אתא, ביאליק, ים או מוצקין: זו הקריה שהכי שווה להעביר בה יום שלם
כולן מיוחדות בדרכן, כולן שונות האחת מהשנייה, אבל רק באחת מהן יש הכי הרבה מה לעשות. בדקנו את ארבע ערי הקריות מהכרמל - וגילינו מי מהן היא הכי תיירותית. באחת יש ים, באחרת שמורת טבע יפהפייה, בשלישית קניון מפורסם ובאחרונה גן חיות מצליח. רק קריה אחת הגיעה למקום הראשון


החלטנו לבדוק מי היא "מלכת הקריות" (התיירותית), באזור הכרמל. לא בדקנו מי העיר הכי יפה, לא מי בטופ של רשימת היעדים שלכם, אלא השאלה הייתה צנועה הרבה יותר - אם כבר הגעתם לאזור הקריות - באיזו מהן הכי שווה להעביר את היום?
המתחרות: קריית ביאליק, קריית מוצקין, קריית אתא וקריית ים. קריית חיים נשארה מחוץ לתחרות, בעיקר כי מבחינה מוניציפלית היא חלק מחיפה, גם אם בלב ובנשמה היא לגמרי חלק מהקריות. קריית טבעון נשארה בחוץ, כי היא מועצה מקומית. קריית שמונה, אונו, ארבע, עקרון, גת, מלאכי ועוד - כי הן פשוט לא בכרמל. וכך נשארנו עם 4 הערים מהקריות בלבד. הדירוג נעשה לפי כמה פרמטרים: אטרקציות, נגישות לטבע או לים, היצע של אוכל ובתי קפה, שופינג, אפשרויות תרבות ובילוי, התאמה ליום טיול, נגישות ולינה. ויש לנו מנצחת אחת.
מקום רביעי: קריית ים

על הנייר, קריית ים הייתה אמורה לנצח. היא היחידה מבין ארבע המתחרות שיש לה נכס תיירותי אולי הכי ישראלי - ים. נכון, זה לא חוף צלול באילת, אי אפשר להתפלש בבוץ כמו בים המלח או לעשות על האש בכנרת. אבל לגמרי יש כאן טיילת, חופים, שקיעות, בתי קפה מול המים ואפשרות להרגיש לרגע שאתם ביום חופש בלי לחפש שעות חניה ובלי להצטופף עם כל עם ישראל בחוף גורדון.
יהודה זפרני, מומחה לתיירות ותעופה בין-לאומית במועדון הצרכנות הוט, מדרג אותה גבוה מבחינת החוויה התיירותית: "קריית ים מציעה את אחת החוויות הנעימות באזור הקריות בזכות הטיילת שלאורך החוף", הוא אומר. "יש בה מסלולי הליכה, אזורי ישיבה, תצפיות לים, אפשרות לדייג ובתי קפה, והיא מתאימה במיוחד לסיום יום טיול בהליכה מול השקיעה".
גם מיכל מחיפה מסכמת את זה בפשטות: "בקריית ים יש ים". אולי לפעמים זה באמת מספיק. הבעיה היא שבדירוג הכולל, זה לא הספיק. כי מעבר לים ולטיילת, קריית ים חלשה יחסית בשופינג, באטרקציות ובמגוון פעילויות. היא אחלה לשעה יפה מול השקיעה, אבל קשה יותר לבנות סביבה יום שלם.
גם רונן, בן 29, שגדל באזור והיום גר ברמת גן, מדגיש שרצועת החוף של הקריות עדיין לא מממשת את הפוטנציאל שלה. לדבריו, אם היו משקיעים באמת באזור החוף של קריית ים וקריית חיים, אפשר היה להפוך את הקריות ל"ריביירה מטורפת". בשנים האחרונות, הוא אומר, ניכר שיפור בטיילת, במסלולי הריצה ובנקודות צילום כמו הנדנדה ליד חוף הבתולה, אבל בעיניו זה עדיין לא מספיק.
וזו בדיוק החיסרון של קריית ים: יש לה מה שכל השאר היו רוצות, אבל היא לא מצליחה להפוך אותו ליתרון מוחץ. חוף יפה יכול להיות עוגן תיירותי, אבל הוא צריך סביבו מסעדות טובות, אירועים, אטרקציות, מקומות לינה, וחוויית בילוי שלמה.
בשורה התחתונה: הכי "תיירותית" מבחינת נוף, ים ושקיעה, אבל פחות חזקה כיום שלם. מושלמת לסיום מסלול בקריות, פחות כיעד בפני עצמו.
מקום שלישי: קריית אתא

