ך, ביניהם שמות אשר מוזכרים בתנ"ך, ארמונות, חומות וממצאים שונים המוצגים במוזיאונים שקשורים לעולם התנ"ך. בין האתרים, שורה של תילים מקראיים (גבעות מלאכותיות אשר נוצרו משכבות של בנייה לאורך הדורות), חלקם זכו גם להיכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.
גן לאומי תל באר שבע למשל, הייתה עיר מנהל ומקדש מתקופת המלוכה, הצופה אל נופי הנגב בהם חיו אבות האומה אברהם, יצחק ויעקב. מפעל המים של העיר תוכנן באופן מתוחכם ונבנה במפגש של שיטפון בין שני נחלים, ותפקד כמערכת אשר ניווטה את המים מהשיטפון אל העיר. בעיר העתיקה נחשפו מבני שלטון ומגורים, אזור גדול של מחסנים, שער מרשים ומערכת מים, וכן מזבח אבנים ששוחזר ומוצג בכניסה.
עוד מקומות מתקופה זו: גן לאומי תל חצור, גן לאומי תל ערד.
תקופת המלך הורדוס
גן לאומי הרודיון
הורדוס היה מלך אדומי, שנולד באזור בית גוברין, לקח את השלטון לידיו בגיבוי הרומאים, והפך להיות עריץ. יחד עם זאת, הוא היה אדריכל דגול עם אהבה גדולה לנושא התכנון והבניה.
בגן לאומי הרודיון החליט הורדוס לקרוא תיגר על איתני הטבע, ובנה גבעה ענקית, מעין "חרוט", שנחשב למבנה קדום נועז. הארמון שימש את הורדוס בעיקר כארמון קיץ, משום שלמרגלותיו הוא בנה בריכת ענק שאפשר לשוט ולשחות בה. בנוסף, הוא בנה מבני תרבות ופנאי נוספים כיאה לסגנונו של המלך ולרוח התקופה, כמו תיאטרון וחדר אירוח VIP לשליטים הקדומים שהיו באים לבקרו, ועל קירותיו ציורי קיר נדירים ביופיםכשהחליט הורדוס למות, הפך את ההרדיון למקום הקבורה שלו: הוא סתם חלק גדול מהארמון ומפסגת ההר, וציווה על נתיניו להיקבר שם, ולבנות על מקום קבורתו מצבה מפוארת.
עוד מקומות מתקופה זו: גן לאומי מצדה, גן לאומי קיסריה.
התקופה הרומאית- ביזנטית
גן לאומי בית שאן
ניתן לראות את השפעותיה של תרבות הרומאים בתקופה הביזנטית באופן הבולט ביותר בהבאת תרבות המערב של "לחם ושעשועים" ע"י הקמת מבני תרבות גדולים, תיאטראות והיפודרומים. במספר גנים לאומיים ניתן לראות עדויות לפאר הבניה הרומי:
גן לאומי בית שאן הוא דוגמה לעיר רומית אשר קפאה בזמן. במאה השמינית לספירה הייתה רעידת אדמה חזקה שקברה תחתיה את כל העיר. הטרגדיה הזו אפשרה לחופרים ארכאולוגיים באמצע המאה ה-20 לגלות פלא שנשמר באופן נדיר כמעט 1300 שנה לאחר מכן: רחובות עמודים מפוארים , תיאטרון ענק שיכול להכיל אלפי צופים ובתי מרחץ ציבוריים, שווקים וחנויות ואף מערכת ביוב משוכללת.
עוד מקומות מתקופה זו: גן לאומי ציפורי, גן לאומי חמת טבריה, גן לאומי בית גוברין.
תרבות הצלבנים
גן לאומי מבצר נמרוד
הצלבנים הגיעו ארצה בסופה של המאה ה-11 לספירה, במטרה לשחרר את ארץ הקודש מידי השלטון המוסלמי. הם אמנם עזבו את הארץ לאחר 200 שנה, אפיזודה קצרצרה במובנים היסטוריים, אך השאירו את חותמם בצורת מבצרים ענקיים אותם בנו על מנת להילחם ולהתמגן מפני אויבים.
גן לאומי מבצר נמרוד ("קלעת נמרוד") נמצא למרגלות החרמון וצופה על כל עמק החולה. הוא נבנה דווקא על ידי מתנגדים לצלבנים באותה התקופה, שנקראו "איובים", וכן"ממלוכים", אשר היו שושלות מוסלמיות ששלטו באזור ורצו להגן על הדרך מישראל לדמשק. במבצר מגדלים, מאגרי מים, חפיר וכן כתובת מפוארת באורך 6 מטרים על הסולטן הממלוכי בייברס ששלט באזור ושיפץ את המבצר.
עוד מקומות מתקופה זו: גן לאומי כוכב הירדן, גן לאומי מבצר יחיעם, גן לאומי אפולוניה.
תרבות הנבטים
גן לאומי ממשית
העם הנבטי הגיע לארץ מכיוון ירדן, ושלט בדרום הארץ בכל הקשור למסחר. באותה תקופה, הבאת אבנים יקרות ובשמים מארצות ערב והמדבר לשווקים באירופה הייתה מלאכה לא פשוטה. הנבטים היו אחראים על הולכת הסחורה במדבריות, ושלטו בערוץ מסחרי זה. הם בנו תחנות מנוחה, איתרו נקודות מים במדבר, חפרו בורות מים והסתירו אותם כדי למנוע מאחרים לאתר אותם. בנוסף בנו הנבטים מספר ערים מרכזיות לאורך טוואי הדרך של הבשמים, שם ניהלו מרכז מנהלי, בתי מרחץ, מחסני אספקה לגמלים וכדומה. עם השנים, הפכו הנבטים להיות נוצרים ובנו כנסיות. ישנם מספר אתרים בהם ניתן למצוא עדות לתרבות הנבטית, כולם מוכרזים כאתרי מורשת עולמית של אונסק"ו:
גן לאומי ממשית, אחד ממוקדי העניין במקום אשר העידו על אדריכלות נבטית מפוארת הינו שער עיר מסיבי, עליו הגנו שני מגדלים, בית מפואר המשתרע על פני 1000 מטר, כנראה של איש עשיר מאוד או של מושל העיר, וכן מגדל מרכזי בן שלוש קומות אליו ניתן לעלות ולצפות בנוף המדברי רחב הידיים. בנחל ממשית הסמוך נוכל לראות שרידים מרשימים של סכר נבטי, ליד סכר מתקופת המנדט.
עוד מקומות מתקופה זו: גן לאומי עבדת, גן לאומי שבטה.