מבט לנוף ממצפור ערד (צילום: אורלי גנוסר, גלובס)
להתענג על בריזה של בוקר מול מרחבי אין-סוף. מבט לנוף ממצפור ערד | צילום: אורלי גנוסר, גלובס

כשהערב ירד מעל ערד, התערבבו השמיים כמו פלטה של גוונים חמים. מדבר יהודה השרוע למרגלותיה נצבע במשפחת האדומים, שהלכו וכהו עד רדת החשיכה. בבוקר זו כבר אופרה אחרת. קרני השמש מבזיקות בעוצמתן, ואבני הצור שבשטח מחזירות את האור ומנצנצות כמו הכוכבים שרקדו כאן רק אתמול בלילה. הבוקר הוא גם שעתו היפה של ספורט האופניים, פתיח ממריץ לגוף ולנשמה.

סביב ערד הוכשרו מסלולי רכיבה רבים, ובעירייה אף הפיקו מפה מסומנת. ערן סלע, מחברת סייקל סלע, משכיר אופניים, וכל רוכב מקבל את המפה פלוס הסבר והדרכה. אותנו הוא הוביל בנתיב מתפתל שבלט במגמת הירידה - כיאה לתוואי השטח של נחל טביה. המסלול מכונה גם דרך הנוף הדרומית ואורכו ארבעה קילומטרים. גלשנו מטה במהירות מסחררת, ועצרנו רק כדי להתפעל מהנוף הפלאי ולהתענג על בריזה של בוקר מול מרחבי אין-סוף. מזג האוויר מפתיע לטובה, בעיקר בגלל היובש והגובה (640 מטרים מעל פני הים).

יש מסלולים קצרים - לכל המשפחה, וארוכים - למשוגעים לדבר בלבד (כ-25 קילומטר). רוב המסלולים מעגליים, ובאלה שלא ערן מסייע בהקפצות (בתיאום ובתשלום). בקיץ הוא ממליץ על טיולי ליל ירח מלא באזור נחל פרצים וסדום (75 שקלים ל-24 שעות, כולל קסדה ומפה. הדרכה בת שעתיים לקבוצה, עד 20 רוכבים - 1,600 שקל; טל' 08-9971766)

פסל סביבתי בטבע (צילום: אורלי גנוסר, גלובס)
הזמן שחלף הוליד בערד דברים חדשים. פסל סביבתי בטבע | צילום: אורלי גנוסר, גלובס

אמנות מדברית

 

כל מי שגדל כאן בשנות ה-80 וה-90 זוכר את פסטיבל ערד ההיסטורי. מדי קיץ צבאו על ערד המוני צעירים חובבי מוזיקה ומופעים וחגגו בה יום ולילה. הטרגדיה - ביולי 1995, כששלושה בני נוער נמחצו למוות בהתנפלות על השערים להופעה של להקת משינה - טרפה את הקלפים. הפסטיבל בוטל, והעיר איבדה את תהילתה והייתה למעין תחנת מעבר - בדרך אל או ממדבר יהודה, מים המלח וממצדה.

אבל הזמן שחלף הוליד בה דברים חדשים, שנוצרו מהחיבור האנושי לנכסי המדבר היקרים שסביבה. רובע האמנים הוא דוגמה מצוינת. אזור תעשייה שננטש וביוזמה מקומית הפך לביתם של אמנים, שעוררו אותו לחיים בשלל תחומי עשייה: פיסול, ציור, קרמיקה, זכוכית, פסיפס, ברזל, יודאיקה, תכשיטים ואפילו יקב. חלקם פתוחים כל השבוע ואחרים בתיאום (טל' 08-9951871).

אביטל ואלון אהרוני הקימו בהאנגר אחד כמה אטרקציות. אביטל יוצרת בחומרים מן הטבע, ובחלל התצוגה מראה במדבר יש מיצבי אדמה פמיניסטיים. בחלק האחורי, המכונה המדברייה, היא עורכת סדנאות יצירה ורוח - קרמיקה וצ'יקונג, ובחגים מארגנת פעילות למשפחות. אלון אחראי על הקולינריה. הוא כיבד אותנו בקינוחים מעשה ידיו, המייצגים את ארבע עונות השנה. קינוחים איכותיים ומעניינים שכאלה לא טעמתי באף מקום.

הם מבוססים על פירות ועל ירקות (כן, כן!) בשילובים מפתיעים ובטעמים שקשה להאמין. את החורף ייצגו גזר ושורש פטרוזיליה מבושלים בתערובת יינות; את הקיץ - לדר ממולא בגבינת עזים עם רימונים; לאביב היה אגס שיכור מיין; והסתיו עלה לטעמי על כולם - דלעת ערמונים אפויה בעראק ובקינמון במילוי קרם וניל חלומי. אלון מכין ארוחות לא שגרתיות בדגש בריאותי, ומעביר סדנאות בישול (החל מעשרה אנשים, טל' 054-4396824).

עבודה של אביטל אהרוני ברובע האמנים (צילום: אורלי גנוסר, גלובס)
עבודה של אביטל אהרוני ברובע האמנים | צילום: אורלי גנוסר, גלובס

איפה ישנים?

גם תחום הלינה מתפתח בערד, והמדבר מציע אופציות שאינן רק צימר ומלון. זמן מדבר הוא אתר אקולוגי רוחני, שעיקר עיסוקו הוא סדנאות לקבוצות בעיקר בסופי שבוע. לרשות האורחים עומדים חאן אירוח וחמישה חדרונים שאליהם הצטרף לאחרונה אוהל למשפחות. האירוח במקום כולל ארוחות צמחוניות (בוקר וערב). בחגים מוציא הבעלים, ספי הנגבי, טיולים קצרים באזור, ומספר על הצומח המיוחד ועל התאמתו לסביבה, על בעלי חיים ועל המדבר (250-150 שקלים לאדם, לינה ושתי ארוחות; טל' 054-4961888).

הקוטב הנגדי לו מבחינת הפינוק הוא מלון הבוטיק יהלים של גילי סופר, עיתונאי טבע ותיירות שחצה את הקווים ועבר לאירוח. המלון מקסים והעיצוב כובש. יש בו עשרה חדרים, חלקם למשפחות. ארוחת הבוקר משדרת בריאות וכוללת לחמי מחמצת, גבינות מחווה אורגנית, סלטים מפתיעים ועוד.

גם גילי מוציא סיורים לשטח, מסביר ומספר באהבה. המסלולים ואורכיהם גמישים, ואפשר לארגן גם צידה לדרך. (1,150-850 שקל לזוג כולל ארוחת בוקר, ילד - 150 שקל; הסיורים בתיאום ובתשלום נוסף, טל' 052-6522718).

>> טיול מרענן לסופ"ש: פינת החמד הייחודית בעין חמד