הקיץ הגיע - ואיתו האושר הגדול שבשליפת בגד הים מהארון העליון והיציאה אל החוף. הבעיה היחידה היא כאשר גם היצורים השקופים והצורבים מחליטים לקפוץ על המציאה ולבקר באותו החוף ממש; בשבוע שעבר התבשרנו על נחיל מדוזות מסוג חוטית נודדת שהתנחל בחופי ארצנו, מאכזיב ועד אשקלון. החלטנו שבמקום להתבאס על הצריבה העונתית, אפשר גם להתפעם מבעל החיים המוזר אך המרשים הזה: לפניכם חמש מדוזות מרהיבות, שאולי (רק אולי) יצליחו להשכיח את הכאב הצורב.
סגול וארגמן: מדוזת רעמת האריה
ניזונה בעיקר מסרטנים זעירים ומדגים קטנים. מדוזת רעמת האריה | צילום:
Dan Hershman
מדוזת רעמת האריה (Cyanea Capillata) היא המדוזה הגדולה ביותר המוכרת למדע. עד כה נצפתה החמודה הזאת (כל עוד היא רחוקה, כן?) במימי אוקיינוס הקרח הצפוני, בצפון האוקיינוס האטלנטי ובצפון האוקיינוס השקט – רחוק מאוד מפה, בינתיים.
גם בתחום הססגוניות מדוזת רעמת האריה לא פראיירית, כשצבעיה נעים מארגמן בהיר ועד סגול כהה. ודאי תשמחו לשמוע שלמרות חזותה המאיימת וצריבתה הארסית, המדוזה הזו אינה טורפת וניזונה בעיקר מסרטנים זעירים ומדגים קטנים.
בעל החיים הארסי ביותר בעולם: מדוזה קובייתית
ארס שיכול להרוג במנה אחת מספר רב של אנשים. מדוזה קובייתית | צילום:
robert e. myers
השם הקובייתי (Cubomedusae) עושה רושם נחמד, שמתחלף ברגע כששומעים את שמה השני של המדוזה הזו, "צרעת הים", ומגלים את העובדה שמדובר בבעל החיים הארסי ביותר בעולם. המדוזה הקובייתית ארסית פי 500 מרב פתן מלכותי, שהוא הנחש הארסי ביותר.
הטבע מספק אירוניה משעשעת, כיוון שמדובר ביצור מרהיב שהמבנה שלו דומה לקובייה שקופה. זרועות המדוזה עשויות להגיע לאורכים של שניים עד חמישה מטרים, וכל זרוע מכילה עד כחצי מיליון מחטים זעירות, המכילות ארס שיכול להרוג במנה אחת מספר רב של אנשים. בנוסף לכל הצרות, תהליך הזרקת הארס של המדוזה הקובייתית נחשב לאחד התהליכים הביולוגיים המהירים בטבע, ויש לה גם 24 זוגות עיניים מיקרוסקופיות הנפרשות על רשת עצבים שסובבת את כיפתה, ומספקות לה טווח ראייה מלא של 360 מעלות. הדבר המבעית הזה גם לא סתם נסחף בזרמי האוקיינוס כמרבית המדוזות, אלא שוחה בעצמאיות. אחלה. למרבה המזל, אנחנו לא אמורים להיתקל בה בחופים הים תיכוניים שלנו: היא מסתובבת בעיקר באזור אוסטרליה ודרום-מזרח אסיה.
יפה ונפוצה: מדוזת ירח
אפשר לראות בקלות את ארבע בלוטות המין שלה. מדוזת הירח | צילום:
marj k
כמה עובדות על מדוזת הירח (Aurelia Aurita): היא שקופה למחצה, קוטרה מגיע ל-25-40 סנטימטרים ואפשר לזהות אותה לפי ארבע בלוטות המין שלה, כולן בצורת פרסות ברזל, אותן אפשר לראות בקלות דרך ראש הפעמון שלה. היא ניזונה מפלנקטון (שזה לא רק הרשע הקטן מבובספוג, אלא גם שכבת אורגניזמים שנוצרת על קרקעית הים) ומרכיכות. ועכשיו, כשסיימנו להיות חכמים, אפשר פשוט לבהות בדבר המדהים הזה, הנפוץ בכל האוקיינוסים בעולם.
מדוזה עם פנפונים: בעלת הגבעול
הפוך על הפוך. בעלות הגבעול | צילום:
Minette Layne
מה שמעניין בבעלות הגבעול (Stauromedusae) היא הצורה: יש להן גוף בצורת חצוצרה, והן ממוקמות "הפוך" משאר המדוזות – כשחלקן הפתוח כלפי חוץ. הזרועות שלהן מונפות למעלה, וה"גבעול" שלהן ממוקם במרכז ה"מטריה", כלפי מטה. אולי מספיק פשוט לציין שהזרועות שלהן נגמרות במה שאי אפשר לתאר כשום דבר אחר מלבד פונפונים?
הקניבלית: מדוזת סרפד הים השחור
היא בכלל אדומה. סרפד הים השחור | צילום:
jimg944
את סרפד הים השחור (Chrysaora Achylos), הידועה גם כ"מדוזה השחורה", ניתן למצוא במימי האוקיינוס השקט. למרות שהגודל שלה מגיע לרוחב של מטר וזרועותיה אורכות שישה מטרים, למרות שהיא קרובה לחופי קליפורניה ומקסיקו ולמרות שהיא צולמה כבר ב-1925, מינה זוהה רק ב-1997. הזרועות של המדוזה המרהיבה כמעט סימטריות וצבען מרהיב. מדובר ביצור שאינו צמחוני בעליל, וניזון בין היתר גם ממדוזות אחרות. אאוץ'.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
