mako
פרסומת

קלאס באפס מאמץ: Slowness בקיבוץ מורן זו החופשה שלא ידעתם שאתם צריכים

מזג האוויר כאן נעים, הדשא הירוק והתבלינים ממלאים כל פינה, הסדנאות והספא מעולים והאוכל מצוין. ככה נראה מקום אירוח שהוקם על ידי שלושה אנשים שאין להם קשר למלונאות וכל מה שהם רוצים זה להחזיר לקדמת הבמה קונספט מוצלח שהיה כאן לפני 60 שנה. בשורה התחתונה: זה פשוט עובד להם ואתם פשוט צריכים להגיע

אילן ארנון
פורסם:
Slowness, קיבוץ מורן
צילום: אילן ארנון
הקישור הועתק

את הווייב של Slowness מבינים עוד הרבה לפני שיוצאים מהבית. החל מהשם שלא משאיר מקום לספק לגבי הקצב שלו, דרך הודעות המידע שמקבלים לטלפון ("המפתח יחכה לכם תלוי על הדלת"), דרך ההצעה לסדנאות השונות והזמנת מקום במסעדה, הרישום לטיפולים ועד הוראות ההכוונה: "בשער הצהוב תפנו ימינה".

אבל אם רוצים לצלול לעומקו של מחתם האירוח/בית האירוח/ בית המרגוע – תבחרו אתם את ההגדרה הנכונה לכם, צריך לקפוץ 60 שנה אחורה. בעבר היו בארץ בתי הבראה – שם לא מאוד מוצלח לקונספט מוצלח - מקומות שכל התכלית שלהם הייתה לאפשר לעובדים מקום שקט ונעים שבו הם יוכלו להתנתק מהעבודה ומהיום-יום השוחקים. בתי ההבראה לא היו יוקרתיים ויקרים, אבל הם עשו את העבודה – ואפשרו מרגוע אמיתי.

זה בדיוק מה ששלושת היזמים של המקום: אלי שקד, דיויד פרץ ואמיר גליק, רצו לייצר, או יותר נכון להחזיר לחיים. אף אחד מהם לא הגיע מעולם המלונאות, ובכוונה הם לא הכניסו מישהו כזה, כי הם האמינו שדווקא האובייקטיביות והאותנטיות שהם "מביאים מהבית" תצליח לשחזר את המקום שהכי דומה לבתי ההבראה מהם שאבו השראה – ושלהם אנחנו כל כך זקוקים בימינו. "לא רצינו לייצר חוויית אירוח שמנסה להרשים, אלא מקום עם תשומת לב לפרטים הקטנים אך בה בעת גם משוחרר. מקום שאפשר ללכת בו יחפים על הדשא", הם מציינים. "מאחורי הקלעים נעשתה מלאכת מחשבת ועבודה דקדקנית – על מנת שהפשטות תורגש אצל האורחים".

Slowness, קיבוץ מורן
מי אמר שצריך להיות מלונאי כדי לפתוח מקום אירוח | צילום: יחסי ציבור

אבל חלומות על הבראה לחוד – ומציאות ישראלית לחוד. הם פתחו את Slowness בתחילת 2023, ומהר מאוד מצאו את עצמם, כמו כל המדינה, באירוע ה-7 באוקטובר. כך, בחודשים הראשונים של המלחמה אירח המקום מפונים מהצפון ומהדרום. בהמשך הוא הפך למרחב בו מתקיימים ריטריטים ותוכניות התאוששות עבור שורדי הנובה, בני משפחותיהם, אנשי טיפול, צוותים רפואיים, אנשי בריאות הנפש, משרתי מילואים וקהילות נוספות שנפגעו מהמלחמה באופן ישיר או עקיף, בניהולה של מירב גילי הירש.

רק לאחרונה, המקום חזר לתפקד כבית ההבראה הפתוח לכל מי שחפץ בכך (רק בלי ילדים), וכך מצאנו את עצמנו עולים למורן, לבדוק את הרעיון החדש-ישן מקרוב.