היתרון המרכזי של קריית אתא הוא הקניות. יש לה את ביג קריות, שער הצפון, איקאה, וגם מתחמי בילוי לילדים, מסעדות, בתי קפה וחניה. אם קריית מוצקין מנצחת באטרקציות משפחתיות וביאליק בטבע נגיש, אתא לוקחת את קטגוריית השופינג כמעט בלי מאמץ. זפרני מגדיר אותה כיעד שמתאים בעיקר למי שרוצה לשלב ביום הטיול גם קניות. "איקאה מהווה מוקד משיכה מרכזי", הוא אומר, ומזכיר גם את פארק הטרמפולינות איי ג׳אמפ ואת חדרי הבריחה אסקייפלנד כאפשרויות משלימות.
אבל אתא היא לא רק קניונים. יש לה גם סיפור אופנה היסטורי חזק, אולי החזק מבין ארבע המתחרות: מפעל אתא, שהפך לשם כמעט מיתולוגי בתולדות התעשייה והאופנה הישראלית. בית פישר, שעוסק במורשת המקומית, יכול להוסיף רובד תרבותי למי שמחפש משהו מעבר לעוד סיבוב בין חנויות.
ועדיין, מבחינה תיירותית, קריית אתא מתקשה להוות משהו שהוא יותר מיום קניות מוצלח. כן, יש את יער קריית אתא לפיקניק או עצירה ירוקה בשולי העיר, אבל אין לה ים, אין לה שמורת טבע כמו עין אפק (ביאליק), ואין לה אטרקציה אחת חזקה כמו החי פארק (מוצקין). היא שימושית, נוחה, מסחרית מאוד, ולעתים זה בדיוק מה שצריך. חופשה? פחות.
גם רונן מסמן את ביג קריית אתא כמוקד מרכזי באזור: "מבחינת אוכל ובתי קפה יש באמת את הביג בקריית אתא, שזה המרכז המרכזי ביותר לחנויות אוכל ובתי קפה". כלומר, אם הרעיון שלכם ליום טיול כולל איקאה, ארוחת צהריים, קצת קניות לילדים ואולי חדר בריחה, קריית אתא בהחלט מספקת את הסחורה.
בשורה התחתונה: הכי טובה ליום קניות, עם בונוס היסטורי מעניין סביב מפעל אתא. פחות יעד תיירותי קלאסי.
מקום שני: קריית ביאליק

קריית ביאליק מגיעה למקום השני בזכות קלף חזק במיוחד: שמורת עין אפק. נכון, השמורה לא נמצאת בדיוק בלב העיר, אבל היא צמודה אליה מספיק כדי להפוך את ביאליק לאופציה הטבעית ביותר מבין הקריות למי שמחפש קצת ירוק, מים, ציפורים וגשר עץ מעל ביצה במקום עוד חניון של מרכז מסחרי.
זפרני מזכיר את עין אפק כאחת התחנות המרכזיות שיכולות להפוך את הקריות ליום טיול של ממש. לדבריו, "קריית ביאליק מתאימה למי שמחפש טבע קליל ונגיש. שמורת עין אפק מציעה מסלול הליכה על גשר עץ צף מעל הביצה ובריכות המים, ואפשר לשלב גם טיול בשביל נחל נעמן הסמוך. בקיץ מומלץ להגיע בלבוש מתאים ולא לשכוח מים".
ביאליק מציעה בעיקר שילוב של טבע נגיש וקניות. מצד אחד, עין אפק, פארקים עירוניים ושבילי הליכה ומצד שני, הקריון, אחד ממוקדי הקניות הגדולים והמוכרים באזור. זה אולי לא נשמע כמו מסלול תיירות קלאסי, אבל בפועל אפשר להתחיל את היום בשמורה, להמשיך לקפה או ארוחת צהריים בקריון, ולסגור את היום בכמה שעות של שופינג או בקולנוע.
הקריון הוא חלק בלתי נפרד מהזהות המקומית. מיכל, בת 25 מחיפה, מתארת אותו בציניות כקניון שהפך כמעט סמל אזורי, גם בגלל השם עצמו, הלחם בסיסי בין "קניון" ל"קריות". וזה באמת חלק מהסיפור: הקריון הוא לא רק מקום לקנות בו, אלא אחד מאותם מוסדות אזוריים שאנשים מהסביבה מנווטים לפיהם.
החיסרון של ביאליק הוא שהיא לא באמת מרגישה כמו יעד תיירותי בפני עצמו. אין לה ים, אין בה היכל תרבות בולט כמו במוצקין, ואין לה מבחר של מרכזי קניות כמו בקריית אתא. אבל יש לה יתרון חשוב: היא מאפשרת יום נעים, קל ונגיש יחסית, בעיקר למי שמחפש טבע בלי להתרחק יותר מדי מהעיר.
בשורה התחתונה: הכי מתאימה למי שרוצה לפתוח את היום בעין אפק, ולהמשיך לקפה, קניות או סרט בקריון.
מקום ראשון: קריית מוצקין

