אין תמונה
צריך GPS. פרימה רויאל

ירושלים מזכירה הרבה דברים. מקומות קדושים, חומוס טוב, פיגועים ואוהדי בית"ר. אפשר היה להסתדר בלי כל הדברים האלה, אולי חוץ מהחומוס. אבל אם יש דבר אחד שירושלים עדין לא מתהדרת בו, זה היותה מרכז תרבות ונופש. כעיר שנמצאת במרחק של פחות משעה נסיעה מתל-אביב, ירושלים נופלת ממנה כמעט בכל דבר שנכנס תחת קטגוריית ה"כיף". זו התחושה עמה יצאנו י' ואני לחופשה בערב שבת במלון "פרימה רויאל" בירושלים, וזו גם התחושה עמה חזרנו.

המקום: המלון נמצא במרכז שכונת טלביה המקסימה, בקצהו של רחוב מגורים. המבנה עצמו לא מזמין במיוחד מבחוץ, ובאופן כללי אלמלא הצטיידתי ב-GPS היה קשה למצוא אותו ללא הכוונות. הלובי עצמו כבר שונה ומעוצב לעילא, כולל דלפק קבלה מרשים, פינות ישיבה ובר נחמד (סגור בשבת, כמובן).

בעיה אחת שכן הפריעה לנו הייתה המחסור הבולט במעליות. המלון לא נראה בתפוסה מלאה, ובכל זאת היה בלתי אפשרי להשיג מעלית - אחת תפקדה כמעלית שבת והשניה הייתה תמיד תפוסה או מלאה. לפחות עשינו כושר במדרגות.

מה בחדר: ה"מיני-סוויטה" שלנו כללה פינת טלוויזיה עם ספה נפתחת ו-LCD עם חיבור ללווין, מיטת קינג-סייז וארבע סלסלות ענקיות עמוסות בפירות, פיצוחים, שוקולדים, פירות יבשים ועוד דברים שגרמו לנו לא לרצות לעזוב את החדר. הג'קוזי שניצב בחדר האמבטיה נראה אמנם מפנק, אבל לא התאים לזוג (ממילא י' נרדמה מוקדם אחרי כל התותים).

אין תמונה
לובי מרשים וצוות אדיב, אבל בעית מעליות קשה
מה עושים: מכיוון שמדובר בירושלים ביום שישי בערב, האפשרויות היו מוגבלות, אם בכלל. במרחק הליכה סביר הגענו לקניון ממילא, רק כדי לגלות שהוא סגור. משם המשכנו לעיר העתיקה וכמו יהודים טובים הגענו לכותל, וגם שם גילינו שלא יעזור כמה נתפלל, אין סיכוי למצוא מונית שתחזיר אותנו בחזרה למלון בשעת ערב סבירה.

צוות המלון היה מאד אדיב ונחמד, ובשבת בבוקר נתן לנו זוג הזמנות למוזיאון ישראל. מסתבר שהמוזיאון עובר שיפוץ נרחב, וכרגע שני המיצגים היחידים הפתוחים לקהל הם היכל הספר ודגם ירושלים בימי בית שני.

אין תמונה
הסוויטה בפרימה רויאל. מחוץ לתמונה: המון תותים
מה אוכלים: חדר האוכל מוצב בתוך גלריית האומנות (או בעצם ההפך).
י', האמנית שבחבורה, טענה שהגלריה לא מנוצלת טוב, ולא נותר לי אלא להסכים. האוכל עצמו היווה הפתעה נעימה: הבופה כלל מגוון רחב של סלטים, מנות עיקריות שמתאימות כמעט לכל העדות וקינוחים מזרחיים מתוקים, עתירי סוכר ודבש. בערב גם זכינו ללגום בקבוק יין אדום חצי יבש.

מדד השכנים: ללא ספק היינו היחידים במלון שהתארחו רק לצורך הנופש. הייתה החבורה הדרום-אמריקאית הגדולה שהגיעה לאיזה כנס, כמה משפחות שהגיעו לעשות בר-מצווה בכותל ועוד כמה תיירים יהודים. רוב האורחים היו עם ילדים, ורוב הילדים היו רועשים, אבל מעבר למפגש הבלתי נמנע בחדר האוכל לא סבלנו מהם יותר מדי ובחדר עצמו היה שקט מוחלט.

מדד הפינוקים: בחדר חיכו לנו כאמור ארבע סלסלות מפנקות של פירות, נעלי בית, חלוקים, קרם גוף, מים ושוקולדים ליד המיטה. המלון מציע גם עיתון לאורחים.

אין תמונה
נשארים במלון, אין מה לעשות בירושלים
מחירים: ללילה לזוג בסופ"ש, על בסיס חצי פנסיון: 1,300 ₪.

שורה תחתונה: מלון בוטיק יפה, עם סטנדרט אירוח ושירות גבוהים במיוחד. מתאים למשפחות שלא מחפשות רומנטיקה אלא מקום שקט להתארח בו בעיר הקודש.

רוצים גם: פרימה רויאל, ירושלים

* הכותב היה אורח המלון 

>> מה אהבנו, מה אהבנו יותר: ביקורות צימרים ומלונות נוספים