זה קורה בכמה לילות בודדים בשנה, כשהנזירים במקום מציינים את יום מותו של מרסבאס, מייסדו של מנזר מרסבא שבמדבר יהודה.

ביום קדוש זה, שחל ב-17 לדצמבר, נזירי המנזר ועמיתיהם מדליקים מאות נרות בכוכי הסלע שמול המנזר, סמוך לנחל קדרון, והנרות דולקים מספר ימים ברציפות. המראה המרהיב של המנזר והנוף הנשקף מכל כיוון מוסיפים למנזר אווירה של קדושה.

מי שרוצה להגיע עכשיו, לפני שהנרות כבים (צפויים לדלוק עד סוף השבוע הקרוב - 26.12), התצפית הכי טובה על הנרות היא לא מול המנזר, אלא מהמנזר עצמו כלפי מזרח.

מרסבא (צילום: מילה אביב)
הנרות ידלקו עד לסוף השבוע הקרוב | צילום: מילה אביב

צילום: גל טוויג | עריכה: ארז דגן
ארז דגן - טייל ויזם, הקים את אתר הטיולים "ארץ דגן", המנגיש טיולים ואטרקציות לכל מי שמעוניין לצאת החוצה ולעשות הפסקה מהנטפליקס. להמלצות נוספות עקבו אחריו גם בפייסבוק ובאינסטגרם         

קצת היסטוריה:

לפני כ-1,500 שנה התגוררו כ- 5,000 נזירים בלב המדבר בין ירושלים ליריחו. הם בחרו באזור זה משום שחיפשו מקום רחוק, מבודד ומנותק מההמון. לרוע מזלם, הם נהרגו על ידי הפרסים שכבשו את האזור.

שנים לאחר מכן הגיע לישראל נזיר כבן 18 בשם סבאס, יליד קפדוקיה שבטורקיה. סבאס היה תלמידו של הנזיר אבטימיוס ויחד הם נהגו לצאת למסעות תענית במדבר יהודה. חזונו של הנזיר סבאס היה להקים מנזר בלב המדבר, סמוך לנחל קדרון, בו התגוררו בעבר הנזירים. הוא השתמש בחומרי הגלם הזמינים ביותר במדבר והקים מנזר מרשים וייחודי שחצוב אל תוך ההר.

גם בימים אלה המנזר היווני אורתודוכסי פעיל ואם אתם לא מאמינים לי, אתם מוזמנים לבוא בכל יום בשעה 9 וחצי ולשמוע את צלצול הפעמון שמבשר על ארוחת הבוקר- ארוחתם היחידה ביום.

מרסבא (צילום: אדר מרטיארנה)
מנזר מרסבא | צילום: אדר מרטיארנה
מרסבא (צילום: ארז דגן)
צילום: ארז דגן

סדר יומם של הנזירים במקום:

שגרת יומם של 12 הנזירים שחיים שם כיום מתחילה בחצות ב-5 שעות תפילה, שבסיומה זוכים לכוס קפה עם פרוסת עוגהגם בהפסקת הקפה, אותה עושים בשתיקה, נזיר תורן מקריא סיפורים על קדושים נוצריים, שלא יפספסו אף שניה.

לאחר ההפסקה מתחילים הנזירים בעבודות המנזר, שכוללים את ניקיון המקום, עבודה במטבח, שמירת הכניסה וגזבר אחד, שרק לו מותר לגעת בכסף ובאחריותו לתקשר עם הספקים השונים. בסיום משימותיהם הנזירים אוכלים את ארוחת הבוקר.

לקראת הצהריים מתכנסים הנזירים שוב לתפילה קצרה של שעתיים. לאחר התפילה, מתפזרים הנזירים ומתפללים פעם נוספת, הפעם עם אלמנט נוסף של לימוד וקריאה בכתבי הקודש. בימי ראשון ובערבי חג זוכים הנזירים גם לארוחת ערב קלה ולתפריט הארוחה העיקרית מתווספת פרוסת דג.

בתוך המנזר אין חשמל ובוודאי שלא אינטרנט וברוב האזור גם אין קליטה לטלפון סלולרי. בדומה למנזרים אחרים, אחד מחוקיו הנוקשים של המנזר הוא איסור על כניסת נשים למקום. אפילו אמו של סבאס לא הורשתה להיכנס ולכן הוא בנה לה מתחם פרטי מול המנזר.