התחלנו הכי רגוע שלנו - ולאט לאט נרגענו

הרגע הנוסף בו מבינים את הווייב של Slowness הוא מיד כשיוצאים מהרכב (אחרי שפונים ימינה בשער ומחנים). דבר ראשון, מזג האוויר שקיבל את פנינו בתחילת חודש יולי הלוהט היה נעים. דבר שני, לא עוברים כאן בקבלה או עושים צ'ק אין מול איש מאחורי שולחן (המפתח מחכה כאמור על ידית הדלת), אלא חולפים על פני רחבת דשא גדולה עם שמשיות ופופים, בה לא מעט אנשים רבצו בנינוחות בשעה 14:00 בצהריים.

פרסומת
Slowness, קיבוץ מורן
צילום: אילן ארנון

Slowness, קיבוץ מורן
צילום: אילן ארנון

Slowness, קיבוץ מורן
צילום: יחסי ציבור

Slowness, קיבוץ מורן
צילום: אילן ארנון
פרסומת

את רחבת הדשא תוחמים שני מבנים: חדר האוכל, שבו גם יש מכולת קטנה שניתן לרשום דרך האפליקציה ולשלם בסוף האירוח, והסטודיו הגדול בו יש סדנאות שונות לאורך השהייה. סיבוב מהיר במתחם רחב הידיים, גילה לנו גם גינות תבלין בכל מקום (ניתן לקטוף כמה שרוצים), 2 ג'קוזים (אחד חם מאוד, ואחד חם פחות), בריכת שכשוך גדולה, סאונה עם חלון לתפאורה ירוקה, ערסלים, פינות רביצה רבות ואפילו ארון "פרטים שחסרים" בו יש מגבות, אטמים, משחת שיניים, ערכת תפירה ועוד. פשוט אפשר לקחת ממנו מה שחסר. אבל בעיקר יש כאן הרבה מאוד שקט. ככה בדיוק נראה ומרגיש מקום שמקדש את הרוגע.

ב-Slowness יש בסך הכל 30 חדרים וסוויטות. הם לא גדולים, לא יוקרתיים, אבל הם נעימים, עוצבו בטעם על ידי האדריכליות חגית ורנר ויעל הירש, יש בהם בדיוק מה שצריך ואין בהם מה שלא צריך. למשל, לא תמצאו בחדר טלוויזיה, אבל כן תמצאו חלונות גדולים שמשקיפים לטבע שבחוץ. לא תמצאו מכונת נספרסו, אבל כן ערכה להכנת תה מהעלים שקטפתם בחוץ. יש כאן גם מקלחת גדולה עם זרם טוב, מיטה מאוד נוחה (ממש חשבו כאן על השינה), חלוקים, פינת רביצה בתוך החדר ואפילו משחק קלפים זוגי ומאתגר למי שמעוניין. החדר הוא ממש לא מרכז העניין, ובכל זאת השקיעו בו לא מעט מחשבה.

Slowness, קיבוץ מורן
צילום: אילן ארנון

Slowness, קיבוץ מורן
צילום: אילן ארנון
פרסומת

Slowness, קיבוץ מורן
צילום: יחסי ציבור

הכל בראש

במהלך היומיים שלנו במורן (אגב, מומלץ להגיע לפחות לשלושה ימים), טעמנו לא מעט דברים שיש למקום להציע, תרתי משמע. התחלנו ישר עם סדנת פילאטיס מיינדפולנס, בניצוחה של דיאנה. במשך שעה נרגענו, התנתקנו ונתנו מנוחה למחשבות. בכל הזמן הזה גם לקחנו מדדים שונים שממש הראו איך ככל שהראש מתנקה, הדופק יורק והמדדים הופכים לירוקים.

לאחר מכן חוסר הלו"ז היה הלו"ז שלנו. חצי מאיתנו הלכו לסדנת יצירה, החצי השני העדיף לרבוץ על הדשא. אחרי זה ניפגשנו, שתינו קפה טוב בחדר האוכל, קפצנו לשכשך בג'קוזי (ההכי חם), המשכנו למנוחה בחדר, עוד סיבוב קטן במתחם ואז שוב לחדר. מרגוע כבר אמרנו?

Slowness, קיבוץ מורן
צילום: יחסי ציבור
פרסומת

Slowness, קיבוץ מורן
צילום: אילן ארנון

עוד דבר נהדר שעשינו במהלך השהייה הקצרה שלנו, היה טיפול מדהים עם אורלי. אחד אחרי השנייה, נכנסנו לשעה של טיפול נעים, קשוב ובעיקר מאוד קולע לצרכים שלנו. באופן אישי - זה היה מהטיפולים הטובים שעשיתי עד היום. העובדה שהאווירה הייתה נעימה, שאורלי הייתה מקסימה, ושהגעתי משוחרר מראש בזכות השהייה במקום, גרמו לכל התנאים להיות אידיאליים.