הזוכה הגדולה, לפחות לפי הדירוג שלנו, היא קריית מוצקין. הסיבה די פשוטה: יש בה את מה שלרוב הערים בקריות חסר, אטרקציה ברורה שאפשר ממש לבנות סביבה יום. במקרה הזה מדובר בחי פארק, גן החיות הגדול שמושך אליו משפחות מכל האזור, וצמוד אליו פארקים, אגם, מדשאות ואווירה משפחתית מאוד.
גם רונן לא מתלבט בכלל: "מלכת התיירות של הקריות היא כמובן קריית מוצקין", הוא אומר. "יש את משכנות האומנים, פארקים ענקיים, מרכז מסחרי חדש, וכמובן החי פארק, שזה גן החיות הכי יפה שאני מכיר באזור הצפון. מבחינת אטרקטיביות ובילויים מוצקין לוקחת בענק".
היתרון של מוצקין הוא שהיא לא נשענת רק על אטרקציה אחת. יש בה גם את היכל התיאטרון, שהוא כנראה מוסד התרבות הבולט ביותר בקריות, וגם נגישות טובה יחסית בזכות תחנת הרכבת, מרכזית הקריות והמטרונית. במילים אחרות, מי שמגיע בלי רכב כנראה יסתדר כאן טוב יותר מאשר בשאר המתחרות.
גם מבחינת אוכל ובתי קפה מוצקין לא המציאה את תל אביב מחדש, אבל יש לה כמה נקודות מקומיות חזקות. רונן מזכיר את "הפול", בית קפה בסגנון יד שנייה עם אווירה ביתית, לצד לנדוור, מסעדת ההמבורגרים Kiss, ג׳פניקה ושאר מוסדות הז׳אנר הקרייתי. נכון, זה לא יעד קולינרי שאנשים ייסעו אליו במיוחד, אבל בהחלט אפשר למצוא איפה לשבת אחרי החי פארק או לפני הצגה.
נקודת החולשה המרכזית של מוצקין היא שאין לה ים, וגם השופינג שלה פחות חזק מזה של אתא או ביאליק. ובכל זאת, כיעד יום טיול משפחתי, היא מספקת את החבילה השלמה ביותר: אטרקציה מרכזית, תרבות, פארקים, אוכל בסיסי, נגישות טובה ואווירה מקומית. גם המלון המתוכנן לקום בעוד כמה שנים סמוך לחי פארק, אם וכאשר יקום כמלון הראשון באזור הקריות, יכול לחזק אותה עוד יותר כיעד תיירותי אזורי.
בשורה התחתונה: אם צריך לבחור קרייה אחת ליום משפחתי, מוצקין היא הבחירה הבטוחה ביותר.
אז מי מלכת הקריות?

זפרני מסכם את היתרון האמיתי של האזור כולו: "היתרון הגדול של הקריות הוא שלא צריך לבחור רק אחת. המרחקים הקצרים מאפשרים לשלב כמה מהן באותו יום: להתחיל בטבע בעין אפק, להמשיך לחי פארק, לעצור לקניות או לארוחת צהריים, ולסיים את היום בטיילת של קריית ים מול השקיעה".
וזו אולי המסקנה: הקריות עובדות הכי טוב כחבילה. לא עיר אחת מושלמת, אלא פסיפס צפוני של טבע, שופינג, משפחות, ים, מטרונית והרבה מאוד אופי מקומי. אבל אם בכל זאת חייבים להכתיר מלכה אחת, הכתר הולך לקריית מוצקין. היא אולי אפורה. אבל מבין האפורות, היא הכי צבעונית.