מרסבא (צילום: ארז דגן)
במנזר חיים 12 נזירים | צילום: ארז דגן
מרסבא (צילום: לילך לוי)
אסור להכניס תפוחים למקום | צילום: לילך לוי

איסור נוסף הקיים במנזר הוא על הכנסת תפוחים. אני לא בטוח מהי הסיבה האמיתית ושמעתי כבר שלוש סברות אפשריות:

  1. באחת הארוחות מחוץ למנזר, סבאס כמעט נחנק מגרעין של תפוח.
  2. באחד הצומות, הבחין סבאס בתפוח שכמעט פיתה אותו לאכול ולשבור את הצום.
  3. בשל החטא הקדמון ואכילת התפוח האסור מעץ הדעת.

כך או כך, כשתגיעו לשם, תשאירו את התפוחים מחוץ לשער.

גופתו החנוטה של סבאס שוכנת בלב המנזר אחרי שהובאה מוונציה ב-1964 בעת ביקורו של האפיפיור פאולוס השישי ומיתגה את המנזר כמנזר קדוש וכאחת התצפיות היפות בארץ ישראל. משמעות השם "מרסבא" הוא תואר כבוד לסבאס: "מר-סבא".

איך מגיעים?

בווייז - מנזר מרסבא.

בעקבות עבודת תשתית של חברת הגיחון, שכורה מנהרה להעתקת זרימת נחל קדרון, נוצרה דרך כורכר שמתאימה לכל רכב ומגיעה עד למרחק של כ-20 דקות הליכה לתצפית על המנזר. 

  1. מכביש 1 פונים דרומה עם השילוט לנבי מוסא ונוסעים בכביש משובש כ-15-20 דקות עד שרואים קוביית בטון גדולה שעליה שלט עם הכיתוב "רולצור" וחץ כחול ימינה.
  2. פונים ימינה על דרך כורכר, עד שמגיעים לעליה תלולה, שבסיומה תבחינו בצינורות ענק שחורים. שם מחנים את הרכבים הפרטיים ואם יש לכם רכב שטח, אתם יכולים להתקדם עד לתצפית.
  3. לאחר שחניתם ודאגתם לשמירה על הרכבים, תלכו כ-10 דקות בעליה, עד שתראו עמוד חשמל שלאחריו תפנו שמאלה עד לתצפית על המרסבא.
  4. באפשרותכם לרדת לנחל קדרון בירידה תלולה שרובה מדרגות ולעבור על גשר לצד השני סמוך למנזר.
    מרסבא (צילום: מעיין ברקוביץ)
    ההגעה למקום נוחה | צילום: מעיין ברקוביץ
    מרסבא (צילום: ארז דגן)
    השלט יעזור לכם לדעת שאתם בכיוון הנכון | צילום: ארז דגן

 עוד כמה פרטים שחשוב לדעת על ההגעה:

  1. ההגעה למנזר דרך נבי מוסא אפשרית בעיקר בסופ"ש.
  2. אם רוצים לבוא ביום אחר, יש לתאם עם צה"ל כ-10 ימים מראש, כיוון שהדרך עוברת בשטח אש (02-5305042).
  3. גם בסופ"ש הקרוב הנזירים מדליקים מאות נרות בכוכים חצובים מול המנזר וניתן יהיה לחזות בהם.
  4. המנזר נמצא בשטח C שבו שליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית (בדומה לצפון ים המלח).

שעות פתיחת המנזר:

המנזר פתוח למבקרים כל יום בין השעות 09:00-14:00, מלבד ימי רביעי ושישי שמשמשים כימי מנוחה לנזירים.

האטרקציה בעיני היא יותר התצפיות והמערות שסביב המנזר ופחות המנזר עצמו.

מרסבא (צילום: שרי צור)
חאסן, אב הבית | צילום: שרי צור
מרסבא (צילום: ארז דגן)
ארז דגן בטיול במנזר בסוף השבוע האחרון | צילום: ארז דגן

אוכל והדרכה באזור:

מהיכרותי את האזור, אין היצע רב מלבד אירוח אצל חמודי ויחיה שגרים בסמוך למנזר. דברו איתם והם ילוו אתכם בטיול המרתק, שבסיומו תזכו לארוחה בדואית אותנטית נהדרת. אם יתמזל מזלכם, תוכלו לשמוע את חאסן, אב הבית, מנגן על רבאבה (כלי מיתר בדואי).

 יחיה - 058-7846075

חמודי - 052-3647065

ארז דגן - טייל ויזם, הקים את אתר הטיולים "ארץ דגן", המנגיש טיולים ואטרקציות לכל מי שמעוניין לצאת החוצה ולעשות הפסקה מהנטפליקס. להמלצות נוספות עקבו אחריו גם בפייסבוק ובאינסטגרם