קולינריה ברמה אחרת

המקום נעים, האווירה טובה, התוכן מוצלח, ומה עם האוכל? במילה אחת: וואו. כאמור, ליד המדשאה הגדולה נמצאת מסעדת סלואו דיינינג שנפתחה על חורבות חדר האוכל של הקיבוץ. על המסעדה מנצח השף ניתאי יהלום, שגדל וחזר לקיבוץ אחרי סיבוב במטבחים של אייל שני ועוד. גם במקרה שלו, כמו השותפים, זוהי טבילת האש הראשונה שלו, לקחו כאן "הימור" מחושב - ופגעו בול.

Slowness, קיבוץ מורן
צילום: יחסי ציבור
פרסומת

באתר המסעדה נכתב: "ניתאי עובד עם חומרי גלם מקומיים ומושפע מהמטבחים של האזור ומציע מטבח שף משוחרר, המשתנה עם העונות והאנשים העובדים בו". בפועל, מוגשות כאן שלוש ארוחות: בוקר, שממשיך לבראנץ' וערב. אכלנו בכולן, ובכולן היה מוצלח. מאוד.

בבוקר ובבראנץ' מוגשים לא מעט ביצים בסגנונות שונים (עין על לחם קלוי למשל - 54 שקלים), מאפים (מאפה מנגולד מומלץ - 38 שקלים), סלטים (סלט עגבניות שרי מוצלח - 52 שקלים), דגים קרים (פלמידה לבנה טובה - 64 שקלי ועוד. בארוחת הערב כבר לוקחים הכל שלב אחד קדימה ואפשר ליהנות מדגים (טרטר טונה מעולה), פסטות, ירקות טריים (אל תפספסו את הפולנטה) - והכל משתלב בצורה מעולה.

Slowness, קיבוץ מורן
צילום: אילן ארנון

Slowness, קיבוץ מורן
צילום: אילן ארנון
פרסומת

Slowness, קיבוץ מורן
צילום: יחסי ציבור

את כל החוויה עוטפת מוזיקה טובה, מקום שמעוצב יפה, מטבח פתוח וכמובן לא מעט אלכוהול.

בשורה התחתונה - למי זה מתאים וכמה זה עולה?

האירוח ב-Slowness היה פשוט טוב. או פשוט וטוב. בלי הרגשה של מאמץ, עם הרבה מחשבה ואוכל טעים, ניכר שגם מי שלא באו מתחום האירוח הצליחו לפצח את השיטה. למעשה, כבר לפני 60 שנה פיצחו את השיטה בבתי ההבראה, וכעת המקום רק מחזיר עטרה ליושנה. תבואו לכאן אם אתם מחפשים שקט, מנוחה ואווירה נעימה. רק את הילדים תשאירו בבית.

בחודשים הקרובים ייפתח בקיבוץ פרוד שבגליל מקום נוסף, שמתאים למשפחות. על פי השותפים, אם מורן נולד סביב הצורך של מבוגרים לעצור לרגע, פרוד הוא ניסיון לבחון כיצד אותם רעיונות של מנוחה, קצב אנושי והבראה יכולים להתקיים גם בתוך חופשה משפחתית.

Slowness, קיבוץ מורן
צילום: יחסי ציבור

לילה באמצע השבוע יעלה החל מ-790 שקלים. *באמצ"ש (כולל חמישי) ניתן להזמין לילה אחד בתוספת של 250 שקלים.

לילה בסופ"ש יעלה החל מ-1,090 שקלים. *ביום שישי יש מדיניות של שני לילות מינימום.

*ארוחת בוקר בתוספת תשלום של 90 שקלים לאדם.

*במקום מעודדים לבוא לכמה ימים באמצע השבוע, ובהזמנת 3 לילות המחיר הוא 1,800 שקלים לשלושה לילות, ארבעה ימים.


Slowness, קיבוץ מורן. לפרטים והזמנות: 04-8111030 או באתר

*הכתב היה אורח המקום